הכר את המתנדב – הכירו את אשר מלול

▪ שם: אשר מלול

▪ גיל: 26

▪ מקום מגורים: נתיבות

▪ עיסוק: בלימודים

▪ תפקיד בארגון: מוקדן וכונן

▪ זמן חברות בארגון: שנה

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?

את הארגון הכרתי כשקרוב משפחתי נזקק לסיוע לאחר שרכבו כבה לפתע. הוא יצר קשר עם מוקד הארגון וביקש סיוע. מתנדב מסור שהגיע במיוחד מחוץ לעיר לא הרפה עד שפתר את התקלה. עמדתי מהצד ונפעמתי מהנחישות והנכונות לסייע למרות השעה המאוחרת וללא כל מטרת רווח. למרות שאין ברשותי רכב החלטתי בו במקום להצטרף לארגון. רכשתי ציוד מתאים וכיום אני מתנייד לקריאות בעזרת האופניים החשמליים שברשותי.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
כל תחום בו אני יכול לסייע אני עושה זאת בשמחה. אך דווקא לקריאות שהתקבלו בזמן הגל הראשון של הקורונה התחברתי במיוחד. כזכור בתקופה זו התנועה בכבישים הייתה דלילה ביותר, וכתוצאה מכך מספר הקריאות גם הוא הדלדל ביותר. ודווקא באותה תקופה החל לפרוח תחום סיוע שונה, תחום שבשגרה הארגון כמעט ואינו עוסק בו. שינוע מזון ותרופות לקשישים ומבודדים. במהלך ימים אלו, בהם רוב מקומות העבודה היו סגורים, יכולתי לתת מעצמי יותר מבשגרה ולצאת לימים שלמים של חסד ללא גבולות בשינוע מזון ותרופות לזקוקים לכך, כל שינוע והסיפור המרגש שמאחוריו.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
ערב פסח. עוד יום שגרתי בתקופת הקורונה של שינוע מזון ותרופות לקשישים. כבכל יום בתקופה זו קיבלתי רשימת כתובות חדשות לשינוע תרופות למבודדים ולקשישים. באחת הכתובות התגורר ניצול שואה. עליתי לביתו וכמובן שהוא הודה לי על העזרה, אך ניכר היה עליו כי הוא שרוי במצוקה. לשאלתי האם הוא זקוק לדבר מה נוסף, הוא ענה שביתו ריק ממצרכים בסיסיים לפסח מאחר ואין לו את היכולת הכלכלית לרכוש את המצרכים. הוא ציפה לכל הפחות לקבל ערכה לליל הסדר, אך עד עתה אף גוף עדיין לא פנה אליו כדי לתת לו ערכה שכזו.
שמעתי בתדהמה את המצוקה בה הוא היה שרוי והחלטתי שאני לא נח עד שאוכל לאפשר לו לחגוג את הפסח בצורה מכובדת. פניתי למספר ארגונים שעוסקים בחלוקת מארזי מזון לנזקקים, אך נעניתי בשלילה עקב העובדה שפניתי אליהם בערב פסח, כשכל המארזים כבר חולקו לנזקקים. לא אמרתי נואש ופניתי כמוצא אחרון לבית חב”ד בנתיבות, שם קיבלתי שתי ערכות ייחודיות לליל הסדר הכוללות מצות ומזון בסיסי נוסף.
מכיוון שידעתי שהמארז אותו קיבלתי לא יספיק לסעודות החג, פניתי לסופר סמוך ורכשתי עבור הקשיש מכספי יין לארבע כוסות ואת כל המצרכים החסרים. כששבתי לביתו של ניצול השואה כשידיי עמוסות במצרכים לחג, הוא לא ידע את נפשו מרוב שמחה והכרת הטוב. התחושה שבזכותי קשיש חסר אונים יוכל לחגוג את ליל הסדר כבן חורין, היא מדהימה בכל קנה מידה.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
בתחילת הדרך הקריאות אמנם נראות מורכבות ולא מתאימות למתנדב חדש, אך עם הזמן בא התיאבון. סיוע גורר סיוע שגורר סיוע נוסף. בקיצור ממכר…

▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
עשרות רבות של קריאות, רובן שינוע מזון ותרופות בגל הראשון של הקורונה.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
כמוקדן קיבלתי שיחת טלפון מקשיש שנזקק לעזרה בשינוע מצרכי מזון ותרופות ופיקוד העורף הפנה אותו אלינו. בתחילת השיחה הוא התעניין אודות פעילות הארגון והמחיר שאנו גובים על השירות. כשאמרתי לו שהכל נעשה בהתנדבות מלאה הוא סירב להאמין. כל ההסברים שלי לא הועילו והוא לא הסכים שנסייע לו, ואדרבה, ככל שהרחבתי יותר בפעילות הארגון שעשרות אלפי מתנדביו שמו להם למטרה לסייע לכל אזרח באשר הוא וללא כוונת רווח כלל, הוא עמד בסירובו לקבל את הסיוע. כנראה חשש שיש פה עוקץ ולבסוף נגבה ממנו תשלום מופקע על השירות. סיימנו את השיחה כשאני נותר עם תחושת פספוס שלא יכולתי לסייע לאדם שנזקק לעזרתנו.
הייתה זו השיחה הראשונה כמוקדן בה התחננתי למבקש סיוע לקבל את הסיוע…

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
לאחר יציאה לקריאות או מענה לשיחות במוקד, אני יכול להמשיך בסדר היום בחשק ובשמחה, כשתחושת סיפוק ממלאת אותי.

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
צרפתי כבר מספר מתנדבים. בדרך כלל תיאור קצר על פעילות הארגון מספיק כדי לגרום לאנשים להצטרף לארגון. כשהם שומעים על תחומי הסיוע של הארגון, שרובם באים “על הדרך”, ההיענות והרצון להצטרף מדהימים.

▪ איך אתה רואה את פעולות המתנדבים במבטך כמוקדן?
למרות שאני מתנדב פעיל והיציאה לקריאות היא חלק בלתי נפרד משגרת היום שלי, אני עדיין מוצא את עצמי כמוקדן נפעם ממסירותם של מתנדבים אחרים. אירוע אחד שהותיר בי רושם מיוחד אירע לפני כחצי שנה. קיבלתי טלפון מאדם שהזדהה כתושב מרכז הארץ. הוא בדרכו חזרה מבאר שבע לביתו ובאמצע הנסיעה אירע פנצ’ר בצמיג. אין לו גלגל רזרבי והוא אובד עצות. הוצאתי קריאה לסיוע בתולעת בתקווה שיהיה ניתן באמצעותה לסתום את הנקב שנוצר בצמיג. שעת הלילה המאוחרת לא הניאה מתנדב מסור מלהגיע ולנסות לסייע אך ללא הצלחה. לאחר מספר ניסיונות נאלץ המתנדב להכריז סאל”ה (סיום אירוע ללא הצלחה) ולשוב על עקבותיו כשהוא מעדכן אותי שנוסעי הרכב מתארגנים לשינת לילה ברכב בלית ברירה. כששמעתי על כך אמרתי לעצמי שבמשמרת שלי לא אתן לדבר כזה לקרות. הוצאתי שוב את הקריאה בקבוצה המבצעית בתוספת תיאור מצב הביש אליה נקלעו נוסעי הרכב. השעה כבר הייתה אחרי חצות וחששתי שלא יהיה מענה. אך להפתעתי שני מתנדבים בעלי ניסיון רב בתחום הודיעו על יציאה. התברר שמתנדב אחר שידע שיש להם ניסיון העיר אותם בהנחה שהם יוכלו לסייע. וכך, כשהם טרוטי עיניים, יצאו המתנדבים והצליחו לסתום את החור באופן בטיחותי ושחררו את נוסעי הרכב לדרכם.
סיפורים כאלו נותנים ‘דלק’ להמשך ההתנדבות במוקד. המעקב אחרי המתנדבים המסורים שביום ובלילה, כשנוח וכשממש לא, עוזבים הכל ויוצאים לסייע, זה מה שמרגש אותי כל פעם מחדש.

▪ מהו התחביב שלך?
לקבל שיחה למוקד על בקשת סיוע מהעיר שלי ולצאת בעצמי לסייע.