שם יוסף חיים תורג’מן
גיל 30
מקום מגורים נתיבות
עיסוק כרגע עוסק בהתנדבות באמפריית החסד “ידידים”.
תפקיד בארגון כונן ומוקדן.
זמן חברות בארגון
4.5 שנים.
איך הצטרפת?
החסד נמצא אצלי בדם ותמיד חיפשתי איך לסייע לאחר, עד שהכרתי את הארגון וידעתי שהגעתי למקום הנכון. מאז אני והארגון זו יחידה אחת.
לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
סיועי פנצ’ר מסובכים בשעות הקטנות של הלילה.
קריאה שאותה לא תשכח
קיבלתי שיחת טלפון למוקד בשעת לילה מאוחרת מאדם שנזקק לסיוע בפנצ’ר בכביש 6, וכמו שאמרתי אני ופנצ’רים בלילה חברים טובים, אז כמובן שלקחתי את הקריאה.
זמן קצר אחרי פתיחת האירוע כבר הייתי במקום, כמובן אחרי שיישמתי את הכלל הראשון בסיוע בפנצ’ר בכביש ראשי – לבקש סיוע ממשטרת ישראל באבטחת האירוע.
שוליים צרים, משאיות דוהרות, מה שכמובן מוציא את החשק לנסות לסייע לפני שהניידת באה לאבטח.
כשהמחוגים ממשיכים להתקדם ואנחנו תקועים באמצע שומקום באישון ליל בציפייה לניידת הגואלת, אני מזרז את המשטרה, וכשלבסוף היא באה ואני מתחיל להחליף את הגלגל, מתברר שהבורג עקשן, הצמיג מסרב לצאת והספייר גם הוא לא נחמד איתי. שוב שורת טלפונים והתכתבויות בקבוצות הרלוונטיות בתקווה למצוא פתרון.
מה היה בסוף? מה שקורה כשכונן עקשן לועג לקשיים ולא מוכן לחשוב על שינה עד לסא”ב המיוחל…
טיפ לכונן המתחיל הקפד לצאת לכל קריאה בחשק כאילו זו הראשונה שלך. דבר נוסף: לא להתבאס אם בוטלה הקריאה באמצע הדרך, המצווה מובטחת לך גם על הרצון.
מספר הקריאות אליהן יצאת
פעם ספרתי עד שהפסקתי…
אנקדוטה מעניינת
באחד מימי הפגנות הזעם בגבול עזה נכנסתי לתחנת דלק בקרבת מקום כשלפתע מופיעה במקום אשה נסערת שנושאת תג של עיתונאית זרה ובעברית רצוצה מספרת לנו שהרכב ננעל כשהמפתח בתוכו. המקום והעיתוי לא סימפטיים במיוחד בלשון המעטה, ואם נוסיף את העובדה שהיא תושבת חו”ל אובדת עצות מדובר במצב ביש לכל הדעות.
כך היא בכל אופן חשבה… להפתעתה הסברתי לה על הארגון ועל תחומי הסיוע כשפתיחת רכבים הוא אחד מהם. פתחתי קריאה ויצאתי לסייע לה על גדר הגבול. כך זכיתי להיות שגריר נאמן ולהפיץ את בשורת הארגון בקרב עיתונאים מהארץ ומחו”ל שנאספו בסקרנות סביבנו.
כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
היא משפיעה ברמה שכל מי שמכיר אותי רואה את ידידים מולו גם אם אני בלי אפוד.
האם צירפת מתנדב לארגון?
בהחלט. תוך כדי סיוע, אנשים מבקשים להצטרף למפעל החסד האדיר הזה.
מהו התחביב שלך?
בין הקריאות והמענה במוקד – לנגן על אקורדיון.
ה’אני מאמין שלי
“מעט מן הניחוח נשאר על היד המעניקה את הפרח”.
איזה מלך