▪ שם: מרדכי אליה
▪ גיל: 37
▪ מקום מגורים: מעלה אדומים
▪ עיסוק: חברת החשמל
▪ תפקיד בארגון: רכז לוגיסטיקה ואחראי מתנדבים מעלה אדומים והסביבה
▪ זמן חברות בארגון: כארבעה חודשים
▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
לפני כשנה צפיתי בכתבה ששודרה על ארגון ידידים. נחשפתי לרוח ההתנדבות והנתינה האדירה בכל מקום ובכל שעה, ונדלקתי. הרגיש לי נכון להצטרף למפעל החסד האדיר הזה ולקחת חלק בעשייה המקודשת. בפועל רק לאחר שמונה חודשים מימשתי את הרצון והצטרפתי. מרגיש שפספסתי שמונה חודשים של חסד.
▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
בשונה מרוב הכוננים שוודאי יענו על השאלה הזו בשליפה “חילוץ ילדים מרכב נעול”, אצלי אין העדפות בכל הנוגע לסוגי הקריאות. חשוב לזכור שמאחורי כל קריאה שמתקבלת במוקד, עומד אדם חסר אונים שלא יכול להמשיך בשגרת חייו. כך שבעצם הסיוע שלנו, ולא משנה מה סוג הקריאה, אנחנו מסייעים לאנשים להמשיך בשגרת חייהם.
▪ קריאה שאותה לא תשכח:
קריאה שאמנם יצאתי אליה רק השבוע, אבל היא לא תצא לי מהראש עוד זמן רב. הייתי בדרכי לבית אחרי עוד יום עבודה ארוך, כשקריאה לסיוע בפנצ’ר בכביש הגישה ממעלה אדומים לירושלים שינתה לי את התכניות. חישבתי מסלול מחדש למקום האירוע שבמרחק אווירי היה קרוב, אבל הנסיעה ארכה כמעט חצי שעה, מאחר והרכב נתקע בנתיב הנגדי והנקודה הקרובה ביותר לביצוע פרסה הייתה במרחק רב.
לא זה מה שיעצור בעדי לגרום לעוד אדם לסיים את היום עם חיוך, בפרט שמדובר באזור שפחות סימפטי בחשכה. כבר ממרחק הבנתי שעליי לגלות משנה זהירות מאחר והרכב חנה בנקודה ללא שוליים. הגעתי למקום וגיליתי אשה ושני ילדים עומדים לצד הרכב כשהם לא מנסים אפילו להסתיר את הייאוש וחוסר האונים שניבט מעיניהם.
החניתי את הרכב במרחק של כ-50 מטר אחרי הרכב התקוע והצבתי משולש אזהרה. וכך, בזריזות ובזהירות המירבית, הצלחתי בחסדי ה’ להחליף את הגלגל ולסייע לעוד אנשים לסיים את היום בשלום.
לראות את הבעת הפנים של האמא והילדים מתחלפת מייאוש לתקווה ובסוף לשמחה היה שווה כל מטר שנסעתי אליהם.
▪ טיפ לכונן המתחיל:
אם יצאת לקריאה ונוכחת שאתה לא מתמצא בסוג התקלה, אל תנסה לאלתר פתרון. צור קשר עם המוקד, שם יושבים בעלי מקצוע שישמחו לנסות לסייע לך דרך הטלפון, ובמקרה הצורך ישלחו אליך כונן נוסף.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
כשאתה אוכל דבר טעים ונהנה ממנו, אתה לא סופר קלוריות…
▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
לפני מספר ימים יצאה קריאה בקבוצת החירום על לכודים במעלית. בתוך שש דקות הייתי במקום, וגיליתי שהאירוע כבר הסתיים לאחר שכונן שגר בסמוך הספיק בתוך הזמן המועט הזה לחלץ את הלכודים.
מספר דקות לאחר מכן, כשכוחות החירום הופיעו וראו אותנו מקפלים ציוד, הם היו בהלם מהתגובה המהירה שלנו הכוננים.
להקדים את כוחות החילוץ הרשמיים של מדינת ישראל – על כל המשאבים והתנאים שלהם – ולהספיק לחלץ לפניהם, זהו בהחלט דבר לא שגרתי בכל פרמטר שניתן לבחון.
▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
עצם הנתינה מכל הלב מבלי לצפות לתמורה (חוץ מחיוך…) פותחת את הלב כלפי הסובבים אותך ומוציא ממך את הטוב. הנתינה מכניסה גם רוח חדשה בבית שמאצילה על כל המשפחה, והיא יסוד בחינוך הדור הבא לנתינה מתוך בחירה ורצון טוב.
▪ האם צירפת מתנדבים לארגון?
ברוך ה’ הצלחתי לצרף ומתפלל שאצליח גם בעתיד.
▪ מהו התחביב שלך?
כלי נשק. כאדם שהיה בתחום כמה שנים טובות (ועדיין עוקב אחרי התפתחויות בתחום), אני מוצא בתחום הזה עניין רב ומשמש כיועץ לרכישת כלי נשק אישיים לבעלי היתר נשיאה (גם בהתנדבות…).
▪ ה’אני מאמין’ שלי:
תן בלי לזכור וקבל בלי לשכוח