▪ שם: תומר ראובני
▪ גיל: 24
▪ מקום מגורים: גבעת זאב ותל אביב לסירוגין
▪ עיסוק: משלוחן
▪ תפקיד בארגון: כיום כונן ובעבר גם מוקדן.
▪ זמן חברות בארגון: שנתיים פלוס
▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
ערב אחד תכננתי לצאת עם חברים. נכנסנו לרכב וניסיתי להניע, אך הרעש ששמעתי מכיוון המנוע, או ליתר דיוק שלא שמעתי ממנו, הבהיר לי שהתכניות להערב הולכות להשתנות. בלוח השעונים הופיעו מספר נורות לא מוכרות והייתי בטוח שאזדקק לאיש מקצוע למציאת פתרון.
שלחתי בקבוצת רכבים את התמונה של הלוח, אולי משם תבוא הישועה. כשאחד מחברי הקבוצה הציע לי ליצור קשר עם ארגון ידידים, פניתי אליו באישי בבקשה שיפתח קריאה עבורי מכיוון שאני כבד שמיעה ומתקשה לשוחח בטלפון.
בתוך מספר דקות הגיע החבר, שהתברר שהוא מתנדב בארגון, מלווה במתנדב נוסף ובתוך מספר שניות הניעו את רכבי באמצעות כבלים. כשלאחר הסיוע קיבלתי מהם הצעה להצטרף לארגון, מלבד הכרת הטוב שחשתי באותו רגע, התחברתי לרעיון הנשגב והצטרפתי.
▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
לכל תחומי הסיוע אליהם יצאתי התחברתי. ישנם מספר תחומים בודדים בהם עדיין לא התנסיתי, כגון חילוץ ממעליות ותיקון תקר באמצעות תולעת. אני מאמין שלאחר שאתנסה בהם אתמכר גם אליהם.
▪ קריאה שאותה לא תשכח:
שתי קריאות זכורות לי במיוחד, קריאות שאולי שונות אך קו ברור מחבר ביניהן.
המקרה הראשון אירע באחד מימי שישי. אני יושב ברכב בבת ים, ממתין לקריאות שאולי יפתחו, כשאני מקבל קריאת חירום על ילד נעול ברכב בחולון. בדקתי בוויז, וכשנוכחתי שהאירוע במרחק עשר דקות ממני יצאתי מיד. כשהגעתי כבר המתינו במקום כוחות חירום רבים. זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי לחילוץ, אך למרות הסיטואציה המלחיצה משהו, ניגשתי במהירות לרכב עם הציוד הייעודי ובתוך כעשר שניות פתחתי את דלת הרכב והוצאתי מתוכו את התינוק שכבר היה אדום ומיוזע. את התחושה של הצלת חיים אי אפשר להמיר באף תחושה אחרת.
המקרה השני תפס אותי לאחר שסיימתי להחליף פנצ’ר לגברת ברמת אביב. חזרתי לרכב, וכמו בכל פעם שאני נכנס אליו, בדקתי בקבוצה המבצעית האם יש קריאה פתוחה בקרבת מקום וראיתי קריאה להוצאת חתול שנכנס בינות לחלקים שבמכסה המנוע.
כשהגעתי קידמו את פניי יללות מכיוון הרכב. הוצאתי מרכבי ג’ק והפכתי כל פינה במטרה למצוא אותו. לבסוף ולאחר מאמצים מרובים גיליתי אותו מצטנף בפחד בפינה נסתרת.
אמנם בעל חיים, אך גם הוא יציר כפיו של הקב”ה. תחושה מדהימה.
▪ טיפ לכונן המתחיל:
לפני כל קריאה אליה אני יוצא, אני מקפיד להתפלל ולבקש מאלוקים שאצליח במשימה ללא קושי ואסיים אותה בסא”ב.
בנוסף, בקשת ייעוץ ממתנדבים ותיקים במקרה הצורך יכולה לחסוך עוגמת נפש וזמן מיותר. המתנדבים יותר מישמחו לסייע ולייעץ. בסופו של דבר ההתנדבות היא ממכרת. מניסיון.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
כבר קרוב למאה. אני משתדל שלא יעבור עליי יום ללא חסד.
▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
בחג הסוכות האחרון, בשעה ארבע לפנות בוקר, יצאה קריאה על רכב מדגם סקודה אוקטביה שננעל בחניון גני יהושע. הודעתי בקבוצה על יציאה ויצרתי קשר עם בעל הרכב. בשיחה איתו ביררתי איזה שנתון הרכב, מכיוון שבדגם זה יש שנתונים בהם מנגנון הרכב מקשה על פתיחה מבחוץ. לדבריו הרכב הוא משנת 2015, מה שאומר ש’נפלתי’ על שנתון בעייתי. הבנתי שהסיפור הולך להיות מורכב וארוך אבל למרות זאת החלטתי לצאת מהמיטה ולסייע.
הגעתי לרכב כולי דרוך לקראת האתגר הקשה, השחלתי את המוט לתוך הרכב, שיחקתי מעט בידית, ובתוך מספר שניות אני שומע את הקליק שמבשר שהרכב נפתח…
כנראה שכשאתה מוכן לתת את כולך, משמים מוצאים את הדרך להקל עליך.
▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
ההתנדבות משפיעה עליי בחיי היום יום. התמכרתי לסייע ולעשות חסדים ללא הפסקה בכל מקום ובאהבה. על הדרך אני גם מרוויח מההתנדבות מאחר ועם הזמן רכשתי ידע מקיף על הרכב וחלקיו. בנוסף גיליתי שטיפול מאומץ בפנצ’ר תורם לשריפת קלוריות חינם אין כסף…
בקרוב בע”ה אני מתעתד לבנות את ביתי יחד עם ארוסתי שתחי’ ואחד הדברים שכבר החלטנו לגביהם הוא שהחסד יהיה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו
▪ כאדם שמתמודד עם שמיעה לקויה, האם הנך חווה קשיים בהתנדבות?
כמובן שבתחילת דרכי בארגון חששתי מקשיים שעלולים לצוץ עקב ההתמודדות שלי, אבל כיום כל קריאה שאני מסיים בהצלחה מוכיחה לי שגם בעלי מוגבלויות יכולים לצלוח כל אתגר שעומד בפניהם. התחושה שהצלחתי לפרוץ גבולות שחשבתי שעומדים בפניי היא מדהימה.
▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
צירפתי חבר שגם הוא כבד שמיעה. בכוונתי להמשיך במאמצים ולגייס עוד מתנדבים.
▪ מהו התחביב שלך?
לנהוג, לטייל ברחבי הארץ ולראות עולם.
▪ ה’אני מאמין’ שלי:
חסד הוא דרך החיים. רק איתו נצליח לגשר על פערים ולהרבות אהבת חינם בעם.
