▪ שם: מוטי אדלר
▪ גיל: 39
▪ מקום מגורים: צפת
▪ עיסוק: נהג משאית
▪ תפקיד בארגון: מתנדב
▪ זמן חברות בארגון: מימיו הראשונים של הארגון
▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
מאז שאני מכיר את עצמי חיפשתי להפיץ טוב סביבי ולסייע לזולת. ידידים הוא ארגון שאני מרגיש בו הכי טבעי.
▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
אני מתחבר לכל קריאה שמאחוריה עומד אדם שזקוק לעזרה. עם השנים צברתי ניסיון בכל סוגי הקריאות,
החל מכבלים וכלה בחילוץ ילדים נעולים ברכב, כך שכיום אין לי העדפה לסוג קריאה מסוים. הסיפוק העיקרי הוא מעצם הסא”ב, לראות את החיוך על פניו של פותח הקריאה כששחררת אותו להמשך שגרת יומו.
▪ קריאה שאותה לא תשכח:
הקריאות שהכי זכורות לי הן אלו שלקחו שעות ארוכות אל תוך הלילה. אחת מהן יצאה בשעה שלוש לפנות בוקר. אירוע כבלים סטנדרטי סמוך לצומת כח. ראיתי את הקריאה ודמיינתי את בעל הרכב עומד חסר אונים בכביש שומם ומשווע לעזרה. החלטתי לצאת בידיעה שמדובר בסיוע שאמור לקחת מספר שניות – לחבר כבלים, להתניע ולחזור למיטה. כשהגעתי למקום חיברתי את הכבלים למצבר הרכב כמעט בעצימת עיניים (גם בגלל העייפות, אבל בעיקר כי מדובר בקריאה הנפוצה ביותר בארגון ויצא לי לעשות את הפעולה הזו כבר מאות פעמים במסגרת הארגון) והמתנתי לרעש המנוע המיוחל, אך הוא משום מה בושש מלהגיע. העפתי מבט אל עבר לוח השעונים והנורה האדומה שריצדה מולי לא הותירה ספקות. אזל הדלק ברכב. מה שאומר שאני לא הולך לסיים את הקריאה הזו כל כך מהר, ובמילים אחרות – הלכה השינה. תחנת דלק סמוכה לא פעלה ונאלצתי לנדוד לתחנה מרוחקת בכדי למלא דלק במיכל. חזרתי עם המיכל המלא שהדיף ריח של דלק, מה שלפחות השאיר אותי עירני במהלך הנסיעה, תדלקתי את הרכב ויחדיו נסענו לירדן לתמונת מזכרת מעוד לילה לבן של חסד.
קריאה נוספת אירעה לי לפני מספר שבועות. הכבישים השוממים הביאו את ראשי הארגון להסב את פעילות המתנדבים לשינוע חבילות ותרופות לקשישים שנזקקו לשהות בביתם בבידוד. לילה אחד בשעה מאוחרת, כשאני כבר מתכונן לשינה לאחר יום שוחק ועמוס בעבודה, אני רואה קריאה שהוציא סג”מ מחוז צפון על מספר חבילות שאמורות להגיע לקשישים ברחבי הצפון ועדיין לא הגיעו ליעדן. המחשבה על הקשישים שנאלצים להזדקק לחסדי אחרים ולהמתין לחבילות בכליון עיניים לא נתנה לי מנוח, שכחתי לגמרי מהעייפות שאיימה להכריע אותי, התלבשתי שוב ויצאתי למסע הארוך לבתיהם של הקשישים, מסע שכלל בין היתר את הערים צפת, כרמיאל ואפילו נהריה. החלוקה ארכה מספר שעות, כשאני עובר מבית לבית ומניח את החבילות על מפתן דלתם של הקשישים, ובסיומה נותרתי מותש לחלוטין אך מלא בסיפוק שלא זכור לי כבר זמן רב.
▪ טיפ לכונן המתחיל:
כשאתה מקבל קריאה, תדמיין שאתה הוא זה שפתח את הקריאה. תנסה להיכנס לראש של פותח הקריאה ולתחושת חוסר האונים בה הוא נמצא ברגע זה. כשתתחבר לתחושות שלו זה ידרבן אותך לצאת ולסייע לו.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
במהלך השנים אני מאמין שיצאתי למעל אלף קריאות בכל רחבי הארץ.
▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
יום אחד אני מקבל קריאה לא שגרתית על פניה שהתקבלה ממשטרת ישראל בבקשה לסייע בחסימת ציר תנועה לאחר תאונה. הייתי בקרבת מקום והודעתי על יציאה. הגעתי לזירת התאונה בתוך כדקה, שם להפתעתי קיבל את פניי צוות יס”מ וביקש את עזרתי בחסימת הציר. התברר שהצוות נקלע למקום בזמן התאונה ומכיוון שמדובר היה בכביש בעל נתיבים רבים, וניידות משטרה נוספות לא היו באזור, החליט מפקד הצוות לבקש סיוע מארגון ידידים, בהנחה שסיכוי גדול שאחד מעשרות אלפי מתנדביו נמצא באזור, הנחה שהתבררה כנכונה. הרבה תרחישים של דרכי סיוע העליתי על דעתי. פניה של צוות יס”מ לא היה ביניהם…
▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
כשאתה מתנדב במשך כחמש עשרה שנים, ההתנדבות הופכת לחלק ממך. ברור שלהתנדבות יש משקל בהחלטות שונות בחיים שלי.
▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
לא אחד ולא שניים.
▪ מהו התחביב שלך?
סיוע במסגרת ידידים. תחביב ממכר ביותר.
▪ ה’אני מאמין’ שלי:
חסד הוא דבר שבהישג ידיו של כל אחד ובכל עת.
