ירון הלוי, מנהל סניף ראש העין, מניאל, גילון מנדלצוייג וגילי עטרי, כונני סניף פ”ת, הגיעו במהירות למקום ובאמצעות הציוד הייעודי שברשותם חילצו את הילדה בשלום מבלי לגרום כל נזק לרכב.

מניאל סיפר: “קיבלתי את הקריאה ויצאתי במהירות למקום. כל הדרך הייתי בקשר עם האמא אחרי שהמוקד העלה אותי לשיחת ועידה איתה. הרגעתי אותה שהכול בסדר ושאנחנו בדרך. הגעתי לרכב הנעול יחד עם ירון, גילון וגילי, ועל אף הרעש וההמולה מסביב, של עוברי אורח וכוחות חירום, ביצענו פתיחה נקייה ויעילה וחילצנו את הילדה”.

בארגון ידידים שבים וקוראים להורים שלא להשאיר ילד לבד ברכב אף לא לרגע קצר.

ישראל הוצלר – דוברות ידידיםק

רדיט תיעוד: ידידים סיוע בדרכים

The post ילדה ננעלה ברכב, מתנדב ידידים עמד בקשר טלפוני עם האמא עד לחילוץ המהיר appeared first on ידידים.

לקה באירוע מוחי ותוך יומיים חזר לפעילות התנדבותית בכבישי העיר פתח תקווה

The post לקה באירוע מוחי ותוך יומיים חזר לפעילות התנדבותית בכבישי העיר פתח תקווה appeared first on ידידים.

זה תחילתו של סיפור חוצה דתות. סיפור שאם תשאלו את מוחמד, עדיין לא הגיע לסיומו.

מוחמד אל־מרבוע הוא מוסלמי, במקור מלוד, שלפני שש שנים החל בתהליך גיור – תהליך שאמור להתמשך עוד כשנה ושמונה חודשים. הוא נשוי+2 ומתגורר בפתח־תקווה.

את לימודיו ביסודי העביר בבית־ספר יהודי ומאז הוא מרגיש שהוא ‘יהודי בנשמה’. למעשה, מוחמד כבר שינה את שמו ל’מניאל’. שינוי שיקבל תוקף חוקי רק לאחר השלמת תהליך הגיור.

אז מה הקשר לידידים?
מניאל הצטרף לידידים לפני כמה חודשים ומאז הוא לא מפסיק לצאת לקריאות בכל שעות היממה.
כן, לא מפסיק. גם אם זה אומר לצאת לקריאה שבוע אחרי שבץ!!

לפני כשבוע וחצי הייתה לו בעיה רפואית חמורה. הוא הובהל לבית־החולים ואבחנו כי עבר אירוע מוחי. בנס הוא איתנו היום וכעת ממתין לצינתור.

כמה אנשים אתם מכירים שהיו יוצאים לעזרה בדרכים אחרי שבץ?

אנחנו מכירים אחד כזה, והוא גאוותנו!

היום בבוקר מישהו שולח תמונה באחת מקבוצות הידידים, בה נראה מניאל עוזר לאזרח בדרכים (לא מאמינים? תביטו שוב בתמונה). סג”מ סניף פתח־תקווה – הרב שמריה אבא־שאול חייג אליו מיד: “מניאל, תגיד, מה נסגר? למה אתה קם מהמיטה? אתה אחרי שבץ ולפני צינתור!”, הוא ‘נזף’ בו בקול דאוג.
“כבוד הרב, כנראה אתה לא מבין, זה נותן לי סיפוק. זה מֶרַפא אותי”

הרב שמריה משוחח קצת עם מניאל ושומע ממנו סיפור חיים שיכול למלא ספר אמונה שלם. וזה מה שמניאל מספר לו:
“אבא שלי בן 98 (!) והוא עדיין מתנדב בארגון בשם יד־ליד”
הרב שמריה לא יכול להתאפק ומעיר; “יד ליד מזכיר קצת ידידים..”

“כן, זה בנשמה שלנו. השכנים שלי יודעים שאני תמיד הראשון לעזור. הם יודעים גם שנשאר להם עוד קצת זמן להיעזר בי גם בשבתות, עד שאשלים את תהליך הגיור. לפני כמה שבועות שכן שלי, אבא לילדה קטנה, היה חייב להגיע עם הבת שלו ל’שניידר’ בשבת בבוקר. הרכב שלו לא הניע. הוא יודע שאני מתנדב בידידים אז הוא דפק אצלי ב5:30 לפנות־בוקר וביקש עזרה.
לא בזבזתי זמן, ראיתי שהבעיה מורכבת, הסעתי אותו עם בתו ל’שניידר’ וחזרתי לטפל לו ברכב. פריבילגיה של ערבי” הוא אומר בצחוק..

אפילו טלפון ממוקד ידידים הוא קיבל פעם, הפעם המוקדן לא חייג בכדי לבקש עזרה אלא כדי לומר תודה; “יום אחד התקשרו אליי ממוקד ידידים”, הוא מספר, “בקשו לעדכן אותי שבשבוע האחרון שני אזרחים התקשרו למוקד בבקשה להצטרף כמתנדבים בארגון לאחר שעזרתי להם”.

אל־מרבוע, ממש לא משנה לנו מה שמך הפרטי, בשבילנו אתה לא פחות מהשראה!

מתפללים לאלוקי־כל־בשר שירפא אותך במהרה. העולם זקוק לך.

The post אחרי שבץ ולפני צינתור • סיפור חוצה דתות שטרם הגיע לסיומו • מרתק appeared first on ידידים.