מקום מגורים: נהריה

עיסוק: מהנדס תוכנה

תפקיד בארגון: כונן ורכז ציוד מרחב אשר

זמן חברות בארגון: שנתיים

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
עוד לפני שהצטרפתי לארגון הייתי משתדל לעצור ליד רכבים שחנו בשול הדרך בכבישים בינעירוניים והיה נראה שיש בהם תקלה כלשהי, ומציע את עזרתי. לרוב היו אלה תקלות שהצריכו איש מקצוע, אך היו גם מקרים של החלפת גלגל, דבר שהייתי עושה בשמחה.
אחרי שאשתי, שידעה על הרצון התמידי שלי לסייע במיוחד בכבישים, נחשפה לפרסום של הארגון בפייסבוק, היא הציעה לי להצטרף. לי היה ברור באותו הרגע שזה מה שהייתי תמיד צריך, גוף שדרכו אוכל לצאת לקריאות מסודרות של התחום שאליו אני הכי מתחבר.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
פתיחת רכב נעול והחלפת פנצ’ר.

קריאה שאותה לא תשכח:
כל קריאה היא עולם בפני עצמו, אבל אם אני צריך לבחור מבין כולם, הקריאה הראשונה אליה יצאתי היא בהחלט אחת שזכורה לי כאילו הייתה אתמול. האירוע היה של רכב שהמצבר שלו התרוקן ובגלל שפתיחת הדלתות התאפשרה רק בעזרת השלט, היה צורך בפתיחת הדלת עם הציוד הייעודי, כדי לפתוח את מכסה המנוע מתוך הרכב ואחר כך להטעין את המצבר עם כבלים. הקריאות האלה פשוטות ואפילו קלות, אבל את ההתרגשות שהרגשתי אחרי שהכרזתי סא”ב בפעם הראשונה לא אוכל לשכוח, ובפרט כשלאורך כל הסיוע בעלי הרכב הודו לי בלי סוף, מה שחיזק אצלי את הידיעה שההחלטה להצטרף לארגון הייתה מההחלטות היותר נכונות שבחרתי בחיי.

טיפ לכונן המתחיל:
א. לצאת עם כונן מנוסה למספר קריאות. תמיד טוב ללמוד מניסיונם של אחרים.
ב. להגיע למקום האירוע עם חיוך ובשמחה, לא משנה עד כמה הקריאה מורכבת. מניסיון, החיוך משחרר הרבה לחץ מבעל הרכב וזה לבד מרכיב מרכזי בהתמודדות עם התקלה.

מספר הקריאות אליהן יצאת:
מעולם לא ספרתי אבל הרבה.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
האירוע אותו ארצה לשתף הוא אולי שגרתי בקרב מתנדבי ידידים, אבל בכל גוף אחר הוא בהחלט לא שגרתי. חזרתי לביתי בשעת ערב מאוחרת. באמצע הדרך אני רואה מעבר לכביש רכב חונה עם אורות חירום דולקים ולצידו זוג מבוגרים. מיד ביצעתי פרסה, עצרתי לידם והצעתי את עזרתי. התברר שבני הזוג חזרו מאירוע משפחתי ובדרך חזור הבעל איבד לרגע ריכוז, סטה מהנתיב ומיד חזר אליו בפניה חדה. כתוצאה מהפניה החדה שני גלגלים התעקמו באופן שהאוויר התרוקן מהצמיגים שלהם. מבט מהיר לגלגלים הספיק לי כדי להבין שלא יהיה מנוס מהחלפת הגלגלים.
גלגל רזרבי אחד היה להם, אבל היה צורך להחליף שני גלגלים. למרות השעה המאוחרת, ידעתי שלא אשאיר את בני הזוג לבדם בלילה. אמנם לא הכרתי אותם אבל זה לא מנע ממני ‘להגדיל ראש’ ולעשות את הצעד הבא. הוצאתי מהרכב שלי גלגל רזרבי, שלמזלי התאים לרכב שלהם, והחלפתי בו את הגלגל העקום.
בני הזוג היו אסירי תודה ולא האמינו שאדם, שכאמור מעולם לא פגש אותם, ישאיל להם גלגל פרטי שלו, אך מבחינתי הצעד הזה היה מתבקש מאליו.
זה מה שמייחד את ‘ידידים’. אינסוף האפשרויות לסייע, והגדלת הראש בעת הצורך.
אם בכל זאת מישהו דואג אז כבר למחרת בני הזוג הגיעו אליי והשיבו את הגלגל הרזרבי שלי.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
ההתנדבות בארגון גרמה לי לרצות יותר לעזור לזולת – גם בתחומים שלא קשורים בידידים.
האווירה בבית היא של עזרה לזולת והיציאות לקריאות הן חלק משגרת היום. הילדים יוצאים איתי לעתים לקריאות, שם הם ‘נושמים’ מקרוב את האווירה של החסד. נושמים ומתמכרים.
לדעתי זו הדרך הטובה ביותר להנחיל להם את ערכה של הנתינה.

האם צירפת מתנדב לארגון?
כן, מספר חברים כבר הצטרפו בעקבותיי.

מהו התחביב שלך?
מביע עניין ברכבים ובטכנולוגיה.

ה’אני מאמין’ שלי:
תעשה טוב תקבל טוב בחזרה.

The post הכר את המתנדב – הכירו את עמית גמליאל appeared first on ידידים.