היום קיבלתי שיעור ”חי” בחסד, בנתינה, בעזרה מכל הלב.
אנחנו בחופשה בצפון, מטיילים עם כל עמישראל ואשתו.
היינו בנחל עיון היום, מפל התנור… חניתי בחניון התחתון. היות ונכנסנו לבריכת שיכשוך ממש צמוד לרכב ומכיוון שלא רציתי שהמפתחות יפלו למים, השארתי מפתח ברכב בכוונה תחילה, אני גם יודע שהרכב שאני נוסע בו עכשיו אפפעם לא נועל את עצמו.
נו שוין … האדם מתכנן ואלוהימה צוחקת…
תכל’ס כנראה ש’דחפתי’ את המפתח עמוק מידי ברכב וכשטרקתי את הדלת איכשהו זה לחץ על השלט שנעל את עצמו לדעת בחום הנוראי הזה, אותנו הוא השאיר בחוץ כמובן…
בחישוב מהיר אני מבין שאם אנחנו רוצים להמשיך לטייל אני חייב להזמין פורץ.
גוגל וזה.. מזמין, הוא אומר שיקח לו קצת זמן ויעדכן אותי ואני אומר שזה אחלה והכל בסדר..
תוך כדי, מישהו שואל אותי..
מה עם אירגון ידידים – סיוע בדרכים??
אני מכיר את האירגון המופלא הזה אבל לא חשבתי שהם גם ”פורצים”…
בכולופן הרמתי טלפון…
תוך 10 דקות התקשר אלי אדם..
”אני בדרך אליך” הוא אומר לי..
שלח לי בבקשה נ.צ.
כשהוא מגיע אני קולט שעל הלוגו של האירגון בכלל כתוב ”ידידים שפלה”, לשאלתי הוא עונה שהוא גר ברחובות והוא גם מטייל פה באיזור…
קולטים? האיש מטייל עם שני ה”טינייג’רים” שלו, הם עוזבים הכל ובאים לעזור..
‘הפריצה’ היתה ממש מסובכת עבורם, היה חסר לו איזה כלי ספציפי לפריצה מהסוג הזה והאיש ובניו לא מוותרים!!!!
ממשיכים לנסות בכל מחיר.
כמה פעמים במהלך העבודה אמרתי להם, תעזבו, באמת ניסיתם הכל, והם בשלהם…
בשלב מסוים אחד הנערים לקח את הילדים שלי שכבר היו חסרי סבלנות.. לקח אותם לשעשע אותם, היו שם צחוקים כאילו אנחנו מי יודע באיזה ‘בילוי’ אנחנו …
כשאיש מקצוע העלה רעיון דרך הטלפון שיש דרך להשתמש בשרוך נעל, הוא אפילו לא איפשר לי לחלוץ נעליים, הוא מהבגאז’ נעליים משלו ושיחרר שרוכים..
היה קטע שאמרתי חצי בהומור וחצי ברצינות .. בואו מזדרז, שווה, יש אבטיח קרררר ברכב.
והוא יצא ואמר לבנים שלו..
הוא מדבר על אבטיח.. יאללה תוציאו את שלנו, פתאום יש אבטיח ומלון קרים!!!!
חמש דקות אח”כ נפתח גם פנג’ן עם קפה מהביל….
האנשים פשוט לא ויתרו,
אז לאיש קוראים חובב והוא מתנדב גם בידידים וגם בעוד אירגוני הצלה.. אין לו פייסבוק וכשצילמתי אותו הוא ממש צחק והיה נבוך כשאמרתי לו שאנשים כמוהו צריך לפרסם..
תודה לך איש יקר.
לימדת אותי שיעור היום.