▪ שם: אשר מנדלוביץ (36)
▪ מקום מגורים: בית שמש
▪ עיסוק: מורה
▪ תפקיד בארגון: כונן
▪ זמן חברות בארגון: כשלוש וחצי שנים, אבל מי זוכר אחרי כ”כ אירועים בשטח.
▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
נחשפתי לארגון בעקבות חבר שסייע לי כשנזקקתי לכבלים. תוך כדי הנעה שמעתי ממנו לראשונה על הארגון שבו הוא מתנדב – ידידים. התחברתי לרעיון והתחלתי לברר על הארגון. התברר שהארגון כבר אז מנה אלפי מתנדבים, והסיפורים המפעימים שזרמו אליי על פעולות החסד של המתנדבים שבו אותי. החלטתי לאלתר שאני חייב להיות חלק ממערך החסד העצום שנגלה לעיניי.
▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
אין לי עדיפות לסוג קריאה מסויים. כל קריאה שתסייע למישהו, מבחינתי זה הדבר הטוב ביותר שיש.
▪ סיפור מעניין שזכור לך:
וואו לא חסר, אבל דווקא סיפור שקרה לי בתקופה האחרונה ‘תפס’ אותי במיוחד. לילה אחד, ליתר דיוק בשעה 2 לפנות בוקר, אני מקבל קריאה לסיוע בפנצ’ר בכביש 38. למרות השעה המאוחרת יצאתי למקום, שם המתין לי בעל הרכב כשלצידו מונחים כלים להחלפת גלגל. ניכר היה שאין לו מושג איך משתמשים בהם. מבלי לבזבז זמן החלפתי במהירות את הגלגל הקרוע ואפשרתי לבעל הרכב לסיים את הלילה הארוך במיטה נוחה.
בחזור לבית, כשנכנסתי בשערי בית שמש, אני מקבל קריאה נוספת לסיוע בפנצ’ר בתוך העיר. בירור מהיר מול בעל הרכב הבהיר לי שלמרות הרצון לא אוכל לסייע לו, מאחר והוא היה זקוק לג’ק לצורך הגבהת הרכב, ולצערי הג’ק שברשותי יצא מכלל שימוש במהלך הקריאות הרבות. אך רגע לפני שוויתרתי על הקריאה, נזכרתי באותו אדם שהרגע סיימתי לסייע לו. התקשרתי אליו וביררתי האם הוא עובר באזור בית שמש. לשמחתי הוא ענה בחיוב. שיתפתי אותו בצורך שיש לי בג’ק וביקשתי את עזרתו בכך. כהכרת הטוב הוא הסכים מיד להטות כתף.
למחרת בבוקר אני מקבל הודעה מבעל הרכב והג’ק שבה הוא מודה לי על חוויית הנתינה אותה הוא חווה אמש בזכותי. בתגובה המלצתי לו להתנדב באופו רשמי בארגון. הוא ביקש לברר מה ההצטרפות דורשת וכששמע שרק רצון לסייע, החליט מיד להצטרף.
לדעתי הוא המתנדב הראשון שהתנדב בארגון עוד לפני שהצטרף אליו…
▪ טיפ לכונן המתחיל:
צאו כמה שיותר לאירועים. כך תוכלו ‘לחוש’ את הקריאות בשטח ולצבור ניסיון. ואם נתקלתם בבעיה שאתם לא מצליחים לפתור אותה, אל תתביישו מלבקש את עזרתם של מתנדבים מנוסים.
טיפ נוסף וחשוב ביותר, לצאת לקריאה פירושה ‘להגדיל’ ראש ולהיות יצירתיים בעת הצורך. אך חשוב לזכור, לפני הכל חובה עלינו לשמור על הזהירות והשמירה על שלומנו ושלומם של מקבלי הסיוע. לעולם לא להיכנס למצב של סכנת נפשות.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
להערכתי בסביבות ארבע מאות.
▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
כשהצטרפתי לארגון, החלטתי יחד עם אשתי שאני יוצא לקריאות רק אם הן לא באות על חשבון צרכי הבית וזמן האיכות עם המשפחה.
כמובן שקריאות החירום הוחרגו מההחלטה, ואליהן אני יוצא בכל מצב.
כיום, במבט של כמעט ארבע שנים לאחור, אני יודע שזו הייתה אחת ההחלטות הנכונות ביותר שקיבלתי. רק בזכות העובדה שההתנדבות לא באה על חשבון הבית, אני יכול להמשיך ולתרום מעצמי במסגרת הארגון.
ויתרה מכך, הילדים רואים איך אבא מצליח להתנדב מבלי שזה יפגע במשפחה, וזה משפיע עליהם לטובה. הם מתגאים באבא ה’ידיד’ שלהם ומתחננים לצאת איתי לקריאות.
▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
מלבד אותו אירוע שסיפרתי עליו, לא ידוע לי. אבל אני מעריך שמתוך אותם המאות שקיבלו את הסיוע, היו כאלה שהצטרפו בעקבות כך. אצלי זה עבד, אין סיבה שלאחרים זה לא יעבוד…
▪ מהו התחביב שלך?
בישולים וספרים.
▪ ה’אני מאמין’ שלי:
תעזור לילדים של אלוקים – הוא יחזיר לך בעזרה לילדים ולמשפחה. זו לא אמונה, זו מציאות שאני חווה כל יום.
