▪ שם: מנחם מנדל אדרי
▪ גיל: 23
▪ מקום מגורים: צפת
▪ עיסוק: שיפוצים ובניין
▪ תפקיד בארגון: רכז ציוד מרחב גליל
▪ זמן חברות בארגון: מעל שנתיים
▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
מגיל צעיר אהבתי לעזור ולהתנדב בכל תחום שהיה לי בו ידע. מכיוון שאני בעל חוש טכני ועם השנים צברתי ניסיון במגוון תחומים, יכולתי פעמים רבות לממש את התשוקה שלי לסייע לזולת. כששמעתי על ידידים ראיתי בכך הזדמנות למסד את מה שאני כל כך אוהב לעשות ולסייע לקשת רחבה הרבה יותר של אזרחים בצורה מסודרת ומקצועית יותר.
▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
כל סיוע, גם זה שנראה כפעוט ביותר, הוא מצווה שאולי תכריע את הכף, כך שלכל קריאה שאני יכול לצאת אליה אני עושה זאת בשמחה.
▪ קריאה שאותה לא תשכח:
תלוי מאיזו בחינה אני לא אשכח… הייתה את הקריאה על תינוק שננעל ברכב. הגעתי ראשון למקום, שם המתינו לי שני הורים לחוצים וקהל צופים לא מבוטל שהוסיף ללחץ. פעולות הפתיחה שגם כך דורשות ריכוז מירבי, היו מאתגרות יותר, במיוחד עקב דגם הרכב שהפתיחה שלו מורכבת במיוחד. האווירה הלחוצה שסביב גם לא הוסיפה, ומצאתי את עצמי נלחם עם הדלת הסוררת בידיים מיוזעות מלחץ וממאמץ, כשתוך כדי ניסיונות מצטרפים מתנדבים נוספים וכוחות חירום שהגיעו למקום, עד לרגע המיוחל שבו הצליח מתנדב לשלוף את המפתח ולפתוח את הדלת.
כל האירוע לקח דקות בודדות, אך בשבילי היו אלו רגעי נצח. את אותן הדקות ואת רגע פתיחת הרכב, שבו הרגשתי תחושת הקלה שלא ניתן לתאר, לא אוכל לשכוח.
ויש גם את האירוע שבו הרגשתי בחוש את יד ה’ שליוותה אותי. קריאה שיצאה 45 דקות לפני כניסת השבת על מיניבוס שזקוק לחילוץ ברגים שחוקים כדי להחליף גלגל. מבט בטלפון על המיקום בו המיניבוס נתקע הבהיר לי שמדובר במרחק חצי שעה נסיעה, מה שאומר שישסשיש לא קטן שלא להספיק לחזור לפני שבת. אך המחשבה על כך שמישהו ייאלץ לשבות בכביש נידח לא נתנה לי מנוח. החלטתי לקחת את האירוע בידיעה שיתכן ואאלץ לשבות ביישוב סמוך.
הבלתי יאומן קרה ובתוך עשרים דקות כבר הייתי במקום. שחרור מהיר של הברגים באמצעות הציוד המיוחד שברשותי (רכז ציוד או לא?…) והחלפת הגלגל שלקחו דקות בודדות, דבר נדיר לכשעצמו, ומיד קיפלתי ציוד ושבתי על עקבותיי. לבית חזרתי כשאני שומע הצפירה המבשרת את כניסת השבת.
מה קרה שם לעולם לא אדע. או שהדרך קפצה או שהזמן עמד מלכת. אפשרויות הגיוניות יותר אין לי. מה שבטוח זה שאלוקים הראה לי בחוש ששלוחי מצווה לא רק שאינם ניזוקים אלא זוכים לליווי צמוד שלו
▪ טיפ לכונן המתחיל:
פשוט תתחיל. ההתמכרות כבר תגיע. בהתחייבות.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
לא סופר
▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
כתושב הצפון יוצא לי לסייע פעמים רבות למטיילים שנתקעו בדרכם. קריאות אלו יוצאות לא אחת במקומות נידחים בהם אין כמעט תנועת רכב ונוסעי הרכב עלולים להמתין שעות נוספות לעזרה שאולי תבוא. כל זה היה עלול לקרות לולי ארגון ידידים, שמתנדביו תושבי הצפון נכונים להשקיע כסף וזמן כדי לחלץ את אותם מטיילים. את אחד מאותם אירועים קיבלתי כשהייתי במרחק ארבעים דקות נסיעה מהמקום. משיכה קלה של רכב שהתחפר בחול באזור הירדן. המיקום שקיבלתי נראה נגיש ומשיכה קלה לא אמורה לדרוש מאמץ מיוחד. בקיצור קריאה סבירה בהחלט. הגעתי למקום ואין נפש חיה בסביבה, לא מטיילים ולא רכבים. רק רחש הנחל שובר קצת את השקט שמסביב. יצרתי קשר עם מבקש הסיוע ומהשיחה איתו הבנתי שהוא לא בדיוק מכיר את האזור. לא נותר לי אלא לנסות לאתר אותו לבד. כשכבר מצאתי אותו במרחק מה נוכחתי שהחילוץ מורכב משחשבתי. הרכב היה בעומק שביל עפר כשארבעת גלגליו מחופרים בחול. הרכב שלי הוא לא 4X4 וידעתי שהחילוץ לא יהיה קל, אבל אמרתי לעצמי ‘כבר התאמצתי כל כך כדי להגיע לכאן, לא ננסה?’ התקרבתי לרכב השקוע וחיברתי אליו רצועות כדי לנסות למשוך אותו, אך הצעד התברר כשגוי והרכב שלי התחפר אף הוא בחול הטובעני. לא נותרה לי ברירה אלא לבקש סיוע דאבל משיכה. כפי ששיערתי הקריאה נשארה פתוחה זמן מה, מאחר והמקום בו היינו לא היה קרוב לאף נקודת יישוב. אך לי יש כבר ניסיון באירועים שמסתבכים, ואפילו פתרון קסם יש לי. מספר פרקי תהילים וכונן כבר היה בדרך אלינו עם רכב שטח שמתאים למשיכה.
▪ איזה טיפ היית מעניק למטיילים לקראת טיול ברחבי הצפון?
כשקבוצה או יחידים מתארגנים לטיול בצפון הארץ, ההיערכות רבה והתכנון מוקפד כדי שיוכלו להספיק לבקר בכל האתרים שתוכננו מראש. ההתארגנות כוללת כמובן ציוד, מזון וכל מה שצריך כדי שהיום יעבור בצורה החווייתית ביותר. אך ישנם דברים נוספים שחייבים לשים דגש גם עליהם. הייתי שמח לשתף במספר טיפים שאם המטיילים יקפידו עליהם תיחסך גם מהם עוגמת נפש רבה וגם מהמתנדבים טרחה מיותרת:
א. בדקו שמן ומים בטרם הנסיעה. מדובר בנסיעה ארוכה, מפותלת ועם עליות שלעתים חדות. המנוע מתאמץ ועלול להתחמם בקלות. גם אם מפלס המים והשמן תקין אל תאמצו את המנוע יתר על המידה. סעו לאט ובזהירות. הנופים בצפון עוצרי נשימה, חבל לפספס אותם…
ב. לפני הנסיעה וודאו שיש ברכב גלגל רזרבי תקין. אל תוותרו עליו גם לא במחיר מקום בבגאז’.
ג. מסלולי 4X4 ושבילי עפר נועדו לרכבים מתאימים בלבד! החנו את רכבכם רק על קרקע מוצקה וצעדו משם רגלית. יש לנו ארץ יפיפיה.
ד. קחו איתכם מפתח רזרבי של הרכב. אם חלילה המפתח יאבד, שלא תזדקקו להיטלטל חזרה הביתה באוטובוסים…
ה. אם פניתם לעזרת הארגון ומתנדב הגיע לסייע לכם, פרגנו לו עם חיוך ומילה טובה. הוא עשה כברת דרך להגיע אליכם. הכרת הטובה שלכם תזרים לו את הדלק להמשיך לסייע.
וכמובן לא לשכוח לשמור את המספר של מוקד ידידים, שלא תזדקקו.
▪ סיפרת על מתנדבי הצפון שגומעים מרחקים כדי לסייע. האם קרה פעם שהרווחת כתוצאה מהאירועים המרוחקים?
ראשית, כל אירוע הוא זכות בשבילי ותחושת הסיפוק לאחר סיומו בהצלחה היא מדהימה, ולהיפך, ככל שאני מקריב יותר כך התחושה טובה יותר.
אבל יש גם את האירועים שבהם יש לי רווח מוסף. באחד מימי שישי יצאתי בשעה מוקדמת למירון להתפלל שחרית בציון הרשב”י. עם סיום התפילה קיבלתי קריאה לסיוע בפנצ’ר ביישוב מירון. כמובן שלקחתי את הקריאה ויצאתי לכיוון. תוך כדי נסיעה אני נתקל בנהג שעומד חסר אונים ליד רכבו כשצמיג ללא אוויר. עצרתי לידו והצעתי את עזרתי. התברר שהצמיג נקרע ואין לו צמיג חליפי. ללא שהות יצרתי קשר עם מבקש הסיוע הראשון והודעתי על עיכוב קל. העמסתי את הגלגל התקול ויצאתי יחד עם הנהג לכיוון הקריאה הראשונה, שם התברר ששני צמיגים קרועים. העמדתי מספר אבני שפה תחת הרכב, הוצאתי את הגלגלים והעמסתי גם אותם, ויחד עם הנהג שהצטרף אלינו נסענו לפנצ’ריה להחליף את הצמיגים.
בדרך חזור למירון נתקלנו ברכב נוסף שחונה בצידי הכביש עם צמיג ללא אוויר. כמה צפוי… במקרה הזה היה ברכב גלגל חליפי, כך שהרגשתי בר מזל. סייענו לבעל הרכב להחליף את הגלגל ומיהרנו למירון להרכיב בחזרה את הגלגלים. לאחר האירוע המתגלגל (תרתי משמע…) הבטתי בשעון ונוכחתי שזמן מנחה הגיע. כמובן שניצלתי את ההזדמנות ועליתי שוב לציון הרשב”י, שם נשאתי תפילת הודיה על הזכויות הרבות שנפלו לידי במשך היום, ולאחר תפילת מנחה שבתי לביתי עטור בזכויות לקראת שבת.
שייך רווח מוסף יותר מזה?
▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
כפי שאמרתי, הסיפוק בעצם הסיוע הוא מדהים, בעיקר לאחר שהסיוע הוכתר בהצלחה. החיוך של בעל הרכב מתדלק לאורך כל היום. אמנם כיום לאחר החתונה מטבע הדברים אני יוצא פחות לקריאות, אך בזכות אשתי היקרה שתומכת בי אני מצליח להמשיך ולממש את האהבה שלי לסייע ולתת מעצמי.
▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
ברור. להערכתי כעשרה מתנדבים.
▪ מהו התחביב שלך?
כל הדברים הטובים שיש לצפון להציע. להביט בטבע הבריאה, טיול לאורך הנחלים ואתגרים.
▪ ה’אני מאמין’ שלי:
תעזור לזולת כל עוד אתה יכול ובבוא היום שבו אתה תזדקק לעזרה יושיטו גם לך את היד
מנחם חסיד אמת! מסיע בכל ליבו לכל אדם