אתמול (שישי) בבוקר התקבלה קריאה חריגה במוקד הטלפוני של ארגון ידידים אודות 30 רכבים אשר גלגליהם נוקבו על ידי אלמוני ברחוב סלנט בפתח־תקווה.

מיד עם קבלת הקריאה הגיע למקום הרב שמריה אבא שאול, ממנהלי ארגון ידידים סניף פתח־תקווה, ויחד עם כ־12 מתנדבים נוספים הגישו את הסיוע הנדרש.

יצוין כי מקרה זה מצטרף לעוד שני מקרים שהתרחשו בעבר בהם נוקבו עשרות גלגלי מכוניות במרכז העיר פתח־תקווה.

הרב שמריה מספר: ”ביום שישי בבוקר קיבלנו דיווח לפיו אלמוני ניקב את גלגליהם של כ־30 כלי רכב ברחוב סלנט בעיר. בעלי הרכבים הזעיקו מיד את אלירן מ’צמיגי המושבה’ על מנת לתקן את התקרים. אלירן, מתנדב ידידים סניף אלעד, יצר איתנו קשר וביקש את עזרתנו בטיפול ברכבים הרבים. מיד יצאתי למקום, ויחד עם עוד מתנדבים הגשנו את הסיוע הנדרש.”

יצחק יונה – דוברות ידידים
קרדיט צילום: מאיר שבח

לסיוע בדרכים ובבתים חייגו: 0533131310

The post תעלומה: אלמוני ניקב צמיגים של עשרות כלי רכב בעיר פתח־תקווה • מתנדבי ידידים הגיעו למקום והגישו את הסיוע הנדרש appeared first on ידידים.

בשלישי שעבר, ימית וחברתה אורית חזרו מחו”ל ונחתו בשדה התעופה בחצות הלילה. בדרך חזרה הביתה דרך כביש מס’ 1 בואכה מחלף גנות גילו כי יש להם פנצ’ר בגלגל השמאלי, והן נאלצו לעצור בשול הדרך במקום לא סימפתי בכלל.

ימית התקשרה למוקד ידידים, פירטה את מה שקרה, שלחה מיקום והמתינה בצד עם חברתה אורית. מוקדן ידידים מוטי ויסמן הזעיק מיד את משטרת התנועה הארצית לאבטח אותן ואת מגיש הסיוע ויצא בעצמו אל המקום.

מוטי הגיע כעבור כמה דקות, ויחד עם ימית ואורית הם המתינו לבואה של המשטרה. לרוע המזל המוקדנית במוקד המשטרתי הודיעה כי בעקבות אירוע חריג בגזרה יארך זמן הגעת הניידת. רכב של נתיבי ישראל שעבר במקרה במקום יצר אף הוא קשר עם המשטרה והם הורו להם להתקדם בינתיים לשול רחב יותר. מוטי, ימית ונתיבי ישראל התקדמו בנסיעה איטית וזהירה לקטע כביש עם שול רחב יותר. כעבור שעה וקצת של המתנה הגיעה הניידת המיוחלת. השוטרים חסמו את הנתיב הימני עם קונוסים ומלאכת החלפת הגלגל החלה.

לא נלאה אתכם בכל הפרטים של מאמצי ההחלפה אבל אחרי שמתנדבי ידידים הגיעו ושוטרי משטרת התנועה הגיעו גם, הפנצ’ר החליט שהוא הגיע על מנת להישאר. בורג בטחון סורר ועקשן לא הסכים לצאת.

שעה וחצי של עבודה מאומצת לא הניבה פרי, כששלב זה החל גשם לרדת.

אחרי שלא הצליחו לשלוף את הגלגל בשום אופן, רצה מוטי לשים תולעת, גומי שסותם את הפנצ’ר, ולנפח באמצעות קומפרסור, לפחות כדי להגיע למקום בטוח יותר. לצערו זה לא הועיל מכיוון שהצמיג היה עם קרע רציני שלא ניתן לסתום בדרך שכזו. מפה לשם, ימית יצרה קשר עם מכר שהגיע גם הוא לנסות לעזור אך ללא הועיל. ברגע שהגיעו לבורג הביטחון העבודה נתקעה.

שלוש שעות של עבודה מאומצת לא הניבה פרי, והגשם עדיין יורד.

השעה כבר 4:20 בבוקר. מוטי בשום פנים לא מוכן להשאיר את זוג הבנות הנואש באמצע הדרך ומחליט לנסות להיעזר בפורום של מתנדבי ידידים. הוא שולח הודעת בקשה לבוקסה 13, כלי לפתיחת ברגים. ארבעה(!) מתנדבים ענו מיד שהם יכולים לצאת. משה פנט היה הכי קרוב, מרחק עשר דקות נסיעה מאלעד, ומיד יצא למקום.

מכר המשפחה כבר החליט שמספיק מאוחר בלילה (או מוקדם בבוקר) והחל להעביר את המזוודות של הבנות לרכב שלו כדי לקחת אותן בעצמו הביתה ולהשאיר את הרכב מאחור. מוטי עדכן אותו שיש כבר מתנדב בדרך ושימתין עוד כמה דקות.

משה הגיע כעבור מספר דקות, לא רק עם בוקסה 13, אלא גם עם ניסיון בכאלו מקרים. הוא הסיע את הרכב קדימה ואחורה והזיז את הגלגלים ימינה ושמאלה. לאחר מכן באמצעות ג’ק גבוה הוא הרים את הרכב ויחד עם מוטי והבוקסה 13 הם הצליחו סוף סוף ובשעה טובה להוציא את הגלגל המפונצ’ר.

מחוגי השעון הראו על 5:28 בדיוק כשמוטי ומשה הכריזו על סיומו של האירוע ושחרורו את שתי הנשים למנוחה. למעלה מארבע שעות של עזרה עצומה.

בטרם הלך סוף סוף גם הוא לתפוס מספר שעות מנוחה, חרז מוטי יפה בשמונה שורות, את סיכום אירועי הלילה:

“מפגש עם גלגל מפונצ׳ר וסורר
ובורג עקשן שלא משתחרר
4 שעות ביליתי בלילה לבן
ומבין שהלילה אני כבר לא יישן
אבל איזה כיף שבסוף
אחרי ניסיונות אינסוף
נהגת הרכב משוחררת
קצת לנוח אחרי טיסה מעייפת”

תודה ענקית למוטי ולמשה. אנו מתפעלים מהמסירות שלכם.
תודה גם למשטרת ישראל ולנתיבי ישראל

The post מפגש עם גלגל מפונצ׳ר וסורר ובורג עקשן שלא משתחרר appeared first on ידידים.

כך חוזרת איריס פרידריך, אשת חינוך, לימי ילדותה בספר הביכורים שלה “הסוד של ג’וליה”. הספר טומן בחובו סיפורים קצרים ועשירים בדמויות צבעוניות שהגורל זימן להן מגורים בכפיפה אחת, ומספקים הצצה לעולם שהיה ואיננו.

לעמות זו ישנו עולם שדווקא קיים אך ממדיו אינם ידועים מספיק.

זהו עולם הנתינה, בכלל, ושל אנשי ידידים בפרט.

וכך כותבת לנו איריס:

מתנות קטנות

שמחה גדולה

גם כשהילדים התחתנו,

המשיכה אימא לקנות לכולם מתנות.

פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח הייתה אימא נוסעת לשוק בנתניה.

הייתה קונה סט של כוסות לקפה…מגש קטן…מפה לשולחן…משהו קטן לכל בן ולכל בת.

מתנות קטנות שהרחיבו לנו את הלב והנשמה, ואפילו שלא הצטרכנו להן, שמרנו עליהן מכל משמר…

הבוקר קמתי עם אנרגיות חיוביות במיוחד.

החלטתי להמשיך את המנהג של אימא לכבוד החג המתקרב.

סיימתי את קניותיי ועליתי בשמחה לאוטו…האוטו נע בכבדות…פנצ’ר בגלגל.

מאין יבוא עזרי???

אני מתקשרת לעמותת “ידידים”,

מסתבר שעדיין יש אנשים צדיקים שמסייעים בדרכים בהתנדבות גמורה.

תוך עשר דקות הגיע בחור צעיר.

פנחס כהן שמו.

עמדתי בצד ופנחס,

בזריזות רבה ובמאור פנים החליף את הגלגל הסורר ואני הרגשתי איך זכותה של אימי מגנה עלי ואיך זוג כנפיים מרחפות באוויר,

רוצות לגשת אל המושיע שלי ולהכריז עליו כמלאך.

תודה לך פנחס כהן.

תודה לעמותת “ידידים”,

אשרינו שזכינו.

תודה לך איריס על השיתוף ותודה לך פיני כהן היקר!

נ.ב. רק נציין שהבוקר, פיני המסור עבר במקרה ליד רכב שננעלו בו בשגגה תינוק וילד לעיני אמם שרק יצאה על מנת לחגור אותם. מאחר ולא הייתה לו איתו באותו הרגע ערכת פתיחה ייעודית של ידידים ומכיוון שהתינוק נפל מהסלקל בו היה ישוב, הוא החליט לשבור את החלון וחילץ את הילדים תוך שהוא פוצע את ידו. תודה רבה פיני היקר ורפואה שלימה!

The post מתנה קטנה לשמחה גדולה • סיפור מאת הסופרת א.פ. appeared first on ידידים.

מוטי, שעצר את רכבו על השול הימני, היה זקוק לשנע את הגלגל לפנצ’ריה. הוא צלצל למוקד ידידים לבקשת סיוע. מאחר ומדובר בכביש מהיר הזניק המוקדן ניידת של משטרת ישראל למקום על מנת לאבטח את שליפת הגלגל מהרכב.

ניידת המשטרה הגיעה למקום יחד עם ניידת שירות של כביש 6. בעוד מתנדבי ידידים בדרך, חסם השוטר את הנתיב הקרוב לשול והמתין יחד עם מוטי מעבר למעקה גדר הבטיחות. משאית שחלפה במהירות פגעה בעוצמה בצידה השמאלי של ניידת המשטרה.

אנו חוזרים ומדגישים: אם נאלצתם מסיבה כלשהי לעצור בשולי הכביש בדרך בין־עירונית, בעקבות תקר בגלגל או כל תקלה טכנית אחרת, גם אחרי שצלצלתם אלינו לידידים לבקשת עזרה, חשוב לדעת:

עצירה בשולי הכביש היא מסוכנת. למען בטחונכם האישי, בזמן ההמתנה להגעת כונן יש לבצע את הפעולות הבאות:

הקפידו לעצור את הרכב בכביש ישר ולא באמצע סיבוב.
הדליקו אורות חירום (4 מהבהבים).
לבשו אפוד זוהר.
צאו מהרכב!
הציבו משולש אזהרה מאחורי הרכב באופן שייראה ממרחק של 150 מטר.
עברו אל מעבר למעקה הבטיחות שבצד הדרך.

מוקד ידידים יזניק למקום ניידת משטרה לאבטח את האירוע. נא הישארו זמינים והמתינו עד אשר כונן שלנו ייצור עמכם קשר.

במידה והסתדרתם קודם הגעת הכונן ואינכם נזקקים לעזרתנו, נא התקשרו למוקד ועדכנו על מנת שנבטל את הקריאה.

מצ”ב תיעוד | קרדיט דוברות ידידים

The post נס בגילוח ולא בשפמו של עמיר פרץ appeared first on ידידים.

להמשך הכתבה >>>

The post ילד נשכח ברכב? פנצ’ר באמצע הכביש המהיר? הכירו את מתנדבי עמותת הידידים appeared first on ידידים.

אליסף בגדרי

גיל:

32

מקום מגורים:

נתיבות

עיסוק:

טכנאי מכונות

תפקיד בארגון:

מנהל סניף נתיבות ומוקדן

זמן חברות בארגון:

שנה +

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון: אחי מתנדב ותיק בארגון ובשיחות שהיו לנו הוא שיתף אותי בחוויותיו מההתנדבות. כמובן שהעניין התאים לי, רק שהייתה בעיה קטנה – לא היה בבעלותי רכב ולא יכולתי לאפשר לעצמי רכישת רכב. נשאתי תפילה לאלוקים שאם אצליח לגייס סכום לצורך רכישת רכב, אקדיש אותו למטרות חסד. לא חלף חודש והתבשרתי שנצבר לזכותי סכום כסף מכובד אותו לא ניצלתי במהלך שירותי הצבאי, סכום שהספיק לרכישת רכב. כפי שהתחייבתי, באותו היום הצטרפתי לארגון כשאני משתדל לקיים את הבטחתי להשתמש ברכב בעיקר למטרת ההתנדבות בארגון.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד: מאז חלוקת ערכות הפתיחה, פתיחת רכבים נעולים היא הפעולה שאני הכי מתחבר אליה. המצב המצב הגיע לידי כך שמנהל הסניף החל לנזוף בי על כך שאת כל הקריאות לפתיחת רכבים אני לוקח ולא נותן הזדמנות לכוננים נוספים.

קריאה אותה לא תשכח: יש כמה קריאות שלא אוכל לשכוח. אבחר בשתיים מהן.

ערב אחד אני רואה 5 קריאות פתוחות באזור ים המלח. אני מתקשר למנהל מחוז דרום אלעד מאיר ושואל אותו האם יש לו ‘דודא’ לצאת לכיוון. הוא היה בעניין. צירפנו את אשתי שמשמשת גם היא ככוננית בארגון ואת הכונן יוסי תורג’מן ויצאנו לטפל בקריאות, כשבדרך אנחנו עוברים דרך תחנת דלק וממלאים מיכל דלק לצורך אחת הקריאות. בעוד אנחנו מתקרבים לאזור ויוצרים קשר עם מבקשי הסיוע, מתברר שכולם הסתדרו מלבד רכב אחד. אנחנו מגיעים למקום ורואים רכב חונה בעפר בצד הדרך עם צמיג מפונצ’ר, כשמסביבו למעלה מעשרה אנשים, ביניהם אישה נכה. בשיחה עם בעל הרכב שהזדהה כאבי המשפחה התברר שאין לו כלים להחלפת הצמיג. שינסנו מתניים והתחלנו בפעולות החילוץ, אך כשניסיתי לשלוף את הצמיג שהיה מחובר לתחתית הרכב באמצעות בורג נוכחתי שלצורך שחרור הבורג אזדקק למפתח מיוחד שלא היה ברכב. מפתח מתאים לא היה ברשותנו וניסינו לטכס עצה כיצד נוכל למרות הקושי לסייע למשפחה ברוכת הילדים להיחלץ מהמקום. לבסוף, באמצעות מכשור מקצועי שהיה ברכבו של אלעד ובעזרת ארבעה ג’קים ומספר סלעים שעל ידם הרכב הוגבה והצלחתי להשתחל אל מתחת לרכב ולשחרר את הגלגל כשאני מתחפר בחול המדברי שתחתיי.

בסיום החלפת הצמיג הצצנו בשעונים ונוכחנו שהחילוץ ארך כארבעים דקות, זמן נצחי להחלפת צמיג, ובפרט כשארבעה כוננים נותנים כתף. אך התחושה העילאית כשראינו את החיוך של המשפחה היה שווה כל דקה וכל מאמץ.

מקרה נוסף אירע כשיצאתי לקריאת סיוע בפנצ’ר במשאית בכביש ראשי. ברגע שלקחתי את הקריאה כבר הבנתי שקל זה לא הולך להיות. להחליף גלגל במשאית זה לא עוד החלפת גלגל. הגעתי למקום יחד עם מנהל המחוז אלעד מאיר, אחי שהצטרף לא מכבר לארגון וכונן נוסף שאינני זוכר את שמו. התחלנו בחילוץ הגלגל המפונצ’ר כשניידת משטרה מאבטחת אותנו באמצע הכביש הסואן, אך הברגים כמו קראו את מחשבותיי לגבי קושי בסיוע למשאיות והחליטו ‘לזרום’ עם המחשבות ומאנו להשתחרר. לבסוף לאחר זמן רב ועבודה משותפת ומאומצת ובאמצעות ידית כוח הצלחנו לגבור על הברגים הסוררים ולשחרר אותם.

רק שאז נתקלנו בבעיה חדשה. לאחר שהוצאנו את הגלגל התקול ורצינו להרכיב את הגלגל הרזרבי, הסתבר שהג’קים שברשותנו לא התאימו למשאית ולא הצליחו להגביה אותה, מה שמנע מאיתנו לחבר את הגלגל. בלית ברירה רוקנו אותו מאוויר וכך הצלחנו לחבר אותו.

כשהיינו בטוחים שסוף כל סוף האירוע מאחורינו התברר שעדיין לא… לאחר חיבור הגלגל התחלנו למלא אותו באוויר באמצעות קומפרסור, אך כעבור מספר דקות הקומפרסור שבק חיים, והותיר את הגלגל מרוקן למחצה מאוויר. בהתייעצות מהירה הוחלט ללוות אותו בנסיעה איטית לתחנת הדלק הקרובה, שם הוא המשיך לנפח את הגלגל באמצעות עמדת הניפוח המוצבת שם.

טיפ לכונן מתחיל: ככונן חדש ודאי הנך נרתע לעתים מיציאה לקריאות. ההמלצה שלי היא לצאת לכמה שיותר קריאות. בסוף תתמכר לזה. מילה של אחד עם ניסיון.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות: קיבלתי קריאה על רכב נעול באחד המושבים באזור. כפי שכבר הקדמתי האהבה הגדולה שלי היא פתיחת רכבים, כך שמיד לקחתי את הקריאה. בעודי בדרך אני מקבל עדכון שבתוך הרכב הנעול יש כלב. כשאני מגיע למקום אני נחשף למראה שהמיס לי את הלב. ילדה כבת שש עומדת לצד הרכב, מתייפחת וזועקת “תצילו לי את הכלב, אני לא רוצה שהוא ימות ברכב!”. מבט מהיר לעבר הכלב הנעול הבהיר לי שמצבו לא טוב. שלפתי במהירות את ערכת הפתיחה ובתוך כדקה פתחתי את הרכב והוצאתי את הכלב היישר אל זרועותיה הרועדות של בת השש. לשמחתי ברגע שהכלב נשם את האוויר הצח הוא כמו קם לחיים והחל להשתובב בעליזות.

למיטב זכרוני פתחתי כבר עשרות רכבים אבל לקבל חיבוק מילדה בת שש שחשה שהדבר היקר ביותר בחייה שב אליה – זו חוויה בלתי שגרתית כמוה לא חוויתי עדיין.

כיצד התנדבות במסגרת הארגון משפיעה על החיים הפרטיים שלך? כשכל המשפחה – כולל אשתי – מתנדבת בארגון לא נותר לי אלא להחליף את שם משפחתי ל’ידידים’…

האם צירפת מתנדבים לארגון? כמובן.

ה’אני מאמין’ שלי: אם אתה מחפש את החוויה הטובה ביותר, אין צורך ללכת רחוק. עזרה לזולת תתן לך את החוויה הזו ובגדול.

The post הכר את המתנדב – הכירו את אליסף בגדרי appeared first on ידידים.

אפי ליימאן

גיל

24

מקום מגורים

שכונת בית ישראל בירושלים

עיסוק

תלמיד ישיבה

תפקיד בארגון

כונן ומוקדן

זמן חברות בארגון

כשנה וחצי

מהי הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?

רכשתי בוסטר למקרה שהמצבר של האופנוע יתרוקן. במהלך שיחה עם אחד מרבני הישיבה הזכרתי את קניית הבוסטר והוא בתגובה שאל למה שלא אעשה עם זה חסד. לשאלתי כיצד אוכל לעשות זאת המליץ לי להצטרף לארגון.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?

החלפת גלגל והתנעה עם הבוסטר.

קריאה שאותה לא תשכח
ערב אחד אני מקבל קריאת חירום על ילדים שנלכדו במעלית סמוך לבית שלי. הגעתי לשם במהירות יחד עם עוד 2 כוננים של יחידת האופנועים, ובתוך מספר דקות הצלחנו לפתוח את דלת המעלית ולחלץ את הילדים בשלום. בד בבד עם פתיחת הקריאה במוקד ידידים, הוזעקו מכבי האש לאירוע, אך בעקבות עומסי התנועה ששררו באזור, הם הגיעו רק לאחר החילוץ. באותו רגע הבנתי עד כמה חשובה הזמינות של הכוננים בכל מקום בארץ בכדי שתהיה תגובה מיידית במקרים כאלו.

טיפ לכונן המתחיל
אם אתה בקריאה ואתה נתקל בקושי מסויים, אל תתייאש, מאות מתנדבים מנוסים כשבאמתחתם כלים ייעודיים ישמחו לעזור לך עם כל תקלה שיש. אל תחשוש לבקש סיוע.

מספר הקריאות אליהן יצאת
הפסקתי לספור ממזמן

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
קיבלתי קריאה ממוקד החירום על ילד נעול ברכב בשכונה שלי. הגעתי לשם במהירות ונוכחתי שמדובר בנער בן 14 בעל צרכים מיוחדים, שעקב מוגבלותו לא הצליח לפתוח את הרכב. התחלתי בפעולות החילוץ כשהנער מצידו לא מקל עליי את הפעולה מאחר והוא שידר לחץ רב כשהבין שהוא במצוקה ובכך הקשה על הריכוז. בנוסף עקב העובדה שהרכב היה מתוצרת גרמנית שמאופיין בנעילה ייחודית המקשה על הפתיחה, לא הצלחתי לפתוח את הדלת בדרך המקובלת. בעוד אני ממשיך בנסיונות הפתיחה, הגיע למקום סג”מ המוקד הטלפוני נתי מזרחי שבמקצועו הוא מנעולן, ובמאמצים משותפים הצלחנו לשלוף את המפתח שהיה על הכסא ולפתוח את הרכב.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
מצוה גוררת מצוה, וזה נתן לי חשק לעזור לכל אחד שאני יכול לעזור.

האם צירפת מתנדב לארגון?
צירפתי חברים שראו את הסיפוק הרב שכל קריאה מלווה אותי והחליטו שגם הם רוצים ליטול חלק בארגון המדהים הזה.
בנוסף, אזרחים שהסתייעו על ידי ונוכחו בנחיצות ההתנדבות הצטרפו גם הם לארגון.

מהו התחביב שלך?
קריאת ספרים “How to”

ה’אני מאמין’ שלי
שלוש מילים שהן בעצם היסוד של בן אנוש: ואהבת לרעך כמוך.

The post הכר את המתנדב – הכירו את אפי ליימאן appeared first on ידידים.

The post חיל חילוץ • ידיעות אחרונות מוסף ממון appeared first on ידידים.

גיל: 28

מקום מגורים: שדרות

עיסוק: טכנאי מחשבים וחובש רפואת חירום

תפקיד בארגון: סגן־מנהל מחוז דרום

זמן חברות בארגון: כשנתיים

איך הצטרפת?
האמת שעל הארגון שמעתי מחבר שביקש ממני לא פעם להתנדב, אבל לא הייתי בעניין מסיבות שונות. יום אחד אני יוצא מהלימודים ומגלה שירד לי האוויר בצמיג. הייתי בלחץ כי הילדים כבר המתינו שאוציא אותם מהגן ורק הנסיעה אורכת דקות ארוכות.
למזלי חבר שהיה במקום הוציא מרכבו קומפרסור ומילא לי אוויר. מעשה כל כך פשוט לכאורה שממש הציל אותי.
באותו רגע נזכרתי בבקשה ההיא מהחבר המתנדב שאצטרף לארגון. אחרי שחוויתי על בשרי עד כמה הסיוע הזה נצרך וחשוב, ובפרט שבדרך כלל הוא כל כך פשוט, כל התירוצים למה אני מדי עסוק בשביל להתנדב וכו’ נעלמו מאליהם. נרשמתי דרך האתר והשאר היסטוריה.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
איפוס קודנית, סיוע פתיחה ובפרט ילד נעול ברכב.

קריאה שאותה לא תשכח:
קיבלתי קריאה לסיוע פתיחה בבאר־שבע כשאני בדרכי מערד לשדרות באישון ליל. מכיוון שמיהרתי לביתי לא לקחתי אותה. כשאני מגיע לבית אני רואה שכוננים שהגיעו למקום לסייע מתקשים בפתיחת הרכב עקב מנגנון הפתיחה המורכב. המתנתי חצי שעה וכשנוכחתי שהקריאה עדיין לא נסגרה יצאתי למקום במטרה לנסות לסייע.
כשהגעתי התברר לי שבעלי הרכב הם נער ונערה שנאלצו מסיבות שונות לעזוב את ביתם והתגוררו תקופה ארוכה ברכב, כך שהרכב שימש להם בעצם כבית וכל החפצים שלהם היו בתוכו. מבחינתם רכב נעול פירושו לישון תחת כיפת השמים ללא כל ציוד.
בתחילה ניסיונות פתיחה עלו בתוהו אבל הסיטואציה, הדי לא שגרתית יש לומר, דרבנה אותי להמשיך במאמצים ולבסוף, לאחר למעלה משעה, המשימה הוכתרה בהצלחה.
כל סיוע נותן תחושת סיפוק ובפרט פתיחת רכב כשתחושת חוסר האונים גדולה שבעתיים, אבל אין ספק שפתיחת ‘רכב שהוא בית’ זו תחושת סיפוק שתלווה אותי זמן רב.

קריאה נוספת אותה לא אשכח אבל מסיבה שונה, הייתה ביום חורפי גשום במיוחד. קריאה סטנדרטית של סיוע פנצ’ר באחד מהמושבים באזור נתיבות. כוננים שיצאו לסייע נתקלו בברגים עקשנים שסרבו להשתחרר. לאחר שהאירוע נמשך, יצאתי לנסות לסייע לכוננים לחלץ את הצמיג. נסיונות החילוץ לקחו זמן רב, כשאנחנו נעזרים בכל האביזרים שניתן להעלות על הדעת, כל זאת בגשם שוטף שמרטיב אותנו עד לשד עצמותנו. עד שסוף כל סוף הצלחנו לשחרר את הברגים הסוררים.
כשאנחנו מסיימים בשעה טובה את חילוץ הצמיג, בעלת הרכב נזכרת לומר לנו שבעצם אין לה גלגל רזרבי… נו, התחלנו במצווה לא נסיים אותה? שינענו את הצמיג לפנצ’ריה, חזרנו למקום, חיברנו את הצמיג לרכב, וידאנו שכל הצמיגים תקינים ומילאנו אוויר באלה שנצרכו לכך.
ברגע שסיימנו את הסיוע – שכאמור לקח מספר שעות בגשם השוטף – בעלת הרכב פשוט נכנסה לרכב ונסעה לדרכה מבלי לומר אפילו תודה, כשהיא משאירה אותנו המומים ממה שמתרחש אל מול עינינו.
העובדה שאנחנו חברים בארגון לשם עשיית חסד נטו, המתיקה במעט את תחושת הכעס לנוכח חוסר הכרת הטוב הבסיסית, אבל ללא ספק זו קריאה שיהיה קשה לשכוח.

טיפ לכונן המתחיל:
המגע הראשוני עם מבקש הסיוע מאוד חשוב: להגיע רגוע, סבלני, ועם חיוך. בסה”כ המטרה שלנו ככוננים / מוקדנים היא להנגיש את החסד לכלל הציבור שלא פעם רואים בנו כ”מושיעים” של ממש. גם אם הקריאה תפסה אותך באמצע משהו חשוב, כשאתה מסייע חשוב שתתמקד רק בזה.

טיפ נוסף למדתי מאירוע שקרה לי אישית: קריאה שיצאה בסבב הלחימה האחרון בגבול עזה לסיוע פתיחת ארגז אופנוע של כתב ששהה בשטח. לאור הקושי הרב בפתיחה מסוג זה, כשאחוזי ההצלחה נמוכים ביותר, הקריאה לא זכתה למענה. כונן ותיק שעלה מולי שאל אם ארצה לקחת אותה. לא האמנתי שאוכל לסייע מאחר והייתי חסר ניסיון בפתיחה, אבל החלטתי לנסות. הצצתי ביוטיוב בסרטון המדגים פתיחה מעין זו ונסעתי למקום. כשהגעתי הכתב היה כבר מיואש ורצה לשבור את מנעול הארגז. התחלתי בנסיונות הפתיחה בידיעה שאני הולך לעבוד על זה זמן רב, אבל מה שקרה בפועל הפתיע אותי ואת הכתב. הכנסתי את כרית הניפוח, ניפחתי אותה, השחלתי את המוט והופ… הארגז נפתח. בלי מאמץ, בלי ניסיונות כושלים ובלי לגרום נזק לארגז. כאילו מלאך הגיע במיוחד והושיט יד לעזרה.
מאותו אירוע למדתי לא להירתע מקריאות שלכאורה חסרות סיכוי. אנחנו אמורים לעשות את ההשתדלות, את כל השאר נשאיר לבורא עולם. הוא ימשיך את זה בצורה מושלמת.

מספר הקריאות אליהן יצאת:
אחרי שנתיים אינטנסיביות מי סופר.

אנקדוטה מעניינת:
יום אחד אני חונה מתחת לבית ואני מקבל קריאה על פתיחת רכב נעול. אני ורכבים נעולים חברים כך שטבעי שמיד לקחתי אותה. אני מביט בכתובת ורואה שזו הכתובת שלי. הסתובבתי וראיתי מאחוריי אשה שמשוחחת עם המוקד על רכב שננעל. התברר שהרכב הנעול היה ממש מאחוריי. ממש התגשמות חזון הנהלת הארגון שקריאות ייענו במיידית…

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
משפיעה? היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. בכל יום יוצא לי לשתף אנשים ולחשוף אותם לבשורה המדהימה של ידידים.

גם על המשפחה שלי החיבור לידידים לא פוסח: בפעם הראשונה שיצאתי לסיוע פתיחה הייתי עם נהוראי – הבן הבכור שלי בן החמש. למרות מאמצי הפתיחה, דלת הרכב לא נפתחה. לאחר מספר נסיונות החלטתי לגייס את הבן שלי למשימה. פתחתי את הבגאז’, פירקתי את המושב האחורי ובפתח הצר שנוצר הבן שלי השתחל ושלף את המפתח שהיה ברצפת הרכב. כשהמפתח אצלו בידיים הוא צועק לי בגאווה “אבא זהו עכשיו גם אני בידידים!!!”

האם צירפת מתנדב לארגון?
מחוז דרום פורח ומשגשג וב”ה יש לי חלק לא מבוטל בכך.

מהו התחביב שלך?
חדר כושר, ים, מוזיקה ואוכל טוב.

ה’אני מאמין’ שלי:
הרצון לנצח, התשוקה להצליח, הדחף לממש את הפוטנציאל המלא שלך – אלו המפתחות שיפתחו את הדלת למצויינות אישית

The post הכר את המתנדב – הכירו את נתנאל גרבי appeared first on ידידים.

שם:

גיל: 33

מקום מגורים: יצהר

עיסוק: מנהל לוגיסטי בחברת בניה

תפקיד בארגון: מנהל סניף גב־ההר בשומרון

זמן חברות בארגון: כ־4 שנים

איך הצטרפת?
למען האמת – כבר לא זוכר…

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
סיוע בפתיחת רכב.

קריאה שאותה לא תשכח:
בגל הפיגועים האחרון, אחרי עוד נסיון פיגוע בחווארה, הכבישים באזור נחסמו על ידי הצבא באמצעות דוקרנים במהלך מרדף אחרי המחבלים. כונן שלנו שעבר במקום עלה על הדוקרנים ושני צמיגים התפנצ’רו לו. הוא פתח קריאה למרות שהבין שהמצב הבטחוני המורכב יקשה על כוננים להגיע לשטח.
באותו זמן הייתי באיזור במסגרת שירות מילואים. עליתי על הג’יפ הצבאי ומיהרתי לכיוון הכונן במטרה לנסות לסייע לו, אבל בדיקה מהירה העלתה שנזדקק לתולעת – מוצר שלא אמור להיות בג’יפ צבאי. הזעקתי למקום שני כוננים נוספים מצויידים בתולעים שאיכשהו הצליחו להשתחל בינות למחסומים כשהם רכובים על אופנועים, וכך הצלחנו לשחרר את הכונן לדרכו.
כמובן שכל סיוע הוא סיפוק אדיר לנו, הכוננים, אבל כשהנזקק הוא כונן שמשקיע מאונו והונו בשביל הארגון, הסיפוק בלסייע לו הוא גדול שבעתיים.

טיפ לכונן המתחיל:
אצלנו זו גזרה גדולה ומטבע הדברים הקריאות לא תמיד זמינות וקרובות. חשוב לזכור שלהיות בידידים זה לא רק לצאת לקריאות, זה להיות חלק מהמשפחה הזו. גם אם לא יצא לך לקחת קריאות אתה עדיין חלק מהקבוצה. בסוף תגיע הקריאה שתהיה קרוב אליה, ואז הסיפוק יהיה שווה את כל ההמתנה.

מספר הקריאות אליהן יצאת:
כבר לא סופר.

אנקדוטה מעניינת:
תוך כדי פתיחת רכב נעול ביישוב יצהר, הנהג צילם אותי בפעולה. לכאורה עוד צילום סטנדרטי. אבל רק אחרי שהוא שלח לי את התמונה שמנו לב לרקע המרהיב של השומרון שניבט ממנה. מתמונה שהפוקוס בה היה אמור להיות עליי, היא הפכה לגלויית נוף יפיפיה שאני הפכתי בה למשהו משני.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
את השאלה הזו כדאי להפנות לאשתי ולילדים. כולם סביב ההתנדבות, הילדים כבר התאמנו בפתיחת רכב וניפוח עם קומפרסור, ואשתי כבר מחזיקה ברכב ערכת פתיחה.

עד כמה זה משפיע עלינו? לקראת יום ההולדת של הבן שלי הבקשה שלו הייתה שאבוא לכיתה שלו ואעביר לחבריו קורס של ידידים. בקשה שנשמעת אולי מוזרה אבל בבית שנושם ידידים זו משאלה מתבקשת. הגעתי לכיתה והעברתי לילדים המרותקים קורס מעשי בכבלים / פנצ’ר / תולעת / פתיחת רכב – כשהם משתתפים בפעולות השונות. השיא היה כשחתן השמחה הדגים לחברים המופתעים פתיחת רכב באמצעות הציוד של ידידים – כשהוא חבוש כמובן באפוד הממותג של הארגון.

האם צירפת מתנדב לארגון?
בוודאי, אין חבר / קרוב משפחה / קולגה לעבודה שלא ‘ישבתי’ עליו כדי שייכנס לארגון.

מהו התחביב שלך?
להתנדב. כן, זה מזמן ההובי שלי…

ה’אני מאמין’ שלי:
אני מאמין שהעולם מתחלק לשנים, אלה שמתנדבים בידידים ואלה שאין להם וואטסאפ.

The post הכר את המתנדב – הכירו את עמיאל ליבמן appeared first on ידידים.