כותבת והידיים רועדות לי. הבן שלי בן 3.5 החליט שהוא נועל את עצמו בשרותים הייתי בפאניקה מטורפת מנסה להסביר לן דרך החלון איך לפתוח ואין אם מי לדבר. הוא לא מבין מה אני רוצה ממנו בנוסף הטלפון החליט שהוא לא מחייג לי ואני כולי רועדת ובוכה. באותו שניה נזכרתי בישראל מעמותת ידידים חייגתי אליו דרך הוואצאפ כי רק ככה הצלחתי לחייג ותוך דקות ספורות דאג לשלוח אלי שתי אנשים מדהימים שחילצו אותו בשניה. בקושי הספקתי להודות להם והם כבר נעלמו ממש כמו מלאכים בטח להציל עוד מישהו. אין לי מילים איך להודות לכם. תמיד אני בצד השני ופתאום אני מבינה כמה העמותה הזאת פועלת קודש.ממש הצלת נפשות. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. אשרייכם ואשריי שזכיתי להיות חלק ממקום כזה קדוש. תבורכו. תודה בשמי ובשם כל המשפחה.