הכר את המתנדב – הכירו את יצחק חיון

▪ שם: יצחק חיון, נשוי טרי לבתאל, מתנדבת אף היא בארגון

▪ גיל: 22

▪ מקום מגורים: בני ברק

▪ עיסוק: נהג שינוע באלבר

▪ תפקיד בארגון: מנהל סניף אור יהודה ומוקדן

▪ זמן חברות בארגון: ארבע שנים

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?

נולדתי לתוך עולם של חסד. בני משפחתי מתנדבים בארגונים שונים, כך שטבעי היה שגם אני ימשיך את המסורת.
לארגון הגעתי במקרה כשנסעתי עם חבר שמתנדב בארגון. תוך כדי נסיעה אנחנו רואים שתי נשים שעמדו בצד הדרך ליד רכב וניכר היה עליהן שהן זקוקות לעזרה. אולי הנוכחות של החבר המתנדב שהיה לידי גרמה לי להציע להן את עזרתי. הן כמובן לא הסתירו את שמחתן לקבלת העזרה הבלתי צפויה. לאחר שסייעתי להן הרגשתי תחושת סיפוק מדהימה. באותו רגע התעניינתי אצל החבר איך ניתן להצטרף לארגון ומאז הארגון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.
דבר ראשון הצטיידתי בכבלים, בהמשך רכשתי קומפרסור, ולאחר קריאה בה הזדקקתי לידית כח ונאלצתי לבקש מכונן שיגיע עם ידית ממרחק, רכשתי גם ידית כח. עם הזמן יצאתי לסוגי קריאות רבות וכדי שלא להיקלע למצב שבו אין לי את הציוד הנדרש, ביצעתי רכישה מרוכזת של כל הכלים שהיה לארגון להציע, כך שכיום אין אירוע שתופס אותי ללא ציוד מתאים.

▪ ציינת שאשתך גם מתנדבת. באיזה שלב היא נכנסת לתמונה?
כשהכרתי את אהבת חיי, אמרתי לה שיחד איתי היא תאלץ לקבל בעסקת חבילה את ההתנדבות שלי בארגון. את התנאי הזה אמרתי לה בחשש, הייתי בטוח שהיא תסתייג מההצהרה המחייבת. אך התגובה שלה הפתיעה אותי: “אם זה מה שיעשה אותך מאושר אני איתך בכל הכח”. זה בהחלט היה אחד המשפטים שבעקבותם ידעתי שזאת האשה שאני רוצה לבנות איתה את חיי.
מהר מאוד גם היא הצטרפה כמתנדבת ובהמשך כמוקדנית, ומאז אנחנו יוצאים יחד לקריאות וחווים יחד את תחושות הסיפוק שבהתנדבות.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
ככל שהקריאה ארוכה ומורכבת יותר, כך מפלס הסיפוק עולה בהתאם. ובפרט שעל הדרך אני מקבל שיעורים מעשיים ומעשיר את הידע שלי בחינם…

▪ יש סיוע מסויים שאתם כזוג אוהבים לצאת אליו דווקא ביחד?
היציאות עם אשתי כשלעצמן ממלאות אותי. כשאני רואה איך היא מחוברת לחסד זה גורם לי לצאת עם יותר רצון ותחושה הרבה יותר טובה. מה גם שכל קריאה זה מקרה שונה, עם אנשים שונים וסיטואציה שונה, וזה גורם לכל קריאה להיות מרגשת.
אנחנו משתדלים לתת את המאה אחוז שלנו כדי להעלות חיוך על פניו של פותח הקריאה ולהיות השגרירים הכי טובים של הארגון.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
מבין שלל הקריאות שצרובות בזכרוני, יש אחת שאני זוכר בעיקר בגלל האפקט שהיא יצרה. באחד ממוצאי השבתות יצאתי עם אשתי לטיילת בבת ים. בעוד אנחנו מטיילים להנאתנו ושואפים אוויר ים, מתקבלת קריאה על רכב שהדרדר בגרם מדרגות סמוך אלינו. הגענו למקום וכשראיתי את הזווית בה הרכב היה נתון, הבנתי שנזדקק לפעול בזהירות וביצירתיות כדי לחלץ אותו מבלי לגרום לנזק. דיווחתי שיש צורך ברכב שטח ובינתיים הצטרפו מתנדבים נוספים שביקשו ליטול חלק בחילוץ הלא שגרתי. לאחר מספר דקות הגיע למקום מתנדב עם רכב שטח ובפעולות זהירות, כשאנו מסייעים ומכוונים אותו, הצליח ליישר את הרכב מבלי לגרום לו לנזק.
מבלים רבים שהיו באותה העת בטיילת ועקבו כל העת אחרי המשיכה יוצאת הדופן, הריעו לארגון ולמתנדבים על המשיכה המקצועית. כך ‘ידידים’ זכה בחשיפה נרחבת מבלי שבכלל התכוונו לכך.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
כדי להידבק בחיידק ה’ידידי’ לא מספיק להתחבר לארגון. צריך לצאת למספר קריאות פשוטות שלא דורשות מומחיות וניסיון, כגון כבלים. עם הסיוע והסיפוק שבעקבותיו, יבוא התיאבון ותוכל למצוא את עצמך מתמלא באדרנלין ורודף אחרי קריאות שמעולם לא העלית בדעתך שתצא אליהן. מניסיון אישי זה עובד…
טיפ נוסף שאני משתמש בו בכל קריאה: אחרי כל סא”ב בקשו מפותח הקריאה להצטלם סלפי ושמרו בתיקייה ייחודית. אחרי הסיפוק שימלא אתכם כשתציצו מידי פעם לאוסף שצברתם, עוד תודו לי על הטיפ הזה. בתיקייה האישית שלי יש מאות תמונות! אוצר בלום שמאחורי כל תמונה בו יש אדם שהצלחתי להעלות לו חיוך. אין תחליף לאושר שבידיעה הזו.

▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
לעולם לא אוכל לדעת. אבל אם ניקח את ה-685 תמונות שקיימות אצלי במאגר מאז שהתחלתי לתעד לפני כשנה, נצרף אליהן את האירועים שבהם בעלי הרכב לא הסכימו לתיעוד איתם, ונוסיף את כל האירועים אליהם יצאתי בשנים שקדמו ליוזמת התיעוד, נגיע ללא ספק לארבע ספרות מכובדות.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
אחד ממשפטי המפתח שתמיד שמעתי היה “מחסד לעולם לא מפסידים”. המשפט הזה עומד מול עיניי כשאני בעיצומו של סיוע לזולת, וכבר אירע לי לא פעם שראיתי בחוש את הריווח.
באחת מאותן הפעמים, יצאתי עם אשתי (לפני החתונה) לקריאה של כבלים בבני ברק. כשהגענו קיבלו את פנינו בני זוג מיואשים שלדבריהם ניסו להניע בעזרת כבלים מספר פעמים ללא הצלחה. מהניסיון שצברתי למדתי לא להתייאש עד שאני ממצה את כל האפשרויות, אך מספר ניסיונות הבהירו לנו שככל הנראה הבעיה היא בסטרטר. מכיוון שבדגם הרכב ההוא הסטרטר היה במיקום בעייתי שלא אפשר גישה אליו, כבר השלמתי עם העובדה שייתכן ואאלץ להכריז על סאל”ה. אך כשבת זוגי ראתה שאני עומד להרים ידיים, היא הודיעה לי נחרצות שאין סיכוי שאנחנו משאירים אותם במקום ועודדה אותי להמשיך במאמצים. עם הכוחות שקיבלתי בעקבות הדרבון, ניסיתי עוד מספר פעולות עד לתוצאה המיוחלת והנעת הרכב.
בעלת הרכב הנרגשת שהבינה שאנחנו מתעתדים להינשא בקרוב, ביקשה להודות לנו ואמרה שהיא עוסקת בעיצוב אירועים וכי תשמח לסייע לנו בארגון החתונה. הודינו לה בנימוס וכמו רוב הקריאות גם האירוע הזה נשכח מאיתנו.

המשכנו בהתרגשות בהכנות לקראת היום המיוחד בחיינו. קניות, סידורים, אולם, הזמנות וכל מה שסביב ההכנות לחתונה, עד שהגיע הנגיף הקטנטן ושיבש את כל התכניות. האירוע הנוצץ בוטל ונאלצנו לקיים את החתונה בבית כנסת סמוך לבית. בעוד אנו מנסים לעכל את המציאות שנכפתה עלינו, להתאים את עצמנו למצב החדש ולתכנן אירוע שיתקיים במקום נטול כל תפאורה, אני מקבל שיחה ממספר לא מזוהה. על הקו מעצבת האירועים שסייענו לה בזמנו. הסתבר שהיא בניגוד אלינו לא שכחה מהסיוע וכעת, כשבעקבות ההגבלות אולמי האירועים נסגרו, היא שיערה שנזדקק לעזרתה בעיצוב מקום חליפי לקיום האירוע. ההצעה שלה הייתה פשוטה, היא מעוניינת לעצב את כל האירוע, כמובן ללא תשלום…

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
בתור זוג צעיר שהחסד הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, אנחנו מנצלים את חופש הפעולה שיש לנו כל עוד אין ילדים בסביבה. בלילות אנחנו אוהבים לצאת ל’מסעות סיוע’ ברחבי הארץ. מתדלקים את הרכב ויוצאים למשמרת לילה של קריאות בכל מקום בו זקוקים לנו. הריווח הוא כפול. גם זמן איכות ביחד וגם הצלחנו לגרום לעוד אדם לחייך.

▪ אלו תגובות אתם מקבלים מאנשים כשהם מבינים שאתם נשואים?
אנשים מסתכלים עלינו במבט שונה מאשר על שני חברים שיוצאים יחד לקריאות. המבט שאנו מקבלים הוא של הערכה כפולה על כך ששני בני הזוג חיים ביחד את החסד. אנשים שרואים אותנו בפעולה לא חוסכים מאיתנו מילות הערכה ופרגון.

▪ איך חלוקת העבודה ביניכם כשאתם יוצאים לסייע ביחד?
דבר ראשון נכנסים לרכב, מתדלקים ונכנסים לשגרת עבודה ברורה. אשתי מתחברת למוקד דרך הטלפון בעוד אני מחפש קריאות ולוקח אותן. כשאנחנו מגיעים למקום אני מתחיל בסיוע ובינתיים אשתי מתעניינת אצל בעלי הרכב על אופי התקלה, איך זה קרה וכו’ ותוך כדי שיחה היא מרחיבה על פעילות הארגון. כשבעל הרכב שומע על פעילות הארגון תוך כדי שהוא מקבל סיוע, ההשפעה כפולה. לא אגזים אם אומר שברוב המקרים אשתי מצליחה גם לצרף את בעל הרכב לארגון.
לא פעם קרה גם שעצות שלה סייעו לי לסיים קריאה בהצלחה ולא להכריז על סאל”ה מרגיז. אחרי עצות הזהב שלה אין סיכוי שזה לא יסתיים בסא”ב.

▪ זה לא סוד שהתנדבות בידידים לוקחת לא פעם זמן על חשבון המשפחה. כזוג מתנדבים, איך מתבצעת אצלכם ההפרדה בין הבית להתנדבות?
ההתנדבות נמצאת אצלנו בדם, אבל למרות האהבה שלנו למעשי חסד, אנחנו יודעים לעשות את ההפרדה בין השעות בבית לבין שעות ההתנדבות. אני לא אכחיש שקורה גם שאנחנו חורגים ויוצאים לאירועים על חשבון צרכי הבית, אבל אנחנו משתדלים להמעיט בכך וליצור את ההפרדה המתבקשת.

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
68 זה המספר שזכור לי. הסיבה שאני זוכר אותם במדויק היא כי כל אחד שאני מצרף אני מקפיד לחנוך אותו ולצאת איתו לכל הפחות למשמרת אחת, במהלכה אני נותן לו כלים ומדריך אותו הלכה למעשה. אחרי אותה הדרכה הוא כבר מרגיש את הביטחון של מתנדב מן המניין וכבר לא חושש מהקריאה הראשונה.
ההוכחה עד כמה גדולה ההשפעה שבליווי המתנדבים החדשים היא החבר “האח” שלי אליהו שינה, חבר ילדות שנמצא יחד איתי בכל צומת בחיים מאז היותנו ילדים. בשונה ממני, הוא פחות התחבר לרעיון של ההתנדבות. יום אחד ביקשתי ממנו שיצטרף אליי למשמרת. בלי התחייבות, רק ללוות אותי. אחרי אותה משמרת הוא שינה את הגישה שלו לכל נושא ההתנדבות וכיום אין קריאה שהוא יסיים אותה ללא סא”ב. אך הוא לא מסתפק בכך אלא בכל לילה הוא מצרף אליו לקריאות בני נוער מתמודדים, מדריך אותם בשטח ומעשיר אותם בידע, והם בתורם מעבירים את הידע הלאה למתנדבים חדשים. כך אותם בני נוער מגלים את היכולות שגלומות בהם ומרגישים את הסיפוק שבעזרה לאחר.
וכל זה בגלל משמרת אחת שצירפתי אליה חבר…

▪ מהו התחביב שלך?
להדריך ולהעביר את כל הידע שיש לי למתנדבים חדשים. הם הממשיכים שלנו בשטח.

▪ ה’אני מאמין’ שלי:
עם חיים שסובבים חסד, נגדל דור שיהיה מקור לגאווה ועם אינסוף אהבת חינם ונתינה.