שם:
אליסף בגדרי
גיל:
32
מקום מגורים:
נתיבות
עיסוק:
טכנאי מכונות
תפקיד בארגון:
מנהל סניף נתיבות ומוקדן
זמן חברות בארגון:
שנה +
מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון: אחי מתנדב ותיק בארגון ובשיחות שהיו לנו הוא שיתף אותי בחוויותיו מההתנדבות. כמובן שהעניין התאים לי, רק שהייתה בעיה קטנה – לא היה בבעלותי רכב ולא יכולתי לאפשר לעצמי רכישת רכב. נשאתי תפילה לאלוקים שאם אצליח לגייס סכום לצורך רכישת רכב, אקדיש אותו למטרות חסד. לא חלף חודש והתבשרתי שנצבר לזכותי סכום כסף מכובד אותו לא ניצלתי במהלך שירותי הצבאי, סכום שהספיק לרכישת רכב. כפי שהתחייבתי, באותו היום הצטרפתי לארגון כשאני משתדל לקיים את הבטחתי להשתמש ברכב בעיקר למטרת ההתנדבות בארגון.
לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד: מאז חלוקת ערכות הפתיחה, פתיחת רכבים נעולים היא הפעולה שאני הכי מתחבר אליה. המצב המצב הגיע לידי כך שמנהל הסניף החל לנזוף בי על כך שאת כל הקריאות לפתיחת רכבים אני לוקח ולא נותן הזדמנות לכוננים נוספים.
קריאה אותה לא תשכח: יש כמה קריאות שלא אוכל לשכוח. אבחר בשתיים מהן.
ערב אחד אני רואה 5 קריאות פתוחות באזור ים המלח. אני מתקשר למנהל מחוז דרום אלעד מאיר ושואל אותו האם יש לו ‘דודא’ לצאת לכיוון. הוא היה בעניין. צירפנו את אשתי שמשמשת גם היא ככוננית בארגון ואת הכונן יוסי תורג’מן ויצאנו לטפל בקריאות, כשבדרך אנחנו עוברים דרך תחנת דלק וממלאים מיכל דלק לצורך אחת הקריאות. בעוד אנחנו מתקרבים לאזור ויוצרים קשר עם מבקשי הסיוע, מתברר שכולם הסתדרו מלבד רכב אחד. אנחנו מגיעים למקום ורואים רכב חונה בעפר בצד הדרך עם צמיג מפונצ’ר, כשמסביבו למעלה מעשרה אנשים, ביניהם אישה נכה. בשיחה עם בעל הרכב שהזדהה כאבי המשפחה התברר שאין לו כלים להחלפת הצמיג. שינסנו מתניים והתחלנו בפעולות החילוץ, אך כשניסיתי לשלוף את הצמיג שהיה מחובר לתחתית הרכב באמצעות בורג נוכחתי שלצורך שחרור הבורג אזדקק למפתח מיוחד שלא היה ברכב. מפתח מתאים לא היה ברשותנו וניסינו לטכס עצה כיצד נוכל למרות הקושי לסייע למשפחה ברוכת הילדים להיחלץ מהמקום. לבסוף, באמצעות מכשור מקצועי שהיה ברכבו של אלעד ובעזרת ארבעה ג’קים ומספר סלעים שעל ידם הרכב הוגבה והצלחתי להשתחל אל מתחת לרכב ולשחרר את הגלגל כשאני מתחפר בחול המדברי שתחתיי.
בסיום החלפת הצמיג הצצנו בשעונים ונוכחנו שהחילוץ ארך כארבעים דקות, זמן נצחי להחלפת צמיג, ובפרט כשארבעה כוננים נותנים כתף. אך התחושה העילאית כשראינו את החיוך של המשפחה היה שווה כל דקה וכל מאמץ.
מקרה נוסף אירע כשיצאתי לקריאת סיוע בפנצ’ר במשאית בכביש ראשי. ברגע שלקחתי את הקריאה כבר הבנתי שקל זה לא הולך להיות. להחליף גלגל במשאית זה לא עוד החלפת גלגל. הגעתי למקום יחד עם מנהל המחוז אלעד מאיר, אחי שהצטרף לא מכבר לארגון וכונן נוסף שאינני זוכר את שמו. התחלנו בחילוץ הגלגל המפונצ’ר כשניידת משטרה מאבטחת אותנו באמצע הכביש הסואן, אך הברגים כמו קראו את מחשבותיי לגבי קושי בסיוע למשאיות והחליטו ‘לזרום’ עם המחשבות ומאנו להשתחרר. לבסוף לאחר זמן רב ועבודה משותפת ומאומצת ובאמצעות ידית כוח הצלחנו לגבור על הברגים הסוררים ולשחרר אותם.
רק שאז נתקלנו בבעיה חדשה. לאחר שהוצאנו את הגלגל התקול ורצינו להרכיב את הגלגל הרזרבי, הסתבר שהג’קים שברשותנו לא התאימו למשאית ולא הצליחו להגביה אותה, מה שמנע מאיתנו לחבר את הגלגל. בלית ברירה רוקנו אותו מאוויר וכך הצלחנו לחבר אותו.
כשהיינו בטוחים שסוף כל סוף האירוע מאחורינו התברר שעדיין לא… לאחר חיבור הגלגל התחלנו למלא אותו באוויר באמצעות קומפרסור, אך כעבור מספר דקות הקומפרסור שבק חיים, והותיר את הגלגל מרוקן למחצה מאוויר. בהתייעצות מהירה הוחלט ללוות אותו בנסיעה איטית לתחנת הדלק הקרובה, שם הוא המשיך לנפח את הגלגל באמצעות עמדת הניפוח המוצבת שם.
טיפ לכונן מתחיל: ככונן חדש ודאי הנך נרתע לעתים מיציאה לקריאות. ההמלצה שלי היא לצאת לכמה שיותר קריאות. בסוף תתמכר לזה. מילה של אחד עם ניסיון.
סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות: קיבלתי קריאה על רכב נעול באחד המושבים באזור. כפי שכבר הקדמתי האהבה הגדולה שלי היא פתיחת רכבים, כך שמיד לקחתי את הקריאה. בעודי בדרך אני מקבל עדכון שבתוך הרכב הנעול יש כלב. כשאני מגיע למקום אני נחשף למראה שהמיס לי את הלב. ילדה כבת שש עומדת לצד הרכב, מתייפחת וזועקת “תצילו לי את הכלב, אני לא רוצה שהוא ימות ברכב!”. מבט מהיר לעבר הכלב הנעול הבהיר לי שמצבו לא טוב. שלפתי במהירות את ערכת הפתיחה ובתוך כדקה פתחתי את הרכב והוצאתי את הכלב היישר אל זרועותיה הרועדות של בת השש. לשמחתי ברגע שהכלב נשם את האוויר הצח הוא כמו קם לחיים והחל להשתובב בעליזות.
למיטב זכרוני פתחתי כבר עשרות רכבים אבל לקבל חיבוק מילדה בת שש שחשה שהדבר היקר ביותר בחייה שב אליה – זו חוויה בלתי שגרתית כמוה לא חוויתי עדיין.
כיצד התנדבות במסגרת הארגון משפיעה על החיים הפרטיים שלך? כשכל המשפחה – כולל אשתי – מתנדבת בארגון לא נותר לי אלא להחליף את שם משפחתי ל’ידידים’…
האם צירפת מתנדבים לארגון? כמובן.
ה’אני מאמין’ שלי: אם אתה מחפש את החוויה הטובה ביותר, אין צורך ללכת רחוק. עזרה לזולת תתן לך את החוויה הזו ובגדול.