הכר את המתנדב – הכירו את הרב ירון בן דוד

 

שם

הרב ירון בן-דוד

גיל

49

מקום מגורים

קיבוץ בארות יצחק

עיסוק

רב הקיבוץ

תפקיד בארגון: כונן

זמן חברות בארגון

כמעט שנתיים

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?

רבים מבני משפחתי חברים בארגון, רובם באזור בנימין וירושלים. מטבע הדברים זה הפך להיות הנושא המדובר במפגשים משפחתיים, כך שמהר מאוד ‘נדבקתי’ והחלטתי להיות חלק מזה.

 

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?

אפשר לומר שאני הכי מתחבר לפתיחת רכב נעול, האתגר שבזה שובה אותי. אבל לכל סוגי הקריאות אני יוצא, חוץ מקריאות שאני לא יכול לסייע בהן, כגון שאיבת דלק (בגזרה שלי אין משאבה), או חילוץ שטח (ג’יפ הוא ברשימת הציוד שעדיין לא רכשתי), וכן חילוץ ממעליות – דבר שלא נפוץ בקיבוץ וסביבתו עקב העובדה שבקיבוץ מעלית היא מצרך נדיר.

 

קריאה שאותה לא תשכח:

כמתנדבים שנותנים מזמנם לעתים בשעות לא שעות, השכר הגדול שאנחנו מקבלים – מלבד עצם מעשה החסד – הוא החיוך של מקבלי הסיוע שנותן את הסיפוק הגדול ביותר שיש. ובדיוק מהסיבה הזו יש קריאה שקשה לי לשכוח. קריאה שיצאה לסיוע בכבלים לא נענתה מאחר ולא היו כוננים זמינים בקרבת מקום. אחרי זמן מה, כשנוכחתי שהקריאה מתמהמהת החלטתי לצאת, למרות שמדובר היה במרחק של עשרים דקות נסיעה מביתי. כשהגעתי למקום, קיבלה את פניי גברת כעוסה כשבפיה אינסוף תלונות על השירות הגרוע שלנו ועל כך שהיא ממתינה לנו זמן רב. ניסיתי להסביר לה בנועם שהגעתי בהתנדבות ונסעתי מרחק רב רק כדי לעזור לה, אך אחרי שהבנתי שהיא לא באה לשמוע אלא להשמיע, סיימתי את המלאכה בדממה ואפשרתי לה להמשיך בדרכה. מיותר לומר שלא זכיתי לקבל ולו מילת תודה.

לצד המועקה והתחושה הלא נעימה, שמחתי שסוף סוף הזדמן לי לעשות מצוה לשמה, ומבלי לקבל את השכר ואת הכרת הטוב.

טיפ לכונן המתחיל

כמעט ואין צורך בידע מוקדם. אם עברת הכשרה בסיסית, צא לקריאה גם אם אתה לא בטוח שתוכל לסייע. עם הזמן תלמד לסייע במקרים מורכבים יותר ותצבור בטחון עצמי שיעזור לך להתמודד במצבים שונים.

 

מספר הקריאות אליהן יצאת

מעל מאתיים קריאות. כבר לא סופר.

 

סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:

באחד הימים לקחתי קריאה להתנעת רכב של כונן במשפחה (קוד פנימי שמשמעותו כונן בארגון). כשהגעתי למקום, גיליתי להפתעתי שהכונן הוא חבר טוב שלי שמשרת יחד איתי במילואים. כמובן שהסיפוק בסיוע היה רב – גם סיוע לזולת, גם לכונן מהמשפחה וגם לחבר טוב.

לימים, במהלך שירות מילואים בחולות צאלים, נקלעתי למצוקה כשהרכב שלי עלה על צינור גדול ונתקע שם כששני הגלגלים הקדמיים תלויים באויר. לבקש סיוע באמצע המדבר דרך הארגון לא עלה בדעתי. ניסיתי ליצור קשר עם חבר מהשירות, אותו חבר שסייעתי לו בזמנו, אבל חוסר קליטה באזור אילץ אותי להתרחק מהמקום רגלית לאזור בו הייתה קליטה. אחרי בקשת הסיוע שבתי לרכב וגיליתי שהוא ננעל כשהמפתחות נותרו בפנים, כך שהחילוץ הפך למורכב יותר. למזלי, הכונן היה מצויד בערכת פתיחה של הארגון כך שחולצתי משם במהירות.

שתי תובנות קיבלתי באותו יום:

א. האמרה “שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו” היא לא סתם אמרה.

ב. נוכחתי שאין פינה ברחבי הארץ בה ידידים לא יכולים לסייע.

 

מקרה נוסף בו סיוע שהגשתי פעל לטובתי, אירע בחניון של מרכז קניות גדול. אני משוטט עם רכבי במטרה למצוא חניה. העיניים בודקות כל פינה אפשרית בתקווה ‘לצוד’ חניה פנויה אך לשווא. החניון היה מלא עד אפס מקום. לפתע בזווית העין אני רואה אדם עומד ליד רכבו. התקרבתי לעברו ושאלתי אותו האם הוא בדרכו לצאת. שמתי לב שהוא מעט לחוץ והתשובה שלו הבהירה לי מדוע. הוא ענה בטון מיואש שהיה שמח לצאת אבל הרכב ננעל כשהמפתחות בתוכו. בעוד הוא משתף אותי במצוקה אליה נקלע, הוא לא מבין מדוע אני מחייך, יוצא מהרכב וניגש לבגאז’. לפני שהוא הספיק לעכל את שהתרחש מולו, שלפתי במהירות את ערכת הפתיחה שנמצאת באופן קבוע ברכב, ניגשתי לרכבו ופתחתי את הדלת במהירות כשהוא מביט בי מהצד בעיניים פעורות.

כולם יצאו מורווחים מהסיפור – הוא הרוויח חילוץ מהיר וללא תשלום, אני הרווחתי חניה נוחה והארגון הרוויח מתנדב נוסף.

 

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?

הילדים שלי מכירים את כל סוגי הקריאות, ומצטרפים אליי פעמים רבות לקריאות. הם יודעים שאם אני מאחר לאסוף אותם מבית הספר, כנראה שהתעכבתי בקריאה בדרך. גם חברי הקיבוץ יודעים ומכירים את הפעילות הזו, וכיום הטלפונים שאני מקבל לא נוגעות רק לשאלות הלכתיות אלא גם לבקשות הנעת רכב או פתיחת רכב נעול…

 

האם צירפת מתנדב לארגון?

יש כמה תושבים בקיבוץ ששמעו על הפעילות שלי והצטרפו ככוננים. הבנים הגדולים שלי יוצאים יחד איתי לקריאות בחופשות כשהם לא בישיבה. לאחרונה אחד מהם לא הסתפק בכך והחליט להצטרף לארגון ככונן מן המנין.

 

מהו התחביב שלך?

לא ידעתי שיש לי תחביבים עד שנדבקתי בג’וק של ידידים…

 

ה’אני מאמין’ שלי

כל אדם צריך לחפש אפיק מסוים שבו הוא עושה דברים שלא על מנת לקבל פרס.