אביה גיאת, מוקדנית ידידים שענתה לשיחה, הזעיקה מתנדבים למקום. יוחאי בן נעים – סג״מ מרחב נגב מערבי, נהוראי אלון – אחראי לוגיסטיקה סניף ב״ש, יחד עם מתנדבי הסניף המקומי, אריאל אזערי ואבי היימן, נענו לקריאה והגיעו במהירות למקום. באמצעות הציוד הייעודי שברשותם, חילצו המתנדבים את התינוק בשלום, ללא גרימת נזק לרכב.

אריאל מספר: ״הגעתי לאירוע ראשון, התינוק היה נעול ברכב כשהמפתח בתיק שנשאר על הכסא בפנים, וכך הרכב ננעל אוטומטית. פתחנו את הרכב בזריזות ללא קושי, זכות גדולה וסיפוק אדיר לסייע.״

יוחאי מוסיף: ״בזמן התפילה קיבלתי את הקריאה ויצאתי מיד למיקום שהיה קרוב אליי. הצטרפתי לאריאל, ואלינו הצטרף נהוראי. בכוחות משותפים, פתחנו את הרכב תוך כדי הרגעת האמא. למקום הגיעו כוחות חירום רבים שהופתעו ממהירות הפתיחה. ההורים לא הפסיקו להודות לנו ולשבח את פעילות הארגון.״

בידידים שבים וקוראים להורים לשמור עליהם את מפתח הרכב • במקרה נעילה יש ליצור קשר מיידי עם מוקד ידידים במספר 1230 ללא כוכבית.

אורית בן נעים – דוברות ידידים
קרדיט תיעוד: ידידים

הצטרפו לערוץ ידידים בווטסאפ:
https://whatsapp.com/channel/0029Vab0cXt84OmAwthGPw35

The post באר שבע: תינוק ננעל בשגגה ברכב, מתנדבי ידידים חילצו אותו בשלום • ״למקום הגיעו כוחות חירום רבים שהופתעו ממהירות הפתיחה״ appeared first on ידידים.

מקום מגורים: נוף הגליל

עיסוק: איתור נזילות

תפקיד בארגון: חבר צוות ניהול ביחידת ג’יפים צפון

זמן חברות בארגון: שש שנים

מה הסיבה שבעקבותיה הצטרפת לארגון?
הרעיון שעומד מאחורי תחומי הסיוע של הארגון, ההשקעה הקטנה יחסית לעומת החשיבות והתועלת שיש למבקש הסיוע, שבה אותי. עבורי זה לוקח לרוב דקות ספורות ועבורו זה לעתים יום עבודה שלם.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
קריאות מורכבות שדורשות חשיבה יצירתית וחילוצי שטח. החילוצים שאנו בצוות צפון המגובש מבצעים, הופכים את הסיוע לחוויה של ממש עבורי.

אנו נמצאים בעיצומה של מערכת חורפית חריגה, כשהשלג מכסה חלקים נרחבים בצפון. תוכל לספר על החלק שיחידת הג’יפים נוטלת במערכות אלו?
כמו בכל פעם כשיש חשש למזג אוויר קיצוני, הצפות, שלגים וכיוצא באלה, נדרשת יחידת הג’יפים של הארגון להתייצב ולסייע באופנים לא שגרתיים.
לאורך השנים היו לא מעט אירועים כאלה. בהצפות הגדולות בנהריה בשנה שעברה, בשלג הקודם בצפת והשנה מזג האוויר החריג שוב חייב אותנו להיערך לקראתו.
לפני כשבוע, עם קבלת תחזית מזג האוויר הסוער, התחלנו להתרגש. הבנו שאנחנו ניצבים בפני משימה לא שגרתית, מורכבת, מאתגרת וחווייתית במיוחד.
כבר בתחילת השבוע, התקבלה קריאה מעיריית צפת למפקדת יחידת ג’יפים צפון בארגון, מאיה אפרים- דיל, ג’יפאית מנוסה ומנהלת למופת, בבקשה לקיים ישיבת היערכות והדרכה לקראת מזג האוויר הסוער. יחד עם מתנדבים נוספים, העבירה מאיה לעובדי העירייה הדרכת נהיגה בשלג ושימוש בשרשראות ייעודיות.
במקביל, החלה להתארגן קבוצת מתנדבים מרחבי הצפון שתגיע לפי משמרות לצפת, לסייע בפינוי צירים, בשינוע של צוותי עירייה, צוותים רפואיים וגם אזרחים מהשורה שנתקעו בעקבות השלג. כמובן שקפצתי על ההזדמנות לסייע במשמרת.
השנה המבצע היה מורכב יותר ממערכות שלג קודמות, בשל הצורך לסייע לחולים ומבודדים שאינם יכולים לצאת מביתם ברכישת מזון, כך שידיהם של המתנדבים היו עמוסות מתמיד.

משמרת שלג לבטח רצופת אירועים וקריאות. תוכל לתאר לנו משמרת שכזו?
הגעתי לצפת בשעות אחר הצהריים אחרי הגל הראשון של השלג והסערה. השלג שכיסה את העיר החל להפשיר ותושבים רבים, שחשבו שהשלג מאחוריהם, החלו לצאת מבתיהם לקניות וסידורים. לאחר שעתיים, בהן הספקתי לצאת למספר קריאות שינוע, החל לרדת שלג נוסף. השלג, שירד במשך שעתיים ברצף, תפס מאות מתושבי העיר מחוץ לביתם, מה שהוביל לכאוס מוחלט בכבישי העיר. רכבים רבים חששו לנסוע בכבישים המושלגים והמחליקים, ויצרו פקקי תנועה בכל רחבי העיר, דבר שהביא לעשרות בקשות סיוע בו זמנית.
לא היינו צריכים להתאמץ במיוחד כדי לקחת את הקריאות. הן פשוט תפסו אותנו באמצע הדרך. בעיצומה של נסיעה לסייע בשינוע עובדת עירייה לתגבור מוקד, נתקלתי בפקק תנועה. רכב שהחליק ונתקע ברמזור חסם את כל הנתיב, נאלצנו למשוך אותו כדי לפנות את הציר ולאפשר את המשך הנסיעה. הפקק הבא תפס אותנו באחת מהעליות הרבות של צפת. עשרות רכבים שנתקעו בעליה בעקבות השלג חסמו את כל הנתיב. סייענו בפתיחת אחד מהנתיבים והמשכנו סוף סוף אל המטרה שלשמה נסענו…
אירוע חריג נוסף אירע מיד לאחר שסיימנו לשנע את עובדת העירייה. קיבלנו קריאה על אשה מבוגרת שהבית שלה הוצף במים. ניסינו ליצור קשר עם האשה או עם ביתה שמתגורר איתה, אך לא היה מענה. חששנו שהן במצוקה והמים מכסים את ביתן ויצאנו מיד לאזור המשוער מבלי לדעת בוודאות היכן הבית. רק לאחר חיפושים נרחבים, מצאנו את הבית, פתחנו אותו בחשש ואז נגולה לב מליבנו כשראינו אותן בריאות ושלמות.
כך למעשה, עד אחת וחצי בלילה האירועים המשיכו לזרום, ורק אז נרגעו שוב הרוחות.
אלו הקריאות שמותירות אותך עם גוף קר ולב בוער. חוויית הסיוע באירועים אלה גדולה ומלאה בסיפוק במיוחד.

קריאה שאותה לא תשכח:
חילוצי שטח הם תמיד מאתגרים וגורמים לסיפוק רב, אך ישנן פעמים שהחילוץ מתברר כהצלת חיים של ממש. כך היה באירוע חילוץ שיצאתי אליו בחורף הנוכחי. שסמוך לחצות הלילה יצאה קריאה על רכב שנזקק לחילוץ בשטח בוצי. הקריאה לא קיבלה מענה, ומאחר ומבקש הסיוע לא יצר שוב קשר נדמה היה שהוא הסתדר.
אך כמה שעות לאחר מכן, נודע לנו שהרכב עדיין תקוע בשטח ונוסעיו פנו לכוחות חירום בשל מספר נוסעים שלקו בהיפוטרמיה עקב הקור העז.
מיד שיניתי את התכניות שהיו לי לאותו בוקר ויצאתי למקום, שם נתקלתי בקשיי גישה מורכבים. רק לאחר סיבוב בשטח מצאתי דרך יצירתית להגיע לרכב. יצאתי מרכבי כדי לבדוק את שלום נוסעי הרכב ולשמחתי בדיוק נחת מולי מסוק צבאי של יחידת החילוץ 669 שפינה את נושאי הרכב הפצועים.
רק לאחר שווידאנו שכלל הפצועים הועלו למסוק, התפנינו לדאוג לנוסעים האחרים. הגשנו להם קפה מהביל ועוגיות, חילצנו את הרכב ואפשרנו להם להתחיל בוקר חדש כשהטראומה מאחוריהם.

טיפ לכונן המתחיל:
סיימת אירוע? תציע למבקש הסיוע להעביר את החסד הלאה על ידי הצטרפות לארגון.
וכמובן הטיפ שיסייע לך יותר מכל לצבור ניסיון וביטחון בקריאות. אל תתבייש להצטרף למתנדבים ותיקים ומנוסים. כך תוכל לראות בזמן אמת את דרכי הסיוע, לשאול שאלות וללמוד באופן מעשי כיצד להתמודד עם מקרים מורכבים. המתנדבים בעלי הניסיון יחמחו לחלוק אותו עם מתנדבים חדשים.

מספר הקריאות אליהן יצאת:
מעריך שלמעלה ממאתיים.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
אירוע חילוץ נוסף שאירע בחורף הנוכחי. יום שישי, כחצי שעה לפני כניסת שבת, אני מקבל טלפון בהול ממכר שנתקע עם רכבו בשטח. הוא ניסה ליצור קשר עם המוקד אבל הוא כבר היה סגור.
בדיקה מהירה בוויז העלתה שרק עשר דקות לפני השקיעה אצליח להגיע אליו. מצאתי את עצמי נתון בדילמה. מצד אחד לא אצליח לחזור לבית לפני השקיעה, ומצד שני נהג הרכב עלול להישאר בשטח הפתוח שבת שלמה, נתון לקור העז , מה שעלול להגיע למצב של סכנת חיים.
יצרתי קשר עם פוסק הלכה שהורה לי לצאת ולחזור לפני צאת הכוכבים.
לאחר מאמצים מרובים ומרוץ אחר הזמן, הצלחתי לחלץ את בעל הרכב ולהחזירו לעיר מגורינו מספר דקות לפני צאת הכוכבים. את הרכב התקוע הותרנו במקום ובמוצאי שבת, במבצע שארך כארבע שעות הצלחנו מספר מתנדבים לחלץ אותו מהבוץ.
הייתה זו הפעם הראשונה ומקווה שגם האחרונה שהשבת קיבלה אותי ולא להיפך, אך ידעתי שעשיתי את המעשה הנכון ביותר.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
ההתנדבות בארגון משרה אווירה של חסד בבית, מלמדת את הילדים לחשוב על האחר, על המצוקה והצרכים שלו, ומסייעת לנו לצאת לפעמים מאזור הנוחות כדי לסייע לאחר.

האם צירפת מתנדב לארגון?
מאמין שכמה עשרות במהלך השנים.
לאחרונה אני נתקל במתנדבים שיוצאים לאירוע ובסיום מזכירים לי שבזכות העובדה שהם נעזרו בי, הם הצטרפו לארגון וממשיכים את שרשרת החסד.

מה התחביב שלך?
צילום וטיולים, בפרט טיולי שטח.

ה’אני מאמין’ שלי:
הדבר הכי גדול בעולם זה לעשות טובה למישהו אחר.

The post גליל הצלה • חילוץ פצועים בשיתוף מסוק צבאי, וכניסת השבת באיחור חד פעמי • הכירו את המנהל מיחידת הג’יפים, שהסערה יוצרת עבורו מבצעים חוויתיים appeared first on ידידים.

מקום מגורים: ירושלים

עיסוק: מחנך ומאמן כדורגל

תפקיד בארגון: כונן

זמן חברות בארגון: שנתיים

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
אחרי שנעזרתי בארגון הדבר הטבעי ביותר היה להצטרף ולהעביר גם לאחרים את האור שקיבלתי.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
פתיחות רכבים נעולים וכבלים.

קריאה שאותה לא תשכח:
קריאה אחת? יש כל כך הרבה קריאות שאני זוכר. לא פעם אני מוצא את עצמי עובר במקומות ונזכר ‘פה היה לי פנצ’ר’ ‘כאן פתחתי רכב נעול’. אבל קריאות של החילוץ ילדים זה דבר שנחרט בראש יותר מכל אירוע אחר. יום אחד, בעיצומו של אימון כדורגל, אני מקבל קריאה על ילד שננעל ברכב מספר רחובות ממני. יצאתי בריצה לכיוון הרכב ומשם בנסיעה מהירה למקום, תוך כדי שאני יוצר קשר עם האמא המבוהלת, מרגיע אותה ומוודא את המיקום המדויק. החילוץ עצמו לקח מספר שניות וכעבור מספר דקות כבר הייתי בחזרה במגרש ממשיך את האימון, כשהמדריך הנוסף שהיה איתי היה בהלם מהמהירות בה התרחש כל האירוע.
קשה לתאר את תחושת הסיפוק שבהצלת החיים של הילד שחולץ.

טיפ לכונן המתחיל:
צאו לכל סוגי הקריאות. בקריאות בהם אין לכם ידע תוכלו תמיד להתייעץ עם מנהלים או מתנדבים וותיקים ומנוסים שישמחו לחלוק איתכם את הידע שלהם.

מספר הקריאות אליהן יצאת:
מאות קריאות. ממזמן הפסקתי לספור.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
יש את האירועים הלא שגרתיים של החלפת גלגל לאמבולנס או תיקון פנצ’ר ברכב כשאתה מגלה שמדובר ברכב של כלה. אבל נקלעתי גם לקריאה סטנדרטית שהפכה ללא שגרתית כשגיליתי שמי שממתין לי ליד הרכב הוא לא אחר מאשר חבר ילדות שלא הייתי איתו בקשר מעל עשור.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
החיים שלי סובבים סביב הארגון. לפני כל נסיעה אני משתדל להיכנס לאפליקציה ולבדוק האם יש קריאה פתוחה במסלול שלי.
גם על המשפחה ההתנדבות משפיעה. אחד הבילויים המועדפים על הילדים זה נסיעה עם אבא לקריאה ולעזור לו לעזור לאחרים.
גיליתי בידידים, מלבד אימפריה שהופכת את העולם לטוב יותר, גם שותף אמיתי לחינוך הילדים שלי…

האם צירפת מתנדב לארגון?
זכיתי לצרף עשרות מתנדבים חדשים

מהו התחביב שלך?
ספורט ובמיוחד אומנויות לחימה.

ה’אני מאמין’ שלי:
נתינה היא כמו נר. תן מעצמך וכלום לא ייגרע ממה שיש לך.

The post בית מלוכה • המדריך שהופתע בעיצומו של אימון, והחסד שנותן לילדים את הכיוון • הכירו את המחנך, הלוחם והמאמן, שמגיש עזרה כמו נר שנותן appeared first on ידידים.

מקום מגורים: גבעת זאב

עיסוק: אב בית ביה”ס ברשת אמי”ת

תפקיד בארגון: אחראי מתנדבים בגבעת זאב

זמן חברות בארגון: כמעט שנתיים

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
מאז ומתמיד החשק לסייע לאנשים שבמצוקה היה טבוע בי, אך לא מצאתי את הפלטפורמה המתאימה לממש את הרצון הזה. כששמעתי על “ידידים” ועל תחומי הסיוע שהם מגישים, ידעתי שזה המקום הנכון בשבילי להגשים את החלום ולתת מעצמי לזולת.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
מטרת היציאה שלי לקריאות היא לסייע לאדם שזקוק לי, כך שאני יוצא עם אותו הדחף לכל סוגי הקריאות, מהנעת בוסטר פשוטה ועד לקריאות המורכבות והמאתגרות ביותר. אני יודע שמאחורי כל קריאה עומד אדם חסר אונים שזקוק לעזרה.

קריאה שאותה לא תשכח:
ערב אחד חזרתי לבית בשעה מאוחרת והדבר היחיד שרציתי היה להתקלח וללכת לישון לקראת עוד יום עבודה שמתחיל בשעת בוקר מוקדמת. ממש לפני שאני יוצא מהרכב ופונה לבית, אני מקבל קריאה על פנצ’ר בקרבת הבית שלי. מהניסיון ידעתי שסיוע כזה לא אמור לקחת יותר ממספר דקות, והחלטתי לקחת את הקריאה. רק כשהגעתי והתחלתי בפעולות לשחרור הברגים, הבנתי שמדובר באירוע מורכב ממה שחשבתי. ראשית נוכחתי שמדובר בברגים שכדי לשחרר אותם יש צורך בכלים ייעודיים בלבד. שלפתי מפתח מתאים והתחלתי לשחרר את הברגים, אבל אז נתקלתי בקושי נוסף, הברגים היו מחוברים בחוזקה ותוך כדי מאמצים לשחרר את הברגים הסוררים שלבסוף הוכתרו בהצלחה, המפתח התעקם. אך בכך לא נגמרה המלאכה. גלגל שהיה תקוע ושהצלחתי לחלץ אותו רק אחרי מאמצים רבים, גלגל רזרבי שמשום מה לא מתחבר לתושבת ועוד קשיים רבים שהתגלו במהלך הסיוע, כמעט ושברו אותי, אך לא ויתרתי. ורק לאחר מספר שעות, ובסיוע מתנדבים נוספים, יכולתי להכריז על סא”ב ולחזור לבית עייף ומותש אך מלא סיפוק.

טיפ לכונן המתחיל:
אם קיבלת קריאה מורכבת אל תפסול אותה בהנחה ש’היא גדולה עליך’. יצירתיות וניסיון בשטח הם מתכון להצלחה מובטחת ברוב המקרים. ואת כל זה קונים עם הזמן. צא פעם, צא פעמיים ותראה בחוש איך הידע שלך משתפר פלאים.

מספר הקריאות אליהן יצאת:
קריאות רבות שמבוססות על קריאה אחת: ואהבת לרעך כמוך.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
באחד מימי שישי הקיציים והיותר לוהטים, קיבלתי קריאה על פנצ’ר בשכונת רמות בירושלים הסמוכה לגבעת זאב. למרות הקרבה היחסית לביתי והזמן הרב שהקריאה הייתה פתוחה, לא יכולתי להיענות אליה מאחר ובאותו הזמן הייתי בעיר מודיעין. לאחר ששבתי לגבעת זאב ראיתי שהקריאה עדיין פתוחה, והחלטתי לקחת אותה. יצרתי קשר עם מבקש הקריאה ומשום מה המספר הזה היה שמור אצלי באנשי קשר בשם לא מוכר. ניסיתי להיזכר במי המדובר אך ללא הצלחה. הגעתי למקום ובעוד אני מתחיל בפעולות הסיוע אני מביט בבעל הרכב והפנים מוכרות לי מאיפשהו. כמה שניות לקחו לי להיזכר. התברר שהוא היה המורה של הבן שלי לפני עשור, מורה שהיה אהוב במיוחד על הבן שלי ובעצם על כל המשפחה שלנו, לאחר שבכל פעם שהילד נקלע לסיטואציות של בעיות התנהגות, הוא היה מסנגר ומגונן עליו.
הרגשתי שהסיוע המתין במיוחד עבורי כדי שאוכל לסגור מעגל ולהכיר תודה על כל מה שהוא עשה עבור הבן שלי.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
למעשה כל משפחתי שותפה לנתינה. הילדים יוצאים איתי לקריאות ולוקחים חלק פעיל במהלך הסיוע. מלבד עצם ההנאה שביציאה עם אבא, הם חווים את תחושת הנתינה והזכות להתנדב ולהעלות חיוך על פני הזולת.
גם בפן האישי ההתנדבות בארגון תרמה לי. לפני עידן אפליקציית הכוננים, כשהקריאות היו יוצאות בקבוצות וואטסאפ, נחשפתי לפרגון הרב שכוננים שלקחו אירוע יקבלו מהמוקדנים, וראיתי עד כמה זה עושה טוב לכוננים. הדבר השפיע עליי ומצאתי את עצמי משתמש באותו כח פרגון כלפי בני משפחתי. זה שינה את חיי ואת היחס שלי לסובבים ולחברים למפרגן יותר.

האם צירפת מתנדב לארגון?
בהתחלה חשבתי שאוכל לספור את המתנדבים שצירפתי, אבל אז פגשתי מתנדב שאמר לי שהוא הצטרף אחרי שסייעתי לו באירוע פתיחה. החיוך והאושר שלי כשהצלחתי לפתוח את דלת הרכב הדביקו אותו ובאותו הרגע הוא החליט להצטרף. כששמעתי את זה הבנתי שייתכן ויש עוד מתנדבים רבים שהצטרפו אחרי שסייעתי להם, כך שלעולם לא אוכל לדעת כמה מתנדבים הצטרפו בגללי.

מהו התחביב שלך?
רכיבה על אופניים

ה’אני מאמין’ שלי:
חסד חוזר אליך כבומרנג

The post ראש הגבעה • התגמול למורה האהוב והמגונן, והמתנדב האלמוני שנדבק והצטרף • הכירו את אב הבית הרוכב, אחראי המתנדבים בגבעת זאב appeared first on ידידים.

מקום מגורים: תל אביב

עיסוק: מנהל ובעלים של חנות מזון בתל אביב

תפקיד בארגון: מנהל צוות תל אביב מרכז

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
על ידידים שמעתי לפני אולי עשור ואפילו שמרתי את מספר הטלפון של המוקד, לכל צרה שלא תבוא. בכל פעם שנתקלתי בפרסום של הארגון או באזכור בעיתונות אודותיו הייתי מתמלא הערכה לפעילות המבורכת של המתנדבים. לא ראיתי את עצמי משתלב בפעילות הזו מאחר והתרשמתי שזה “ארגון של דתיים שמסייע בדרכים”. וודאי שלא חלמתי שיום אחד אטול חלק כה פעיל באימפריית החסד חוצת הגבולות והמגזרים הזו.

יום אחד קיבלתי הצעה מעניינת. לצד עבודתי אני משמש ככונן במד”א ומחזיק ברשותי באופנוע חירום. הוצע לי, יחד עם כוננים נוספים מיחידת האופנוענים של מד”א, להצטרף לידידים ולתרום למערך הסיוע של הארגון. לשם כך אף עברנו הדרכה ייעודית שבה סקרו בפנינו את תחומי הסיוע של הארגון והדריכו אותנו באופן מעשי במגוון תחומים. התחברתי לרעיון, הצטרפתי ומאז אני כונן פעיל ומשתדל לתרום מעצמי ככל האפשר.

מה בעצם הגדרת התפקיד של מנהל צוות?
מדובר בתפקיד שדורש אחריות רבה, מאחר ובצוות יש מאות מתנדבים מסורים שצריך לספק להם פתרונות טכניים לקשיים ולשלל בעיות שצצות במהלך פעולות הסיוע.
מלבד המענה התמידי למתנדבים, אנו מארגנים מידי תקופה גם ערבי הכשרה שבהם המתנדבים רוכשים ניסיון וידע מעשי במגוון דרכי הסיוע של הארגון. בנוסף יש את התחזוק השוטף, סיוע בקניית ציוד למתנדבים, ליווי מתנדבים חדשים ופעולות שונות למינוף הסניף. בקיצור עבודה במשרה מלאה, כשהכל כמובן בהתנדבות מלאה, מה שהופך את זה לשליחות וחווייה מדהימה.

אתה מדבר על מאות מתנדבים רק בצוות שלך. מאלו קהלים הם מגיעים?
מה שיפה בפסיפס המתנדבים הוא שאין הגבלה של מגדר או גיל להתנדבות. המתנדבים באים מכל שכבות הגיל, גם פנסיונרים שמבקשים לנצל את זמנם הפנוי בסיוע אמיתי לחברה או נערים צעירים (המתנדב הצעיר ביותר הוא בן שבע עשרה…), נשים שלא בוחלות בסיוע פיזי ומלכלך בדרך אל החסד ובעצם כל מי שמבקש לעשות חסד עם הזולת. אנשים טובים בכל שלבי החיים.

מה מייחד את ההתנדבות בתל אביב?
תל אביב היא עיר מורכבת ומאתגרת. במהלך היום נכנסים אליה מאות אלפי אנשים לצרכי מסחר, בילוי ופנאי, ובלילות יש את חיי הלילה התוססים. קיימים בה עסקים מכל הסוגים, והאוכלוסיה שמתגוררת בה מגוונת ביותר ורב גילאית. הכינוי “עיר ללא הפסקה” דבק בה בצדק… הדבר משפיע כמובן על תנועת הרכבים הערה בכל שעות היממה, מה שאומר מבחינתנו יותר בקשות לסיוע שחלקן הגדול בכבישים סואנים ועמוסים ובשעות לחץ. אמנם במהלך הסגרים התנועה פחתה, אך כשהם הוסרו ובעלי הרכבים ביקשו להניע את הרכב שחנה בחניה מספר שבועות מבלי שהניעו אותו, רבים מהם גילו שהמצבר התרוקן והם נזקקו לסיוע בכבלים. אגב, גם בעיצומם של הסגרים ידיהם של המתנדבים עמוסות בפעולות חסד, בשינוע וקניית תרופות ומוצרי מזון לקשישים וחייבי בידוד.
אך למרות המורכבות הרבה כמעט ואין קריאות שנותרות פתוחות, זאת בזכות המסירות של המתנדבים שיוצאים לקריאות עשרים וארבע שעות ביממה.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
קריאות שמהוות אתגר, שם החווייה מושלמת. ולא חסרות כאלה. פתיחת דלת טרוקה (בבית וברכב), שחרור ברגים שחוקים בהחלפת גלגל, פתיחת רכב ועוד. וכמובן את קריאות החירום – חילוץ ילדים נעולים ברכב או חילוץ נוסעים ממעליות.
תחום נוסף אליו אני מתחבר במיוחד הוא משיכת רכבים שהתחפרו בשטח. בנוסף לתפקיד הניהול אני גם חבר ביחידת הג’יפים של ידידים, שם האתגר והאדרנלין הם חלק בלתי נפרד מהסיוע.

קריאה שאותה לא תשכח:
הקריאה שזכורה לי במיוחד דווקא לא הייתה בשטח חולי אלא בחניון הקאמרי בתל אביב. קיבלתי קריאה חריגה על חילוץ נערה נכה שכסא הגלגלים שלה ננעל ברכב ולא הצליח להשתחרר. כשהגעתי למקום הנערה קיבלה את פניי כשהיא לחוצה מכך שההצגה אמורה להתחיל בכל רגע. ניסיתי לפעול במהירות אך הבעיה הייתה מורכבת במיוחד. רק לאחר עבודה של כשעה, שכללה פירוק כסא הרכב וכסא הגלגלים התחלתי לחלץ את הנערה. הבנתי שאת ההצגה לשמה היא באה היא כבר לא תראה והייתי בטוח שזה יתסכל אותה, אך היא התחילה להודות בלי סוף ולומר שהצגת החסד לה הייתה עדה עכשיו הייתה שווה הרבה יותר מכל הצגה אחרת.

טיפ לכונן המתחיל:
אל תפחדו לצאת לקריאות, גם לכאלה שעדיין לא התנסיתם בהן. רוב בני האדם נרתעים מאתגרים טכניים שאינם מוכרים להם. אבל אם ניגשים לבעיה, בוחנים אותה ומנסים להבין איך לפתור, סיכוי גדול שמצליחים למרות חוסר הניסיון.
וטיפ נוסף, בתקופה הראשונה בארגון כדאי להתלוות לכונן ותיק יותר וללמוד ממנו. אל דאגה, זה לא מהווה מטרד. אדרבה, כל מתנדב ישמח לכוח עזר.
אה, ועוד טיפ. כשאתה מתכופף על הברכיים לפרק גלגל, תוודא שלא דבוק על הכביש מסטיק. קשה אחר כך לגרד אותו מהג’ינס. מניסיון.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
קיבלתי קריאה לא שגרתית על אופניים גנובים שנמצאו קשורים והבקשה הייתה אם נוכל לפרוץ את המנעול. יצאתי יחד עם יהונתן, מנהל סניף ת”א, ולאחר שקיבלנו אישור מהמשטרה לפרוץ את המנעול, ניסרנו את השרשרת והשבנו את האופניים לבעלים המרוגשים.

האם צירפת מתנדב לארגון?
עד היום צירפתי עשרות מתנדבים, גם בקרב כוננים במד”א וחברים רבים, אבל גם אנשים רבים שסייעתי להם והם התלהבו מהרעיון והצטרפו לארגון. כל צירוף כזה מרגש ונותן לי כוחות להמשך ההתנדבות. ביום יום לשמחתי הצוות שלי פעיל מאד ונדיר לגמרי שקריאה לא תקבל מענה מהיר.

האם ההתנדבות בארגון השפיעה על חייך?
בזכות הארגון זכיתי להכיר אנשים שמעולם לא חלמתי שאפגוש בהם. כחילוני תל אביבי ליברלי שהכיר את המגזר הדתי והחרדי רק דרך התקשורת, ראיתי בהם קבוצה של משתמטים, אנוכיים ומנותקים מההווי הישראלי. כשהצטרפתי לידידים זו הייתה הפעם הראשונה שזכיתי להכיר את אותם אנשים יקרים, שנוטלים חלק פעיל ביותר בארגון. נדהמתי לראות אזרחים שמה שמניע אותם זה רק מסירות, אהבה ומחשבה על הזולת ללא תנאים. מתנדבים בעלי משפחות שעוזבים הכל כדי לסייע לאדם שנתקע עם הרכב ולא משנה אם הוא חילוני או דתי, יהודי או מוסלמי. הכל בשם האהבה והרצון לסייע וליצור עולם טוב יותר. גיליתי שהדומה והמחבר בינינו כה רב והוא מאפיל על השונה. אני מרגיש גאווה וכבוד להיות חלק פעיל בארגון שמסמל יותר מכל את החיבור בעם.

ה’אני מאמין’ שלי:
“תעביר את זה הלאה”. אם נתקלת במיזם שקיבלת סיוע דרכו, ראית אנשים שבאים ומסייעים ללא תמורה ובאהבה, קח בזה חלק. כך תהיה שותף ביצירת עולם טוב יותר.

The post מרכז העומס • ההצגה האלטרנטיבית מחוץ לקאמרי והחיבור שמאפיל על השוני המגזרי • הכירו את המנהל ממרכז ההמולה, שעובד בשליחות במשרה מלאה appeared first on ידידים.

להמשך כתבה <<לחץ כאן>>

The post תינוקת ננעלה בשגגה ברכב בחיפה appeared first on ידידים.

להמשך הכתבה >>לחץ כאן<<

The post עזרה בדרך : “הנתינה היא קבלה אחת גדולה “ appeared first on ידידים.

שם: מרים אבוחצירא (34)

מקום מגורים: ירושלים

עיסוק: פאנות

תפקיד בארגון: כוננית

זמן חברות בארגון: שנתיים

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
סיפור ההצטרפות שלי הוא אולי ארוך אבל מדהים לא פחות. אמנם מהרגע שבעלי בני שמתנדב גם הוא בארגון, הצטרף, תמכתי בו והייתי גאה בכך שבעלי נוטל חלק ביוזמה מדהימה כזו, אבל אני אישית הייתי כל כך רחוקה מתחום הרכב. מה שידעתי היה רק להכניס את המפתח לסוויץ’, להתניע ולנסוע. מעולם לא פתחתי את מכסה המנוע, לא ידעתי איפה השמן ואיפה המים. אפילו את התדלוק בעלי תמיד ביצע.
הכל טוב ורגוע עד שבעלי טס לחו”ל. באחד הימים הייתי אמורה לנסוע להורים שלי. נכנסתי לרכב ועשיתי את הדבר היחיד שאני יודעת, לסובב את הסוויץ’. רק שהפעם השלב הטבעי הבא של ההנעה לא הגיע. המנוע לא הגיב. זכרתי במעורפל מילים כמו כבלים ובוסטרים, וידעתי שתא המטען עמוס בציוד שבעלי מחזיק תמיד ברכב ומסייע איתו לאנשים שנקלעו לאותו מצב שלי, אבל לא ידעתי מימיני ומשמאלי עם איזה כלי משתמשים למה. חסרת אונים התקשרתי לבעלי, שהבין מיד שהמצבר התרוקן ובטבעיות הציע לי להוציא את הכבלים מתא המטען ולבקש עזרה מרכבים חולפים. עניתי לו שבשמחה אעשה את זה רק שאין לי מושג איך נראים כבלים. אחרי שסוף סוף זיהיתי את הכבלים האדום והשחור, הרמתי את היד בבקשת עזרה ומיד עצרו לידי כמה בחורים נחמדים. הם לקחו את הכבלים, חיברו אותם למצבר של הרכב שלהם וביקשו ממני לפתוח את מכסה המנוע, בקשה שלא ידעתי איך לבצע אותה. באותו רגע פשוט זזתי הצידה ונתתי להם לעשות את העבודה. אחרי ההתנעה החזרתי את הכבלים לתא המטען והמשכתי לבית הוריי.
בסיום הביקור נכנסתי לרכב וניסיתי להניע אבל הסתבר שהמצבר לא הספיק להיטען מספיק ולא התניע. את הכבלים כבר ידעתי לזהות בין כל הכלים בבגאז’ וכבר ידעתי שאני זקוקה רק לרכב נוסף כדי להתניע. ביקשתי מאבי שיסייע לי עם הרכב שלו. הוא ביקש ממני לפתוח את מכסה המנוע וכשעניתי לו בקול רפה שאין לי מושג איך פותחים אותו, הוא התפלא והתחיל להסביר לי באריכות את כל תורת מכסה המנוע והמצבר. ניסיתי לומר לו שחבל על ההסברים, בין כה אם אני אתקע אוכל להיעזר בנהגים אחרים. אבל הוא התעקש להמשיך ולהסביר לי. מכיוון שכיבוד הורים זו מצווה שאני משתדלת לקיים בהידור, נשארתי להקשיב להדרכה הארוכה למרות שהאמנתי שכלום לא יצא מזה.
למחרת בבוקר החלטתי לנסוע למוסך ולהחליף מצבר. נכנסתי לרכב וניסיתי להתניע, ניסיון שכמובן לא צלח. יצאתי בביטחון מהרכב, הנפתי את ידי לכיוון רכבים חולפים ואכן תוך פחות מדקה עצר לידי בחור צעיר. הסברתי לו בקצרה שאני זקוקה לרכב כדי להתניע עם כבלים, אך התשובה שלו הפתיעה אותי. הוא ענה בביישנות שאין לו מושג איך פותחים מכסה מנוע, שלא לומר לחבר את הכבלים למצבר. לתשובה כזו לא ציפיתי. ניסיתי רגע לחשוב על פתרונות נוספים, אבל אז נזכרתי בהסבר הארוך שקיבלתי מאבי. תוך כדי שאני משחזרת את ההדרכה, מצאתי את עצמי פותחת את מכסה המנוע, ומחברת את הכבלים למצבר. לא האמנתי שאני עומדת מול המכסה הפתוח ומלכלכת את הידיים עם המצבר המפויח.
אחרי שהצלחתי להתניע, התקשרתי לבעלי בהתרגשות לבשר לו על ההצלחה, והוא הגיב בשמחה “את כבר כוננית מן המניין. אולי תצטרפי גם את לארגון”. פתאום הרעיון לא היה נראה לי כל כך תלוש מהמציאות. סיכמנו שאחרי שהוא חוזר מחו”ל אצטרף אליו לערב הדרכה למתנדבים חדשים כדי שאתרשם.
להדרכה הקרובה שהעביר מאור זאנה הלכנו שנינו וכשנכנסנו ראיתי בין המשתתפים מספר נשים. שאלתי את בעלי בהפתעה האם יש נשים שמתנדבות בידידים, והוא ענה “ברור, את אומרת כל הזמן שנשים יכולות לעשות הכל. אז גם לתת כבלים ולהחליף גלגלים הן יכולות”. צודק, לא? הגעתי להחלטה שאני עושה את זה ומצטרפת.

לאלו סוגי קריאות את מתחברת במיוחד?
כבלים (כן, התרגלתי למכסה המנוע המפויח…) ופתיחת רכבים נעולים.

קריאה שאותה לא תשכחי:
ערב אחד יצאתי עם בעלי ל”עין יעל” לנקות קצת את הראש. ישבנו ושיחקנו במשחק חשיבה ופתאום אני רואה התקהלות בחניון הצמוד. חשבתי שמתכנסים שם לתפילה ושלחתי את בעלי שיצטרף אליהם. הוא הגיע לחניון ומיד חזר אליי בריצה כשהוא צועק לכיווני “זה לא תפילה, ילד ננעל שם ברכב”. שלפנו מיד מהרכב את הערכה, רצנו לרכב הנעול והתחלנו בפעולות הפתיחה. הרכב היה מדגם שהפתיחה שלו קשה, והקהל שהתאסף סביבנו לא תרמו לריכוז, אבל בסופו של דבר הצלחנו לפתוח את הרכב. זו הייתה תחושה שלעולם לא אשכח.

טיפ לכונן המתחיל:
צא לכמה שיותר קריאות. הניסיון ייתן לך ביטחון עצמי ויותר מיומנות, כך שגם אם המקרה יתברר כמורכב ממה שתואר מראש, תצליח להתמודד איתו בהצלחה. ואם מדובר באירוע שאתה לא יודע איך לסייע בו, תצטרף למתנדב וותיק. כך תתנסה ותתמקצע בתחומים נוספים.

כאשה, איך התחושות להתנדב בתחום שלרוב מי שמביע בו התעניינות הם גברים?
גם אני חשבתי לפני שהצטרפתי שההתנדבות פחות מתאימה לנשים. אבל אחרי ההנעה הראשונה קלטתי שזו סתם סטיגמה לא נכונה. נכון, תחום הרכב הוא אתגר מורכב יותר עבורנו וכבר שילמתי לא אחת את מחיר הסיוע הפיזי, אבל הסיפוק האישי שבסיום אירוע בהצלחה והאושר הפנימי כשאני רואה את החיוך המשוחרר של מקבל הסיוע שווים כל מאמץ וכל הקרבה שבדרך.
כמובן שיש את אותם אלו שמביטים בי במבט חשדני ומופתעים כשהם רואים אותי מגיעה על העקבים. אבל מהר מאוד המבט הזה הופך למלא הערכה כשאני מכריזה על הסא”ב המושלם.
אירוע כזה זכור לי שהגעתי לקריאה של רכב נעול. בעלת הרכב, אשה מבוגרת, הייתה לחוצה ומסביבה היו מספר שכנים שניסו לעזור לה. כשהם ראו אותי עם האפוד, הביטו לכיווני בזלזול והציעו לבעלת הרכב להזמין כיבוי אש שיפרצו לרכב ושלא תסמוך עליי. אודה, די נפגעתי מהיחס הבוטה, אבל פניתי לבעלת הרכב וביקשתי ממנה לתת לי צ’אנס ולאפשר לי לפתוח את הדלת עם הערכה. כשהיא ראתה את הביטחון שהקרנתי היא אפשרה לי לנסות ולפתוח בעצמי. ניגשתי לרכב ובתוך שתי דקות פתחתי את הדלת כשהסובבים נותרים פעורי פה. זה היה ללא ספק עוד ניצחון מתוק על הסטיגמה המיושנת.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
הסיפור שלי קרה דווקא כשנזקקתי לעזרת הארגון. יום אחד בשעות הצהריים כשרציתי להיכנס לרכב כדי לקחת את הילדה מהגן ראיתי שהצמיג מפונצ’ר. אמנם כבר הייתי מתנדבת וברכב יש את כל הציוד להחלפת גלגל, אבל לא ידעתי איפה הציוד נמצא, ובגלל שבעלי לא היה בסביבה נאלצתי לבקש סיוע מהמוקד. תוך מספר דקות הגיע מתנדב בשם שמעון עם ציוד מתאים ובכוחות משותפים החלפנו את הגלגל. לאורך כל ההחלפה שמתי לב שהוא מהוסס ולא בטוח בעצמו. לאחר שסיימנו לא התאפקתי והתעניינתי כמה זמן הוא בארגון. מהתשובה שלו הבנתי ממה הוא כל כך חשש. התברר שהוא מתנדב חדש והצטרף לפני פחות מחודש. ראיתי בכך הזדמנות לחזק אצלו את הביטחון ושאלתי אותו באיזה סיוע הוא היה מעוניין להתמקצע. הוא ענה שבפתיחת רכב אין לו בכלל ניסיון והוא היה רוצה להתנסות בזה. מיד הצעתי ללמד אותו ולתת לו להתנסות במקום. הוצאתי את ערכת הפתיחה והדרכתי אותו באמצעות הרכב שלי איך מבצעים את הפתיחה מבלי לפגוע ברכב.
זה בהחלט היה מחזה לא שגרתי לפתוח את האירוע בקבלת סיוע ולסיים אותו במתן סיוע והדרכת המתנדב עצמו…

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
כששני ההורים מתנדבים פעילים, טבעי שהשיח בבית הוא סביב החסד. כשאני נוסעת עם הילדים ובאמצע הנסיעה הילדים מסבים את תשומת ליבי לרכב שחונה בשול הדרך עם אורות חירום מהבהבים ואומרים לי “אמא, בואי נעצור לידו, בטח הוא צריך עזרה”, אני יודעת שהחיבור שלנו ההורים לחסד מחלחל גם לילדים. אין תחושה מרגשת מזה.
ויש גם את הרווח שיש מידי פעם כתוצאה מההתנדבות. הגעתי פעם לאירוע של כבלים, וכשסיימתי הנהגת אומרת לי בלחץ שהיא חייבת לסרק את הפיאה והיא לא מכירה פיאניות באזור. עניתי לה שבמקצועי אני פיאנית. היא הייתה בהלם ונתנה לי את הפיאה לתסרוקת. האירוע הזה היה בתחילת הקורונה, בתקופה שכמו רבים גם אני לא עבדתי, ובזכות הסיוע הצלחתי קצת להתפרנס.

האם צירפת מתנדבים לארגון?
כפי שאמרתי, אני משתדלת לעצור ליד רכבים שתקועים בשולי הכבישים, מזדהה כמתנדבת של ידידים ומציעה את עזרתי. ברור לי שבזכות הפרסום והחשיפה של אותם אנשים לארגון, ישנם כאלה שהרעיון קסם להם והם גם הצטרפו לארגון.

מהו התחביב שלך?
דווקא לא קשור לרכבים… ציור וצילום זה אני.

ה’אני מאמין’ שלי:
תעשה מה שאתה יכול, מתי שאתה יכול ועל הצד הכי טוב שאתה יכול .

The post עמדת מפתח • הנהגת שנעזרה גם בתסרוקת והניצחון המתוק על סטיגמה מיושנת • הכירו את הכוננית שמסייעת על עקבים ומעשירה בזכות כיבוד הורים appeared first on ידידים.

מקום מגורים: קרית גת

עיסוק: מורה

תפקיד בארגון: מנהל סניפי קרית גת וקרית מלאכי

זמןחברותבארגון: כחמש שנים

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
נתקעתי עם הרכב ופניתי למוקד ידידים בבקשת סיוע. מספר דקות אחרי פתיחת הקריאה כונן כבר הגיע אליי עם חיוך וסייע לי. זה כל כך קסם לי וריגש אותי. רק מי שלא מחזיק ברכב לא יבין את גודל המצוקה כשהרכב נתקע ואתה מוצא את עצמך מתחנן לנהגים כמו עני העומד בפתח שיתנו לך כבלים, ולשווא. ופתאום לראות שיש מקום שאפשר לפנות אליו בצורה מסודרת, לקבל עזרה מהירה עם חיוך מרגיע ובלי נתינת תחושה כאילו עשו לי טובה, זה פשוט הצלה לנהגים. באותו רגע החלטתי להצטרף.

מתי התחלת לנהל את הסניפים?
חמישה חודשים לאחר שהצטרפתי קיבלתי מספר פניות עם הצעה לנהל את הסניף (באותה תקופה שני הסניפים היו מאוחדים). מנהלי הארגון והמרחב ראו את הפוטנציאל שלי וביקשו שאטול על עצמי את ניהול הסניף. ההצעה באה אליי בהפתעה, הייתי כונן פעיל אבל לא שיערתי שאהיה מועמד לניהול, בפרט לאור העובדה שהייתי כונן יחסית חדש. אך ראיתי בכך מלאכת שמים ונכנסתי לנעליים הגדולות, מתוך ידיעה שאעשה הכל להגדלת הסניף ומינופו.

דבר איתנו במספרים:
כשנכנסתי לתפקיד הסניף כולו מנה כעשרים מתנדבים, והיינו מחוברים לשלושה סניפים נוספים. עם הזמן ולאחר עבודה מאומצת, שכלל גיוס מתנדבים, חשיפת הארגון בקרב תושבי האזור ועוד, הסניף גדל עד שיכולנו לפצל אותו לשני סניפים נפרדים
כיום סניף קרית גת לבדו מונה שלוש מאות מתנדבים וסניף קרית מלאכי מונה מאה וחמישים מתנדבים, ועוד היד נטויה.
לצורך ההמחשה, אם בעבר קריאה הייתה יכולה להישאר פתוחה במשך שעות מחוסר מענה, כיום ממוצע ההיענות הוא כעשרים שניות!

איך אפשר לנהל שני סניפים פעילים כשסדר היום שלך גם כך עמוס?
ברור שניהול אימפריה שוקקת שכזו בצורה יעילה ללא עזרה זה בלתי אפשרי. לשמחתי זכיתי בסג”מ מסור ומדהים, יצחק סבג, שתורם בלי סוף בעזרה בניהול הסניפים ובמתן מענה רציף ומהיר למתנדבים.
לצוות המנצח מצטרף גם תמיר בן עזרא, אחראי המתנדבים של סניף קרית גת, שמשמש כדוגמא אישית לכל המתנדבים גם ביציאה לאירועים וגם בעזרה ותמיכה למתנדבים. בהחלטה משותפת החליטו יצחק ותמיר שהמושג סאל”ה (סיום אירוע ללא הצלחה) לא קיים בלקסיקון של הסניף, וכל מתנדב שמתקשה בפתרון תקלה באירוע, זוכה לביקור שלהם. את המקום הם עוזבים רק אחרי שווידאו סא”ב (סיום אירוע בהצלחה).

לאחרונה גם סניף קרית מלאכי קיבל חיזוק בדמות רועי אסרף, מתנדב מסור שמונה לאחראי המתנדבים של הסניף ומסייע ללא לאות מסביב לשעון לרווחת המתנדבים.

ועדיין, צריך כוחות כדי לתחזק פעילות כה עניפה תוך כדי שמירה על שגרת חיים.
מה שמחזיק אותי יותר מכל זו הפעילות המטורפת של המתנדבים עצמם. אני רואה את המסירות והפעילות שלהם וזה ממלא אותי בכוחות להמשך העשיה למען הסניפים. את ההוכחה הכי גדולה לכך קיבלתי דווקא
בתקופה המאתגרת שאנו חיים בה כבר כמעט שנה. בתקופה זו נוספו תחומי סיוע נוספים מלבד אלו השגרתיים, כגון שינוע תרופות וחלוקת מזון למבודדים. אם בתחילה חששתי שההיענות לא תהיה מספקת, ההירתמות של המתנדבים הדהימה אותי. כל בקשה שיצאה נחטפה במהירות. אז נוכחתי שהעוצמה שלנו היא לא רק במספר המתנדבים שגדל אלא בפעילות המדהימה והמרגשת של המתנדבים. דוגמה טריה לכך הייתה לפני שבועיים. בערב שבת אני מקבל שיחת טלפון מאדם שתכנן לנסוע לשבת לבני משפחה ולפני שבת הוא מקבל שיחת טלפון ממשרד הבריאות שהוא נמצא חיובי לנגיף. אחרי הרעם הראשוני שנפל עליו מעצם הבשורה, הוא קלט ששבת אצל קרובי המשפחה כבר לא תהיה, וכך הוא נותר ללא מאכלי שבת.
אני לא יכולתי לעזור לו מכיוון שהייתי מחוץ לעיר, והחלטתי לשלוח הודעה בקבוצה המבצעית. השעה הייתה קרובה לשבת ולא תליתי הרבה תקוות, אך מבול התגובות שקיבלתי תוך שניות ריגשו אותי. את אותה שבת העביר החולה עם כמויות אדירות של מאכלי שבת מכל הסוגים והמינים.

זה הכוח של הסניפים. מתנדבים עם לב אדיר שרודפים אחרי כל הזדמנות לעשות חסד.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
הנעה. נותן לי כוח שמניע אותי לאורך כל היום.

קריאה שאותה לא תשכח:
שתיים בלילה. נכנס למיטה לתפוס כמה שעות שינה לפני עוד יום עמוס. מעיף מבט אחרון באפליקציית הכוננים לוודא שהכל כשורה ולא נשארו קריאות פתוחות, והנה אני מגלה קריאה פתוחה על נגרר שנתקע בכביש שש. בלי לחשוב אני מתלבש שוב ויוצא לסייע.
הגעתי למקום וגיליתי שהקריאה מורכבת ממה שחשבתי ואני זקוק לכלים נוספים שנותרו בבית. להשאיר את הנהג תקוע בשולי הכביש כל הלילה לא בא בחשבון, והחלטתי לחזור לבית כדי להביא את הציוד.
לבית חזרתי בשבע בבוקר, פוגש סביבי עולם רענן לאחר שנת לילה עריבה, ואני אמנם עייף ומותש אך עם סיפוק מטורף.

טיפ לכונן המתחיל:
צא לכל סוגי הקריאות. ההתחלה אולי תהיה יותר מורכבת, אבל כך תעשיר את הידע ותצבור ניסיון וביטחון.

מספר הקריאות אליהן יצאת:
מעולם לא ספרתי. כל קריאה היא עולם ומלואו.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
קריאה שיצאה על מפתחות רכב שננעלו בתא המטען. הקריאה נשארה פתוחה זמן רב בשל העובדה שמדובר ברכב שכל המערכת שלו חשמלית, מה שהקשה על פתיחת תא המטען.
כשראיתי שהקריאה נותרה פתוחה יצאתי לסייע. הגעתי למקום וראיתי את בעל הרכב עומד חסר אונים מול הרכב שכבר היה מפורק מרוב ניסיונות שונים לפתוח את תא המטען. התיישבתי על מושב הנהג והדבר הראשון שעשיתי היה לנסות ללחוץ על כפתור הנעילה הראשית. לחיצה של עשר שניות ותא המטען נפתח. בלי מאמצים ובלי פעולות שעלולות להזיק לרכב. לחיצה על הכפתור…
באותה קריאה קיבלתי תובנה חדשה. גם כשהכל נראה מורכב, כדאי תמיד לנסות קודם כל את הפעולות הבסיסיות.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
אמנם אני נושם וחי את ההתנדבות ונותן בעבורה את כל כולי, אבל אני לא נותן לזה לבוא על חשבון המשפחה, הבית והתורה. זה בעיניי החסד המושלם, כשהוא בא כחלק משגרת החיים ולא על חשבונה.
מה שכן, אני תמיד מחפש את האפשרות לשלב ביניהם. בדרכי לבית הספר אני נתקל בהזדמנויות לרוב. שעות הבוקר מועדות לבעיות התנעה, לאחר שהרכבים חונים כל הלילה ללא תנועה, ופעמים רבות אני מצליח להתניע רכבים על הדרך. וקרה גם שבדרך לבית הספר הספקתי לחלץ ילד שננעל ברכב.

הרגל נוסף שסיגלתי לעצמי הוא לעצור ליד רכבים שחונים באמצע הדרך וניכר עליהם שהם נתקעו. ככה עוד חסד על הדרך.

גם בעבודה הארגון מלווה אותי. כמורה שאמון על חינוכם של ילדים רכים, אני משתמש רבות בארגון כדי להמחיש להם את העוצמה שבחסד ואני משתדל להשריש להם את הערכים שבגרימת טוב לזולת.

האם צירפת מתנדב לארגון?
כמאה מתנדבים.

מהו התחביב שלך?
לראות את האדם שמולי מחייך אחרי שעזרתי לו.

ה’אני מאמין’ שלי:
עשייה שקטה עושה רעש גדול

The post חינוך בחיוך • המשפחה שחלתה ונותרה בלי מאום בביתה והרכב שפורק וחולץ בלחיצה קטנה • הכירו את מנהל הקריות הדרומיות שההנעה נותנת לו כוח בהוראה appeared first on ידידים.

מקום מגורים: קיבוץ מיצר

עיסוק: גיזום עצים

תפקיד בארגון: כונן ביחידת הג’יפים במחוז צפון.

זמן חברות בארגון: שנתיים וחצי

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
על הארגון שמעתי לפני מספר שנים, והמספר של המוקד היה שמור אצלי למקרה ואזדקק לכך. לילה חורפי אחד הרכב שלי התחפר בבוץ טובעני בקרבת הבית ולמרות המרחק האווירי האפסי מהבית, הדרך אליו נדמתה לי אינסופית. השטח שהיה כולו בוצי לא נתן לי סיכוי להיחלץ משם. החלטתי לנסות את מזלי, לפנות לידידים ולבקש סיוע. למרות שלא חלמתי שהסיוע יגיע כה מהר, ועוד בשעת לילה מאוחרת. אך להפתעתי בתוך מספר דקות אני מקבל טלפון כשעל הקו כונן בשם אילן מבוא והוא מודיע לי שהוא בדרכו אליי. תנאי השטח הקשו על החילוץ ולמספר רגעים היה חשש גם שהרכב שלו יינזק, אך אילן לא ויתר והמשיך במאמצים, עד להשלמת המשימה.
באותו רגע, כשראיתי בחוש את העוצמה של הארגון, את הסיוע בשעות לא שעות ובתנאים קשים, וכל זה ללא מטרת רווח, החלטתי שאני חייב להיות חלק מהמערך המדהים הזה.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
חילוצי שטח. ככל שיהיו מורכבים יותר ובשעות לילה מאוחרות יותר, כך החיבור גדל.

קריאה שאותה לא תשכח:
יצאתי לחילוץ רכב שהתחפר בשטח בוצי. מדובר היה במשפחה עם ילדים קטנים שחיפשו פינה שקטה ליד הכינרת כדי שיוכלו להעביר שם את הלילה. טעות בניווט גרמה להם להיכנס לשטח בוצי ולשקוע שם מבלי יכולת לצאת. החילוץ היה מורכב ביותר ורק בסיוע שני ג’יפים נוספים וכננת ולאחר שעות ארוכות, הצלחנו לחלץ את הרכב.
חילצתי רכבים רבים מבוץ ועפר, אבל דווקא הסיפור הזה השאיר בי חותם מיוחד, לאור הסיטואציה שבה המשפחה הייתה, כשהילדים הקטנים והמבוהלים מרגישים את הלחץ מסביב ומדמיינים את הגרוע מכל.

טיפ לכונן המתחיל:
צאו לכל סוגי הקריאות. מכל קריאה אפשר ללמוד ולרכוש ניסיון.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
שוב חילוץ. בתחילת החורף הנוכחי השנה, בשעת ערב מוקדמת, יצאה קריאה על חילוץ רכב במצפה גדות במרחק של 45 קילומטר מביתי. בחוץ מזג אוויר מהסוערים שידענו השנה, מה שלא מנע ממני לצאת לדרך הארוכה, כשיחד איתי יוצאת מאיה אפרים דיל, מפקדת יחידת הג’יפים מחוז צפון. לאחר מספר דקות של נסיעה הרכב החל לפתע לרעוד. למרות הגשמים והערפל הכבד, לא חשבתי לרגע לוותר והמשכתי בנסיעה איטית בשולי הכביש, מה שהאריך את זמן ההגעה למקום, כשמאיה נוסעת לצידי ושומרת על קשר עין רציף.
הנסיעה הייתה מהמאתגרות ביותר שהיו לי, אך רגע חילוץ הרכב התקוע היה שווה כל דקת נסיעה.
התחלתי לחשב איך אני חוזר לבית עם הרכב שלי שכזכור לא תקין במאה אחוז, ותוך כדי מחשבות אני מקבל קריאה נוספת, הפעם ביבניאל של שני ג’יפים צבאיים שהתחפרו בשטח. יצאתי מיד מבלי להתחשב במצב הרכב שלי. שעה וחצי של נסיעה איטית ארכה הדרך, חילוץ יחסית מהיר וחזרה לבית שעה וחצי נוספים. רק כשחזרתי לבית המוסק קלטתי שעברו שש שעות תמימות מהרגע שיצאתי לחילוץ הראשון.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
קודם כל בזכות הארגון בכלל ויחידת הג’יפים בפרט, למדתי כמה עוצמה יש ב”גאוות יחידה”.
בנוסף, כאחד שחובב במיוחד את השטח ואת הנהיגה בו, נקלעתי לא פעם למצבי מצוקה. כיום, לאחר חילוצי שטח רבים, רכשתי ניסיון איך לנהוג בשטח בצורה מבוקרת ותוך שמירה על נהלי הבטיחות.
וכמובן, ההזדמנות לאתגר את עצמי בחילוצי שטח מורכבים במיוחד, אותה קיבלתי בזכות הארגון.

האם צירפת מתנדב לארגון?
ברור.

מהו התחביב שלך?
טיולי שטח ובעלי חיים.

ה’אני מאמין’ שלי:
תאהב את מה שאתה עושה ותזכור שתמיד יש טוב.

The post ממיצר למרחב • שש שעות של חילוצים בסערה בלי להיכנע ולילה מאתגר בכנרת של חילוץ משפחה מבוהלת • הכירו את הג’יפאי מהקיבוץ הצפוני, שגוזם עצים ומאותגר מחילוצים מורכבים appeared first on ידידים.