הכר את המתנדב – הכירו את סעדיה שוקרון

▪ שם: סעדיה שוקרון

▪ גיל: 55

▪ מקום מגורים: טבריה

▪ עיסוק: מנהלת כנרת

▪ תפקיד בארגון: כונן

▪ זמן חברות בארגון: כחצי שנה

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?

נתקלתי בפרסום בפייסבוק על פעילות הארגון. כאחד שתחומי הסיוע קורצים לו, הרגיש לי הכי טבעי להתעניין בארגון וכך עד מהרה מצאתי את עצמי חבר מן המנין במשפחה המופלאה הזו.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
מאחורי כל קריאה עומד אדם שזקוק לעזרתנו, לכן אני לא בוחל באף סוג של קריאה. ובפרט שכל קריאה היא בעצם מצווה, ואותי לימדו שמצוות לא בוחרים, כך שגם אם לא נוח לי באותו רגע לצאת, אני אעשה מאמץ ואקטוף את המצוה.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
לפני כחודשיים בשעת בוקר מוקדמת, יצאה קריאה לסיוע כבלים בקרבת קופת חולים. למרות שהייתי אחרי משמרת לילה והעייפות הייתה בהתאם, הסקתי שככל הנראה מדובר בחולה שיצא מהמרפאה והחלטתי להתאמץ ולצאת לסייע. הגעתי למקום ושם, ליד הרכב, ראיתי אשה צעירה עם פעוט בן מספר חודשים בעגלה. לפני שהתחלתי בסיוע, ניגשתי לגברת שנראתה בלחץ והרגעתי אותה. לאחר מכן חיברתי למצבר הרכב כבלים ובתוך מספר שניות הצלחתי להתניע את הרכב.
ברזומה שלי יש אירועי כבלים רבים, אך את התגובה שקיבלתי באירוע הזה לא אוכל לשכוח. האשה החלה לבכות ולהודות לי בלי סוף. היא סיפרה שהיא בדיוק חזרה מהרופא עם התינוק שפיתח חום גבוה, וכששבה לרכב וגילתה שהמצבר נגמר, היא נכנסה ללחץ מאחר ופחדה להישאר כך עם התינוק החולה באמצע הרחוב ביום סגרירי. מה שהוסיף לתחושת הלחץ הייתה העובדה שבשעת בוקר זו קשה לקבל סיוע מעוברי אורח שלרוב ממהרים למקום עבודתם. הגברת לא הרפתה והפצירה בי להצטלם ליד המדבקה עם הלוגו שדבוקה לרכב שלי. כמובן שהסכמתי והייתי בטוח שכל זה מאחוריי. אך התברר שבזה לא תם ההלל. חצי שעה לאחר מכן אני מקבל מחבר הקלטה של האשה שמשבחת את מתנדב ידידים שהציל אותה ואת התינוק שלה, כשלהקלטה מצורפת תמונה שלי ליד המדבקה של הארגון. בעוד אני מעכל את הפרסום המפתיע לו זכיתי, נשלח אליי קישור לפייסבוק בו היא ממשיכה להודות לי. הפעם כבר התרגשתי כי הבנתי שלפעמים גם באירוע כבלים פשוט אתה יכול לגרום לבן אדם את התחושה שהצלת אותו. אם בהתחלה פקפקתי בזה, התודות שלה בכל פלטפורמה אפשרית הבהירה לי עד כמה זה נכון.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
חשוב לדעת שחוץ מפעולת הסיוע עצמה, צריך לחשוב על מבקש הסיוע שמטבע הדברים לחוץ וחסר אונים ואף עלול לחשוש שהפעולה תזיק לרכב או תארך זמן רב מידי. לכן כדאי קודם כל להגיע עם חיוך וכך להוריד לו חצי אבן מהלב. את החצי השני תוריד לו כשתסביר לו על אופי הפעולה שאותה אתה מתכוון לבצע. כך גם תרוויח שהוא יהיה רגוע ויסמוך עליך. זה כמובן יעזור גם לך לפעול ביישוב ובשיקול הדעת.

▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
כבר לא זוכר אבל הרבה.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
קרה לא אחת שאחרי שסיימתי אירוע, בעל הרכב ביקש לשלם לי על השירות. כמובן שאני מסרב בתוקף, ולמי שמתעקש, אני מסביר שאת המצווה שלי אני לא מוכן למכור בכסף. עם הטענה הזו לא הצליחו עדיין להתמודד.

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
החיים שלי הם בעצם פסיפס של ארגוני חסד שבהם אני מתנדב, כשארגון ידידים תופס חלק מרכזי בהם. הייתי מגדיר את זה שהחסד מלווה אותי לאורך היום. מה שמחזיק אותי זו תחושת האושר אחרי כל פעם שעזרתי למישהו. לא פלא שבכל בוקר אני נושא עיניים למעלה ומודה לבורא עולם שזיכה אותי להיות חלק מהארגון המדהים הזה.

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
עם פרוץ הקורונה יצר איתי קשר חבר שמתגורר ברמת הגולן ובפיו שאלה מפתיעה. הוא מעוניין להתנדב ולתרום מעצמו בימים אלו שאזרחי ישראל זקוקים זה לזה, רק שהוא מתקשה לבחור בין ארגוני החסד הרבים. מכיוון שהוא יודע שאני מתנדב במספר ארגוני סיוע הוא מבקש שאכוון אותו. בלי לחשוב פעמיים המלצתי לו על ידידים, ולמרות השעה המאוחרת יצרתי מיד קשר עם נתי דרי וביקשתי ממנו לצרף את חברי במהירות האפשרית. נתי הגיב מיידית ובעוד אנחנו משוחחים, הפך החבר ל’ידיד’ מן המנין. כבר למחרת הוא נסע במיוחד מביתו שברמת הגולן והחל להתנדב באופן שוטף, כשאני מלווה ומדריך אותו בכל בעיה בה הוא נתקל.

▪ בתקופה הזו, בה התנועה מוגבלת, אירועי הסיוע לרכבים פחתו ואת מקומם תפסו הקריאות לשינוע מזון ותרופות לשוהים בבידוד. האם אתה שותף למערך הזה?
וודאי. פה מדובר באזרחים שאין ביכולתם לצאת אפילו מהבית. לסייע להם לעבור את התקופה הזו בשלום זו שליחות בשבילי.
במהלך השבועות הספורים מאז ההנחיות שקראו לקבוצות הסיכון להישאר בביתם, יצאתי אינספור פעמים לשנע תרופות ומזון לקשישים ולשוהים בבידוד. מתוך כל האירועים אשמח לשתף בכמה שנגעו בי במיוחד:
קיבלתי קריאה לרכישת תרופות לקשישה ששוהה בבידוד בביתה. עברתי דרכה, לקחתי ממנה כרטיס מגנטי וסכום כסף לרכישת התרופות והמשכתי לבית המרקחת. כשהושטתי לרוקח את סכום הכסף, הוא ראה שהסכום לא מספיק לרכישת כל התרופות. מיד הוא התקשר לגברת על פי הפרטים המופיעים במרשם ושיתף אותה בבעיה. בלית ברירה ביקשה ממנו הגברת שיוריד תרופות מסוימות שפחות קריטיות. כשראיתי שהרוקח מחזיר חלק מהתרופות לא יכולתי לעמוד מנגד ולאחר שהסתיימה השיחה, אמרתי לרוקח שאני ישלים מכספי את הסכום החסר לתרופות הנותרות ובתנאי שהגברת לא תדע מי מימן את הרכישה. כשהגעתי לביתה של הקשישה עם השקית מלאת התרופות היא כה שמחה עד ששכחה לשאול איך הצלחתי להשיג את התרופות הנוספות. זה היה מסוג הדברים שהייתי שלם איתם יותר מכל, שהרי כל אחד מאיתנו יכול להיות יום אחד באותה סיטואציה.

מקרה נוסף שהותיר בי רושם מיוחד, ולו בגלל הטיימינג, היה כשיצאתי פעם נוספת לרכישת תרופה לקשיש. בעוד אני ממתין לרוקחת שתביא לי את התרופה, אני שומע את אחד הרוקחים משוחח בטלפון ואומר לאדם שמעבר לקו “התרופה שלך מוכנה אבל איך תצליח להגיע לבית המרקחת?”. לאחר מספר שניות של שתיקה הרוקח ממשיך “תבקש מידידים שיסייעו לך. הם ימצאו דרך לשנע לך את התרופה”. ברגע שהוא סיים את השיחה, פניתי לעברו ואמרתי לו שאני מתנדב בארגון ואוכל בחפץ לב לבצע את השליחות. הוא היה מופתע ורק הגיב שהוא ידע שתהיה היענות מהירה של המתנדבים, רק שהוא לא שיער עד כמה מהירה היא תהיה…

▪ מהו התחביב שלך?
ספורט ולגרום לזולת להיות מאושר. יש פתגם שמלווה אותי: כשהאחר אוכל אני שבע.

▪ ה’אני מאמין’ שלי:
תעשה טוב והטוב יחזור אליך ביום מן הימים .