▪ שם: נטע הדר יצחק
▪ גיל: 31
▪ מקום מגורים: שכונת הר חומה בירושלים
▪ עיסוק: מרצה לשיווק ויועצת עסקית.
▪ תפקיד בארגון: כוננית
▪ זמן חברות בארגון: שנה פלוס
▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
ישבתי עם עצמי לפני היום הולדת שלי ועשיתי חשבון נפש איזה דבר משמעותי עשיתי עד היום?. תוך כדי מחשבות אני מקבלת בקבוצת הווטסאפ השכונתית הודעה שארגון ידידים מגייס מתנדבים בהר חומה. ההודעה הגיעה בדיוק בזמן והתאימה לי כמו כפפה ליד.
את ההצטרפות הרשמית שמרתי כמובן לתאריך יום ההולדתו וכשיצאתי עם בעלי לחגוג במסעדה וקיבלתי קריאה על הדרך, היה ברור לי שנעצור ונסייע. את תחום הרכב עדיין לא הכרתי, כך שבעלי החליף את הצמיג, בעוד אני עוקבת אחריו במטרה ללמוד את סודות העבודה. מאז צברתי ניסיון והספקתי להחליף כבר כמה צמיגים.
▪ לאלו סוגי קריאות את מתחברת במיוחד?
בעיקר לקריאות שיוצאות על ידי נשים. חשוב לי לנפץ להן את הסטיגמה שנשים לא מסוגלות לטפל בכל מה שקשור לתחום הרכב. כשאני מגיעה אליהן ומטפלת באירוע, אני מוכיחה להן שזה אפשרי ובגדול!
חשוב לי לנפץ את הסטיגמה הזו למרות שלצערי יוצא לי לא אחת לראות מצבים בהם דוקא הנשים הן הסטיגמטיות, לעומת גברים שדווקא מעריכים ומפרגנים. באחת הקריאות בהן יצאתי להניע רכב לאישה, היא לא הפסיקה להתגאות בכך שאביה מוסכניק ולשאול אותי בהתרסה האם אני בטוחה שאני יודעת איך להניע. התחושה הלא נעימה ליוותה אותי גם אחרי שסיימתי בסא”ב. מצד שני כשביקשתי להניע את הרכב של השכן שלי, שף מוערך בסביבות גיל ה-40, הוא הסתכל עלי בהערצה והודה שאין לו שמץ של הבנה ברכבים.
▪ קריאה שאותה לא תשכחי:
בכל הדרכה בה השתתפתי, התרשמתי שכשיוצא אירוע של ילד נעול ברכב יוצאים כוננים רבים והסיכוי להגיע לאירוע ולזכות בפתיחה הוא אפסי. גם בקבוצה המבצעית ראיתי את ההיענות הרחבה לאירועים של ילדים נעולים ברכב, ומראש התייאשתי ואפילו לא ניסיתי לצאת.
רצה הגורל ובדיוק כשהייתי בדרך לגן של הבן שלי, התקבלה קריאה ממעון סמוך על תינוק נעול ברכב. מיד הודעתי על יציאה וכשהגעתי למקום תוך מספר שניות, מצאתי את עצמי מתמודדת עם אמא מודאגת ותינוק מתוק שישן בשלווה ברכב הנעול. אודה, נכנסתי ללחץ ואפילו רעדתי, ומזג האוויר החמים שהיה בחוץ לא הוסיף לאווירה. מרוב הלחץ השארתי את מכשיר הטלפון ברכב שלי ולא חשבתי על כך שאולי אזדקק לסיוע, אחרי הכל החילוץ הראשון שלי…
התחלתי בפתיחה, ממתינה לגל הכוננים שיגיע, אבל משום מה דווקא עכשיו, כשאני כה זקוקה לסיוע, אין מתנדבים נוספים באזור. כשנתקלתי בקושי עם מוט הפתיחה, בו בזמן שאני משדרת לאמא שהכל תחת שליטה, הבנתי שאני זקוקה לנס.
בינתיים מנהל מוקד י-ם אלכס ברוטמן, שהבין שאני לבד בזירה, ניסה ליצור איתי קשר ללא הפסקה כדי לנסות ולסייע לי טלפונית, אבל הטלפון כאמור נותר ברכב.
הנס הגיע תוך מספר דקות בדמות כונן רפואת חירום שהגיע למקום וקלט את המתרחש. הושטתי לו את המוט, ובעוד אני מכוונת אותו לכיוון הידית הפנימית, הוא הצליח לפתוח את הרכב במהירות לרווחת כולנו.
כל האירוע לקח אולי 5 דקות, אבל כשנמצאים בתוך הלחץ הזה, כל דקה נראת כמו נצח…
▪ טיפ לכונן המתחיל:
אל תמתינו להדרכה כדי לצאת לקריאות. יש קריאה באזור שלך? תחבור לכונן ותיק שיוצא לאירוע ותלמד בשטח איך לפעול. הפעולות שלמדתי בקריאות שבהן הצטרפתי למתנדבים נוספים הוא יקר מפז ואפשר לי לקבל הדרכה פרטנית אחד על אחד וללמוד מסיבוכים שקורים בדרך.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
ממזמן כבר לא סופרת.
▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
יצאתי לקריאת הנעה לרכב של זוג מבוגר. כשהגעתי למקום, הבעל פתח את הרכב ואת מכסה המנוע. חיברתי את הכבלים למצבר ובעל הרכב התיישב ברכב וביקש להקיש את הקוד, אבל לתדהמתו הוא לא מצא את הקודן. את הרכב שלו הוא הכיר כאת כף ידו ואת הקוד הוא זכר בעל פה, מה שהגביר את הפליאה על הקודן שהאדמה כביכול בלעה אותו. מספר דקות לקחו לבעל הרכב לקלוט שהוא כלל לא יושב ברכב שלו שבמקרה חנה צמוד… התברר שצמוד לרכב שלו חנה רכב מאותו דגם שלא היה נעול, מה שגרם לבלבול. עד כאן החלק הלא שגרתי, רק שהאירוע לא הסתיים. ניגשנו לרכב שלו וביקשנו להניע אבל האזעקה השתוללה. ניסיתי מספר דרכים להתגבר על התקלה החדשה שצצה, החל מניתוק מצבר וכלה באיפוס קודן, אך כל הפעולות שעשיתי לא צלחו וכל ההתיעצויות בפורום לא הועילו. בני הזוג שראו שאני מתקשה למצוא פתרון לבעיה, כבר יצרו קשר עם בעל מוסך שיבוא לסייע להם.
הפצרתי בהם להמתין עוד קצת, והוספתי שאין דבר שאין לו פתרון ושאין שום יאוש בעולם כלל. בתור מוצא אחרון ביקשתי שוב עזרה בפורום ופתאום כמו מלאך משמיים מישהו שולח טלפון של מתנדב בשם דוד מתן שמתבר שזה בדיוק תחום ההתמחות שלו. כמובן שמיד יצרתי איתו קשר, ועם הנחיה טלפונית ברורה וסבלנית שלו איפסתי את השלט של הרכב ואת מערכת האזעקה, וכך הכל בא על מקומו בשלום.
לאחר סיום האירוע בני הזוג הודו לי נרגשות על עצם הסיוע ועל כך שחסכתי להם הוצאה כספית גבוהה, שבדיעבד התבררה גם כמיותרת, מאחר ובעל המקצוע שהם הזמינו התחיל לדבר על צורך בהחלפת חלקי חילוף וטיפולים שונים ומשונים. אני לעומתם סיימתי את האירוע בתחושת סיפוק מדהימה שלמרות כל המחסומים שהיו בדרך הצלחתי לסיים בסא”ב ענק.
▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
ראשית, זו דוגמה ענקית לילדים שרואים ולומדים איך לחפש לעשות חסדים ולגרום לאהבת ישראל. הרכב שלנו זכה כבר ממזמן לכינוי “אוטו ידידים”, ובכל נסיעה עם הילדים הם מחפשים בכביש רכבי ידידים נוספים מעוטרים במדבקות של הארגון. בנוסף, הם אוהבים מאוד להצטרף לקריאות ומתעניינים במכניקה של הרכב. ורק לסבר את האוזן, מדובר בארבעה אחים כשהגדולה בת שש ואחד נוסף בדרך בע”ה.
בנוסף, תמיד ידעתי שכשמפיצים אור זה תמיד חוזר בחזרה, אבל לא ידעתי עד כמה המשפט הזה יהיה מוחשי עבורי. יום אחד נכנסתי לרכב שחנה בחניית הבניין ואני שומעת בסמוך אליי קול של השתנקות רכב. הרמתי עיניים וראיתי את השכנה מנסה להתניע את רכבה ללא הצלחה. מיד הצעתי לה סיוע בהנעת הרכב, שלפתי מהבגאז’ כבלים והנעתי לה את המצבר תוך כדי שאני מסביר לה על הארגון. סיימתי ונפרדנו לדרכנו כשהיא לא מסיימת להודות לי ולהלל את הארגון.
עברה תקופת מה כשבינתיים אני שוכחת לגמרי מהסיפור. לפני כחודש בשעת לילה מאוחרת, החניתי את הרכב בחניה ובהיסח הדעת של שניה “קישטתי” את הרכב של אותה שכנה במכת פח רצינית. באותו הרגע הייתי בטוחה שעולמי חרב עליי. אבל מסתבר שהיא זכרה לי חסד נעורים וכלל לא כעסה. להיפך, היא ניסתה יחד איתי למזער את הנזק. שלחתי את הרכב למוסך של אבי לוי שמתנדב אף הוא בארגון, ולאחר טיפול מסור שלו הרכב שב לידינו במצב חדש לחלוטין!
אז נוכחתי לדעת קודם כל כמה השפעה יש לטוב שאתה מפיץ בעולם, ושנית איזו משפחה מדהימה זו ידידים שלא משנה מה צריך תמיד יהיה מי שיבוא לעזרתך גם בלי שום קשר לקריאה.
▪ האם צירפת מתנדבים לארגון?
כן, גיסתי. ועוד אחד שסייעתי לו בקריאה וכשהוא ביקש להוקיר תודה לארגון, עניתי לו שהוא יכול לתרום סכום כסף או פשוט להצטרף למערך המתנדבים. כשהוא שמע את האופציה השניה הוא קפץ והצטרף בשמחה.
▪ מהו התחביב שלך?
אני בוגרת לימודי סייבר התקפי (האקינג) ונכון לעכשיו משתמשת בזה בעיקר לכל מיני אתגרים ברשת. התחביב שלי הוא לאתגר את המחשב ובעזרת השם אחרי הלידה אני מקווה למצוא בזה עבודה ולהפוך את התחביב לקריירה.
▪ ה’אני מאמין’ שלי:
לך עם החלומות שלך, גם אם הם נגד הנורמה. יש משהו שאתה רוצה להשיג בחיים? אין שום סיבה שלא תצליח. כל החיים שלי עשיתי רק עם דברים שרציתי ועשו לי טוב, גם אם זה היה נגד הזרם, ולמרות שכולם ניבאו לי שחורות. כיום אני בנקודה הכי מאושרת בחיי!
כל הכבוד, ירבו כמותך