הכר את המתנדב – הכירו את ניר דורפמן

▪ שם: ניר דורפמן

▪ גיל: 39

▪ מקום מגורים: בת ים.

▪ עיסוק: מוהל, אברך כולל ומתנדב במספר ארגונים.

▪ תפקיד בארגון: מתנדב.

▪ זמן חברות בארגון: כשנתיים.

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון:
מטבעי אני חי מלסייע לזולת, ולא בכדי אני מתנדב במספר ארגונים. העובדה שתחומי הסיוע של הארגון באים לרוב “על הדרך” שבתה אותי. כשראיתי שאפשר לסייע במהלך נסיעה על ידי עצירה מהירה וסיוע לנהג במצוקה מבלי שזה יעכב את שגרת היום, ידעתי שהדבר המדהים הזה מתאים לי ומיד הצטרפתי.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר?
ככל שהאדם שמאחורי הקריאה הוא יותר חסר אונים, כך ארצה יותר לסייע לו. לדוגמה, קריאות שיוצאות בלילות גשומים ונותרות ללא מענה זמן רב עקב הקושי בהתמודדות מול מזג האוויר הסוער וסיוע בתנאים הקשים, דווקא אליהן אעדיף לצאת. לא אוכל להמשיך בשגרת יומי כשאני יודע שמישהו תקוע אי שם עם רכבו כשהוא נתון לפגעי הקור והגשם שבחוץ.
כבר קרה לא אחת, שיצאתי לפנות בוקר לקריאות שנפתחו על ידי אזרחים שעשו הכל כדי להתחיל את היום ברגל ימין ובשעה מוקדמת, אך הכל נעצר בגלל מצבר מרוקן או תקר בגלגל. סיוע שכזה אמנם דורש פרידה מוקדמת מהשמיכה המפנקת, אך הידיעה שאם לא הייתי מגיע לסייע, בעל הרכב היה עלול להיתקע במקום עוד זמן רב, שווה את כל ההקרבה שביציאה בשעה כה מוקדמת.
קריאות נוספות אליהן אני אוהב לנסוע הן של פתיחת רכב נעול ופתיחת דלתות בתים שנטרקו. גם שם מדובר בחסרי אונים שהבית או הרכב ננעלו בפניהם. אפילו לנסות להזעיק עזרה הם כמעט ואינם יכולים מכיוון שמכשיר הטלפון נותר נעול ברכב.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
מבין הקריאות הרבות אליהן יצאתי, ישנה אחת שנצרבה עמוק בתוכי, בעיקר בגלל שבמהלכה הבנתי עד כמה ההגעה שלי הייתה נחוצה. יצאתי לקריאה סטנדרטית של פנצ’ר. הגעתי למקום והחלפתי במיומנות את הצמיג. לאחר שסיימתי את ההחלפה העפתי מבט בגלגלי הרכב ונדהמתי לראות שצמיג נוסף התפנצ’ר, מה שהפך את הקריאה ל”שינוע לפנצ’ריה” שזה כבר דורש נסיעה מיוחדת עם אחד הצמיגים לפנצ’ריה. מטבע הדברים קריאות שכאלה עלולות לא להיענות זמן רב, וזה מה שהגביר אצלי את השמחה שזכיתי להיות השליח הטוב בכך שגם סייעתי לבעלת הרכב בהחלפת הצמיג וגם שינעתי את הצמיג הנוסף, ובכך אפשרתי לה להמשיך לדרכה.
הברכות שבעלת הרכב הרעיפה עליי, כשהיא מודה לי על כך שבזכותי היא תצליח להגיע לאירוע חשוב שהייתה בדרכה אליו, הוכיחו לי שוב עד כמה הייתי נחוץ. זו תחושה מדהימה שתלווה אותי זמן רב.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
דבר ראשון כשאתה מקבל קריאה, תנסה להכניס את עצמך לסיטואציה שפותח הקריאה נמצא בה. המחשבה הזו תדרבן אותך לצאת ולסייע לו.
בנוסף, הקפד על כך שכל הציוד יהיה ברכב באופן קבוע. כך תוכל לקחת אירועים גם כשאתה בדרכים.

▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
לפחות כמה עשרות מקרים בשנה.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
יום אחד אני מחנה את רכבי ולפתע אני שומע קול היסטרי סמוך אליי. אשה עמדה מחוץ לרכב שחנה בסמוך וזעקה שהילד שלה ננעל ברכב. לקח לי שניה להתעשת ולהבין עד כמה אני האיש הנכון במקום הנכון. הוצאתי במהירות את ערכת החילוץ ותוך כדקה פתחתי את הרכב והשבתי את הילד לאמו שעדיין התקשתה לעכל מאיפה צץ המחלץ האלמוני עוד לפני שהיא הספיקה ליצור קשר עם כוחות החירום.
חילוץ ילדים מרכבים זו כבר קריאה כמעט שגרתית לצערי, אך התזמון המדהים, זה מה שהפך את האירוע ללא שגרתי בעיני.

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
אמנם מהיום שאני זוכר את עצמי אהבתי לעזור ככל האפשר, אך מהרגע שהצטרפתי לארגון, זה ממש שינה לי את החיים, כל יום שחולף ואחרי כל אירוע שאני מסיים, אני מרגיש שתחושת אהבת החינם שבתוכי גוברת ומתעצמת.
ההתנדבות היא חלק משגרת יומי ואני משתדל להיות עירני לקריאות בכל שעה ביממה, גם אם זה דורש ממני לעצור עיסוקים אחרים, שלעתים חשובים לי מאוד. זכיתי לשבת בכולל ולהגות בתורה, כל רגע עולם ומלואו, אך כשאני מקבל קריאה על אירוע שיצא בקרבת מקום וזמן רב לא זכה למענה, אני לא חושב פעמיים, סוגר את הספרים, יוצא לסייע ושב לתלמודי. איך אוכל לשבת בשלווה ולהתענג על דף גמרא כשאדם אחר נמצא בצער ורק אני יכול לסייע לו?

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
זכיתי לצרף כבר מספר מתנדבים חדשים, ואני מציב לעצמי למטרה להוסיף עוד ועוד.

▪ מהו התחביב שלך?
להרגיש תחושת שייכות לעם הנפלא שלנו על ידי עזרה לזולת. התחושה הזו ממלאת אותי.

▪ ה’אני מאמין’ שלי:
אין דבר העומד בפני הרצון. אם רק נרצה, ללא ספק גם נצליח.