גיל: 65

מקום מגורים: רמת גן

עיסוק: פנסיונרית. בעבר התגוררתי בלונדון ועסקתי בהשמת יועצים ארגוניים בכל העולם בשיווק בינלאומי ופיתוח עסקי עם התמחות בטלקומוניקציה וטכנולוגיה.

תפקיד בארגון: כוננית.

זמן חברות בארגון: כתשעה חודשים.

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
אני מתגוררת בבניין רב קומות. באחד הימים נכנסתי לרכבי שחנה בחניית הבניין במטרה לקחת את אמי לרופא, אך הרכב לא התניע. הוצאתי כבלים מהבגאז’, חיברתי אותם למצבר וחיפשתי שכנים שרק יניעו לי עם הרכב. החניון גדול ורכבים רבים עברו שם אבל אף דייר לא עצר כדי לעזור לי ורק אחרי זמן רב ותחנונים עצר מישהו וסייע לי. מספר ימים לאחר מכן פגשתי את אחי וסיפרתי לו על מה שעבר עליי. בתגובה הוא סיפר לי על הארגון. הייתי בהלם שקיים דבר כזה שהיה יכול להציל אותי תוך מספר דקות. מיד יצרתי קשר עם הארגון והצטרפתי.

לאלו סוגי קריאות את מתחברת במיוחד?
בעיקר קריאות של כבלים או בוסטר. יצא לי גם לצאת לקריאה של חתול שנלכד במכסה מנוע ובקריאה לסיוע בדלק.

קריאה אותה לא תשכחי:
ערב אחד יצאה קריאה לסיוע בכבלים קרוב לבית שלי. לקחתי את הקריאה ויצרתי קשר עם מבקש הסיוע. ענתה לי בחורה מפוחדת שהיא נתקעה עם מצבר מרוקן בחניון חשוך. יצאתי אליה וכשהגעתי היא קיבלה את פניי בבכי משוחרר וסיפרה שהיא לא חלמה שאגיע כזה מהר לסייע לה והיא התקשרה רק כי אביה, שמתנדב בארגון, אמר לה להתקשר ולבקש סיוע.
חיברתי את הכבלים למצבר שלי וכשהיא הצליחה להתניע את הרכב היא התחילה שוב לבכות מאושר וביקשה להודות לי.

קריאה מרגשת נוספת שלא אוכל לשכוח הייתה כשסייעתי עם כבלים לאמא צעירה עם תינוק שיצאה מרופא וגילתה שהמצבר התרוקן. תוך כדי סיוע היא פורצת בבכי וכשניסיתי להבין מה גרם לכך היא מספרת שהתאלמנה לא מכבר ובעלה תמיד היה זה שסייע לה כשהרכב היה נתקע. הפעם הסיטואציה שהיא נזקקת לסיוע מבלי שבעלה המנוח יהיה באזור כדי לסייע שברה אותה. הזיכרון והגעגועים הציפו אותה שוב, וזה מה שגרם לבכי.
אי אפשר היה באמת להרגיע אלמנה טריה וצעירה שמתמודדת עם כאב אינסופי, אבל לפחות הסיוע והעובדה שאפשרתי לה לשוב לביתה במהירות אולי הקלו במעט את הכאב.

בכל פעם שאני מסייעת למישהו התחושה היא מדהימה. אבל יש את הקריאות מרגשות ונוגעות ללב. אלו הקריאות שלא אוכל לשכוח.

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
יצאתי לקריאה של כבלים במגדל מגורים בגבעתיים. כשאני מגיעה, מבקש הסיוע מספר לי שהוא ממתין כבר יומיים (!) למישהו שיתניע לו את הרכב. הוא ניסה לבקש מכל הדיירים ללא הצלחה ורק עכשיו הוא הגיע איכשהו לארגון. התנעתי לו את הרכב ומיד לאחר מכן הוא ביקש להצטרף לארגון. סיפור ההצטרפות שלי לארגון חזר על עצמו, כשהפעם אני זו שמצרפת.
מסתבר שיש גם חסרונות בלגור במגדל מגורים. ההתנכרות והקרירות שנושבת לעתים בין דיירי המגדל עשויים להביא למקרים כאלה.
מצד שני בזכות זה מתנדב נוסף הצטרף לארגון, כך שאולי זה לא חסרון…

אמנם הסיוע הוא מכל הלב ובהתנדבות מלאה, אבל קורה והסיוע חוזר אליך ובגדול: סייעתי לבחור שהתרוקן לו המצבר. גיסו שהיה איתו ברכב הציג את עצמו כמהנדס חשמל ובאותו רגע נזכרתי בבעיות חשמל שקיימות אצלי בבית. ביקשתי ממנו שייתן לי שירות והוא נענה בשמחה. אחרי עבודה לא קלה ותיקון התקלות והמפגעים שהיו בבית רציתי לשלם לו על העבודה, אך הוא סירב בתוקף ואמר שהוא רוצה להחזיר לי על אותו סיוע בכבלים.

כיצד ההתנדבות במסגרת הארגון משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
להתנדב בארגון זה נפלא. כך מתאפשר לי לסייע לאנשים, דבר שממלא אותי בשמחה. התחושה היא שאנחנו מפזרים טוב ואור בעולם. Pay it forward

האם צירפת מתנדבים לארגון?
אכן צירפתי את הבחור ממגדל המגורים.

מהו התחביב שלך?
קריאה, הרצאות, סרטים, מחשבים.

האני מאמין שלי:
פזר כמה שיותר טוב בעולם ובכך תתרום מעט לשינוי לטובה.

The post הכר את המתנדב: הכירו את רות רדנן-סקיבין appeared first on ידידים.

אתם הרי יודעים שזה קורה דווקא כשהכי ממהרים.

גברת שמיהרה ביום שישי בבוקר לקופת החולים נתקעה עם רכבה לאחר שזה לא הסכים להניע ברחוב רות ברמת גן.

היא פנתה למוקד ידידים בבקשה לסיוע וציינה בנוסף כי הינה ממהרת מאוד.

רות רדנן-סקיבין , מתנדבת מסורה מסניף רמת גן, שהבינה את הצורך וגם אהבה את שם הרחוב, קיבלה את הקריאה, עצרה מעיסוקיה ויצאה מיד לסייע.

רוּת הגיע לרוּת, הציגה חברוּת, הוציאה כבלים להתנעת הרכב בחיוך ושיחררה את הגברת הממהרת אל התור בקופת החולים.

אה, לא לפני תמונה משותפת. חברוּת אמרנו.

פחות מעניין באיזה מספר רחוב האירוע קרה, מה שבטוח ש… רוּת 10, שירוּת 10!

The post אצלנו אף אחד לא מקופ”ח • כשמהירוּת ורוּת נפגשים appeared first on ידידים.