הכר את המתנדב- הכירו את מתן ויזמן

▪ שם: מתן ויזמן

▪ גיל: 32

▪ מקום מגורים: יישוב צור הדסה

▪ עיסוק: טכנאי שירות לקוחות בבזק

▪ תפקיד בארגון: מתנדב

▪ זמן חברות בארגון: כשנה

 

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון: 

חיפשתי גוף שאוכל להסתייע בו להגשים חלום שתמיד היה לי לסייע לאנשים במצוקה, ולאו דווקא בתחום רפואת החירום אלא סיוע בתקלות שמשבשות את שגרת היומיום. כששמעתי על ידידים, ונוכחתי שתחום הסיוע העיקרי שבו הוא נותן מענה הוא בתחום הרכב, מיד ידעתי שזה בדיוק מה אני מחפש. פנצ’ר או מצבר מרוקן על הבוקר, זו ההגדרה הכי מדויקת לתקלה שמשבשת את סדר היום. בזכות הארגון רכשתי כלים וידע, באמצעותם אני יכול לסייע בצורה היעילה והמיטבית ביותר.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר?
מבחינתי כל קריאה היא ייחודית בפני עצמה ובעלת חשיבות רבה לפותח הקריאה, גם אם מדובר בקריאה לכאורה פשוטה. מה שהכי גורם לי תחושה טובה בקריאות זו ההקפדה על מענה מהיר שמלווה בחיוך ובהשראת תחושת ביטחון שמרגיעה את פותח הקריאה. כשאני רואה את הרוגע על פניו במהלך הסיוע ואת החיוך המשוחרר בסיומו, אני מתמלא בתחושה מדהימה שגורמת לי לרצות לחזור ולחוש אותה שוב ושוב.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
אמנם הסיבה שבגללה הצטרפתי לארגון הייתה כאמור תחומי הסיוע בדברים שבשגרה, ורובן המוחלט של הקריאות אליהן יצאתי היו באותם תחומים, אך הקריאות שנצרבו בי ולא אוכל לשכוח אותן היו דווקא שני אירועי חירום שבהם סייעתי בחילוץ ילדים ברכב נעול. בשניהם פגשתי הורים חסרי אונים שחוששים לשלומם של ילדיהם וכל מבוקשם לפתוח את הרכב הנעול במהירות מבלי לסכן את הילד שבתוכו. באירועים אלו המהירות והריכוז הם מילות המפתח, ולא רק בגלל הילד שנעול ברכב הסגור והחנוק, אלא גם כדי להרגיע את ההורים המודאגים שכל דקה שנוקפת מעלה אצלם את סף הלחץ והחשש. את הרגע המרגש בו אני מעבר להורים הבוכיים את בנם המיוזע לאחר שהוצאתי אותו מתוך הרכב, אין סיכוי שאשכח אי פעם.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
בתחילתו של מסע ההתנדבות והנתינה, הקושי הוא בעיקר למצוא את האיזון בין מטלות החובה לבין מטלות הנפש. אפשרו לעצמכם להרחיב את הלב ולהתחייב לאהבת חינם גם אם נדמה שהקריאה אינה כה נחוצה.
בנוסף, הצטרפו לפורום המתנדבים שבסניפכם והפכו את עצמכם לחלק מ”משפחת ידידים”. במשפחה כמו במשפחה תוכלו לקבל שם עצות וסיוע ביד רחבה בשעת הצורך, ולהיות חלק מהווי החיים של המשפחה הגדולה ביותר בישראל.

▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
מספיק קריאות כדי שלא אוכל לספור אותן. יש ימים שבהם אני מצליח לצאת למספר קריאות. יום מוצלח שכזה זכור לי כשהייתי במסגרת עבודתי ביישוב אפרת שבגוש עציון. תוך כדי עבודה אני מקבל באפליקציית המתנדבים שלוש קריאות שיצאו ביישוב בזו אחר זו. אמרתי לעצמי שברגע שאסיים את העבודה שלשמה הגעתי ליישוב אתפנה לקחת את הקריאות. לשמחתי כשסיימתי, כל שלושת הקריאות עדיין המתינו עבורי. כמובן שלקחתי את כולן. כשהגעתי לקריאה השלישית, זו שהייתה אמורה להיות הקלה שביניהן, והייתי בטוח שהיא תסתיים בהנעה מהירה באמצעות כבלים, התברר שמדובר בקריאה מורכבת, מאחר והמצבר היה בתא המטען שהיה נעול ובכדי להגיע אליו היה צורך להשתחל מתוך הרכב לתא המטען כשהמושבים האחוריים מקשים לעבור דרכן. אני לא האדם שייכנע לקושי, ובמאמצים ודרכים יצירתיות הצלחתי להגיע למצבר ולחבר אליו את הכבלים. את התגמול על המאמצים שהשקעתי בקריאה הזו קיבלתי בו במקום כשראיתי את תגובתו ההמומה של בעל הרכב שכבר התייאש מלמצוא פתרון. החיוך המשוחרר שלו מילא אותי באנרגיות להמשך היום.
אגב, זו ההזדמנות לשבח את יוזמי ומפתחי האפליקציה המדהימה שמנתבת את הקריאות למתנדבים ששוהים בקרבת מקום באותה העת ולא רק לחברי הסניף המקומי. בזכות האפליקציה קיבלתי את הקריאות למרות שאיני נמנה על מתנדבי סניף גוש עציון אליו משתייך היישוב אפרת, ויכולתי לסייע לבעלי הרכבים שהיו עלולים להמתין זמן רב עד שמתנדבים תושבי המקום, שלרוב שוהים בשעות אלו במקום עבודתם ולא זמינים למתן מענה, היו מתפנים לסייע.

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
כשבני משפחתי רואים את הציוד שברכב, את האפוד הממותג ואת אב המשפחה יוצא לקריאות ונותן מעצמו למען הזולת, זה מחלחל וגורם להם לרצות גם הם להעניק לאחרים. גם אדל, ביתי בת ה-4, הפתיעה אותי וביקשה להצטרף אליי לקריאה. קפצתי על ההזדמנות לאפשר לה להרגיש את תחושת החסד וצירפתי אותה. במהלך הנסיעה היא שאלה אותי לגבי אופי הפעולות אותן אני מבצע ועל הסיבה שבגללה אני בארגון. שמחתי להעניק לה שיעור חשוב בנתינה למען הזולת ובמחשבה על צרכיו.
אך האמת שהסיבה העיקרתי לכך שאני יכול להיענות וליטול חלק בפעילות הארגון היא בזכות המשפחה המדהימה שתומכת בהתנדבות שלי, למרות שזה מגיע לא אחת על חשבון מטלות הבית. אשתי אף מסייעת לי בפועל להיענות לקריאות ומפנה אליי בקשות שונות לסיוע ברכבים תקולים שהיא רואה בקבוצות ווטסאפ ובפייסבוק. אחת הפעמים הייתה לא מכבר. באחד הבקרים היא רואה בפייסבוק בקשת סיוע בפנצ’ר, כשניכר מההודעה שבעלת הרכב חסרת אונים ואינה יכולה להחליף את הגלגל לבדה והיא אינה יודעת למי לפנות. אשתי סיפרה לי בדרך אגב על ההודעה. מבלי להסס הודעתי שאני יוצא לסייע לה, כשבמקביל אשתי מיידעת אותה שאני בדרך אליה. כאשר האשה כה תומכת, לא פלא שאני מצליח להוציא מעצמי את המירב ולצאת למספר רב של קריאות.

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
מכרים וחברים ששמעו שאני מתנדב בארגון, שאלו אותי לגבי אופן ההצטרפות. כמובן שעודדתי אותם להצטרף ולהיות חלק מהאימפריה.

▪ ה’אני מאמין’ שלי:
האדם עושה את התפקיד ולא להפך. נתינה ועשיה שמערבות רגש, טומנות בחובן שאיפה לעשיה על הצד הטוב ביותר, ובמקביל תורמות לתחושת סיפוק והנאה.