השעה 18:00 בערב, עוד יום עבודה שהגיע לסיומו. כביש גהה עמוס לעייפה, כשלפתע רכב מסוג ‘סיאט’ מחליט להיתקע בנתיב האמצעי.
ניתן לכם לדמיין איך הייתה נראית התנועה כמה שניות לאחר מכן; צפירות, עקיפות, נהגים עצבניים וכו’.
ניידת תנועה של Israel Police – משטרת ישראל שהייתה בסמוך, עצרה את כל התנועה באופן מבוקר, והחלה בנסיון לאתר חברת שירותי דרך וחילוץ בבקשה שישלחו מישהו שיסלק את המפגע מהכביש.
ואז.. אחד מתוך עשרות הרכבים שנעצרו ע”י שוטרי התנועה עוקף את המחסום ומסמן לשוטר שיאפשר לו לעבור. השוטר, שרגיל לחוסר הסבלנות הישראלית, מסרב כמובן ומבקש ממנו בעדינות להמתין עד שהפקק ישתחרר.
אבל הבחור שלנו לא מוותר; שמע, אני מתנדב ב’ידידים’, יש לי אפשרות לסגור לך ת’פינה ולשחרר את הפקק שנוצר מאחורינו.
השוטר מעיף מבט לאחור, רואה את הקטסטרופה שמתהווה ממש לנגד עיניו ומחליט לשאול בקשר את הממונים עליו.
“יש פה בחור שאומר שהוא מידידים וטוען שיש לו אפשרות להזיז את הרכב מהנתיב האמצעי”, הוא משגר לאחראי עליו. “אהה ידידים, כן.. מצוין, תן לו!”, מתקבלת התשובה מיד.
אז תודה לך שלי יפרח היקר, שלא ויתרת וגרמת במעשיך לכך שהרבה ילדים יזכו לראות את אבא ואמא חוזרים מיום העבודה לפני שישקעו בשינה עמוקה.
תייגו את האבא שחזר הבייתה מהעבודה בזמן
