ראש הגבעה • התגמול למורה האהוב והמגונן, והמתנדב האלמוני שנדבק והצטרף • הכירו את אב הבית הרוכב, אחראי המתנדבים בגבעת זאב

▪ שם: משה דבאח (51)

▪ מקום מגורים: גבעת זאב

▪ עיסוק: אב בית ביה”ס ברשת אמי”ת

▪ תפקיד בארגון: אחראי מתנדבים בגבעת זאב

▪ זמן חברות בארגון: כמעט שנתיים

 

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
מאז ומתמיד החשק לסייע לאנשים שבמצוקה היה טבוע בי, אך לא מצאתי את הפלטפורמה המתאימה לממש את הרצון הזה. כששמעתי על “ידידים” ועל תחומי הסיוע שהם מגישים, ידעתי שזה המקום הנכון בשבילי להגשים את החלום ולתת מעצמי לזולת.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
מטרת היציאה שלי לקריאות היא לסייע לאדם שזקוק לי, כך שאני יוצא עם אותו הדחף לכל סוגי הקריאות, מהנעת בוסטר פשוטה ועד לקריאות המורכבות והמאתגרות ביותר. אני יודע שמאחורי כל קריאה עומד אדם חסר אונים שזקוק לעזרה.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
ערב אחד חזרתי לבית בשעה מאוחרת והדבר היחיד שרציתי היה להתקלח וללכת לישון לקראת עוד יום עבודה שמתחיל בשעת בוקר מוקדמת. ממש לפני שאני יוצא מהרכב ופונה לבית, אני מקבל קריאה על פנצ’ר בקרבת הבית שלי. מהניסיון ידעתי שסיוע כזה לא אמור לקחת יותר ממספר דקות, והחלטתי לקחת את הקריאה. רק כשהגעתי והתחלתי בפעולות לשחרור הברגים, הבנתי שמדובר באירוע מורכב ממה שחשבתי. ראשית נוכחתי שמדובר בברגים שכדי לשחרר אותם יש צורך בכלים ייעודיים בלבד. שלפתי מפתח מתאים והתחלתי לשחרר את הברגים, אבל אז נתקלתי בקושי נוסף, הברגים היו מחוברים בחוזקה ותוך כדי מאמצים לשחרר את הברגים הסוררים שלבסוף הוכתרו בהצלחה, המפתח התעקם. אך בכך לא נגמרה המלאכה. גלגל שהיה תקוע ושהצלחתי לחלץ אותו רק אחרי מאמצים רבים, גלגל רזרבי שמשום מה לא מתחבר לתושבת ועוד קשיים רבים שהתגלו במהלך הסיוע, כמעט ושברו אותי, אך לא ויתרתי. ורק לאחר מספר שעות, ובסיוע מתנדבים נוספים, יכולתי להכריז על סא”ב ולחזור לבית עייף ומותש אך מלא סיפוק.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
אם קיבלת קריאה מורכבת אל תפסול אותה בהנחה ש’היא גדולה עליך’. יצירתיות וניסיון בשטח הם מתכון להצלחה מובטחת ברוב המקרים. ואת כל זה קונים עם הזמן. צא פעם, צא פעמיים ותראה בחוש איך הידע שלך משתפר פלאים.

▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
קריאות רבות שמבוססות על קריאה אחת: ואהבת לרעך כמוך.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
באחד מימי שישי הקיציים והיותר לוהטים, קיבלתי קריאה על פנצ’ר בשכונת רמות בירושלים הסמוכה לגבעת זאב. למרות הקרבה היחסית לביתי והזמן הרב שהקריאה הייתה פתוחה, לא יכולתי להיענות אליה מאחר ובאותו הזמן הייתי בעיר מודיעין. לאחר ששבתי לגבעת זאב ראיתי שהקריאה עדיין פתוחה, והחלטתי לקחת אותה. יצרתי קשר עם מבקש הקריאה ומשום מה המספר הזה היה שמור אצלי באנשי קשר בשם לא מוכר. ניסיתי להיזכר במי המדובר אך ללא הצלחה. הגעתי למקום ובעוד אני מתחיל בפעולות הסיוע אני מביט בבעל הרכב והפנים מוכרות לי מאיפשהו. כמה שניות לקחו לי להיזכר. התברר שהוא היה המורה של הבן שלי לפני עשור, מורה שהיה אהוב במיוחד על הבן שלי ובעצם על כל המשפחה שלנו, לאחר שבכל פעם שהילד נקלע לסיטואציות של בעיות התנהגות, הוא היה מסנגר ומגונן עליו.
הרגשתי שהסיוע המתין במיוחד עבורי כדי שאוכל לסגור מעגל ולהכיר תודה על כל מה שהוא עשה עבור הבן שלי.

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
למעשה כל משפחתי שותפה לנתינה. הילדים יוצאים איתי לקריאות ולוקחים חלק פעיל במהלך הסיוע. מלבד עצם ההנאה שביציאה עם אבא, הם חווים את תחושת הנתינה והזכות להתנדב ולהעלות חיוך על פני הזולת.
גם בפן האישי ההתנדבות בארגון תרמה לי. לפני עידן אפליקציית הכוננים, כשהקריאות היו יוצאות בקבוצות וואטסאפ, נחשפתי לפרגון הרב שכוננים שלקחו אירוע יקבלו מהמוקדנים, וראיתי עד כמה זה עושה טוב לכוננים. הדבר השפיע עליי ומצאתי את עצמי משתמש באותו כח פרגון כלפי בני משפחתי. זה שינה את חיי ואת היחס שלי לסובבים ולחברים למפרגן יותר.

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
בהתחלה חשבתי שאוכל לספור את המתנדבים שצירפתי, אבל אז פגשתי מתנדב שאמר לי שהוא הצטרף אחרי שסייעתי לו באירוע פתיחה. החיוך והאושר שלי כשהצלחתי לפתוח את דלת הרכב הדביקו אותו ובאותו הרגע הוא החליט להצטרף. כששמעתי את זה הבנתי שייתכן ויש עוד מתנדבים רבים שהצטרפו אחרי שסייעתי להם, כך שלעולם לא אוכל לדעת כמה מתנדבים הצטרפו בגללי.

▪ מהו התחביב שלך?
רכיבה על אופניים

▪ ה’אני מאמין’ שלי:
חסד חוזר אליך כבומרנג