הכר את המתנדב – הכירו את גלעד פוטולסקי

▪ שם: גלעד פוטולסקי

▪ גיל: 49

▪ מקום מגורים: מודיעין עילית

▪ עיסוק: זמר, מנצח מוזיקלי ומורה למוזיקה.

▪ תפקיד בארגון: מתנדב מהשורה.

▪ זמן חברות בארגון: כשנתיים.

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון:
מאז היותי ילד, גדלתי על ברכי העזרה והחשיבה על הזולת. בכל פעם שהייתי נוסע עם אבי שיחי’, הוא היה עוצר ליד רכבים שהיה ניכר עליהם שנתקעו בדרכים, מתעניין אצל בעליהם האם הם זקוקים לעזרה ומסייע להם בכל דרך שיכל, החל מסיוע במקום וכלה בשינוע לביתם. מטבע הדברים, כל נסיעה הפכה ליותר ארוכה מהמתוכנן כשחלק בלתי נפרד ממנה היה עצירה וסיוע. המשפט שהיה תמיד שגור על לשונו הוא “הקדוש ברוך הוא נתן לי רכב כדי שישמש אותי לסיוע לאחרים”.
עם כזה חינוך מהבית, אך טבעי היה שאמשיך במסורת. ואכן מהרגע שהתחלתי להחזיק ברכב, אני מקפיד לסייע באמצעותו בעצירה לטרמפיסטים ובסיוע לרכבים תקועים. לצורך כך רכשתי ציוד מתאים וכך אני מצליח לסייע לאזרחים רבים ככל האפשר.
כששמעתי על “ידידים” ועל תחומי הסיוע שהם מציעים, תחומי סיוע שהספקתי לצבור בהם ניסיון רב, החלטתי להצטרף וכך להיחשף לקריאות רבות שיוצאות בקרבתי.
ברגע שהצטרפתי נדהמתי עד כמה זה יכול להיות פשוט ונגיש לסייע ‘על הדרך’. כיום חלק משגרת הנסיעה שלי היא להביט לצידי הכביש בחיפוש אחרי נהגים שזקוקים לסיוע, למרות העיכוב שכרוך בעצירה ובעזרה.
עם הזמן נתקלתי בסוגי תקלות שונים, למדתי את הדרכים לפתור אותם וצברתי ניסיון. היום אני כבר מדריך מתנדבים חדשים ומכשיר אותם. בכל פעם אני מתפעל מחדש מהרצון שקיים אצל מתנדבים לצאת ולסייע ככל האפשר. החברות בארגון מאפשרת לי לראות את הסולידריות המדהימה שקיימת בעם הנפלא שלנו.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר?
אין לי העדפה לסוג קריאה מסוים. ברגע שמתאפשר לי לסייע אני נענה לקריאות.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
ערב אחד, בעיצומו של אירוע מוזיקלי, קיבלתי קריאה על רכב שנתקע באחד היערות. כמובן שלא יכולתי לעזוב באמצע ולצאת לסייע, אבל הזדהיתי עם בעל הרכב ודמיינתי את הסיטואציה הלא נעימה אליה הוא נקלע בתוך יער חשוך ללא יכולת להיחלץ. סיימתי את האירוע, הצצתי במכשיר הסלולר וראיתי שהאירוע עדיין לא נלקח. למרות שהמקום לא היה בדרך שלי והייתי צריך לנסוע לשם במיוחד, החלטתי לקחת אותו. כשיצרתי קשר עם בעל הרכב, מיד זיהיתי בקולו את חוסר האונים. לדבריו הוא נמצא יחד עם אשתו וכבר מספר שעות הם תקועים במקום בחשיכה מוחלטת. הטלפון שלו עומד להיכבות בכל רגע ואשתו ממררת בבכי מרוב לחץ. קיבלתי ממנו נקודת ציון משוערת ויצאתי מיד לאזור. הגעתי לכניסה ליער על פי התיאור שהוא נתן לי, אבל מחסום מברזל הבהיר לי שהכניסה ליער בשעות אלו אסורה. סרקתי את האזור בניסיון למצוא פרצה שאוכל להיכנס דרכה, אך המקום היחיד שלא היה מגודר היה נתיב היציאה מהיער, שגם דרכו לא היה ניתן לעבור עקב הדוקרנים שהיו מונחים שם. היה ברור לי שאני מצליח לצלוח את המכשול של הכניסה רק שלא ידעתי איך. לפתע אני רואה בקרבת מקום דמות משוטטת, דמות שביומיום לא הייתי שש לפגוש באמצע הלילה. אך המחשבה על בני הזוג שנמצאים במעבה היער גברה על כל חשש אחר. פניתי אליו וביקשתי את עזרתו. להפתעתי הוא נענה בחפץ לב וסייע לי לצלוח את המעבר מעל הדוקרנים. נכנסתי ליער והתחלתי לשוטט בין שביליו עד שמצאתי את בני הזוג. המפגש עמם היה מרגש. אנחת הרווחה שבקעה מפיהם הוכיחה לי עד כמה נכונה הייתה ההחלטה לקחת את הקריאה. דבר ראשון הוצאתי מרכבי פנס רב עוצמה והדלקתי אותו בכדי ליצור אווירה רגועה יותר והגשתי להם בקבוק שתיה שירווו את צמאונם. בעוד הם מתאוששים מהחוויה הלא נעימה אותה חוו, התחלתי בפעולות לפתרון התקלה. לאחר מאמצים רבים הצלחתי לחלץ את הרכב ולאפשר להם להמשיך לביתם בבטחה.
הגעתי לבית באיחור של מספר שעות, כשבגדיי המלוכלכים כבר לא דומים במאום לבגדים המגוהצים איתם סיימתי את האירוע המוזיקלי הנוצץ. אך תחושת הסיפוק הייתה כה עצומה שאפילו לא שמתי לב לשעה המאוחרת ולמצב בו היו הבגדים.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
לרוב, הקריאות די דומות אחת לשניה, כך שלאחר תקופה קצרה של התנדבות ניתן כבר להתמחות ברוב סוגי הקריאות. ההמלצה היא פשוט לצאת לקריאות מבלי לחשוש.
גם הידיעה שכשאתה יוצא לקריאה אתה גורם לקידוש ה’ עצום ובעקיפין גם שותף להגדלת מספר המתנדבים בארגון, מאחר ומקבלי סיוע רבים שסייענו להם מעוניינים גם הם להצטרף.

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
את החינוך לחשוב על צרכי הזולת שקיבלתי כילד, אני משתדל להעביר גם לדור הבא כשאני משמש לילדיי דוגמא ומדרבן אותם לסייע גם הם בכל עת שמתאפשר להם. בעקבות האירוע הבא ועוד רבים כאלו, אני יודע שברוך ה’ גם הצלחתי בכך: באמצע נסיעה עם בני בכביש שש קיבלנו קריאה לסיוע לגברת שנתקעה עם רכבה בקרבת מקום. לקחנו את הקריאה והגענו למקום, שם נתקלנו בגברת שמיררה בבכי היסטרי. בתוך מספר דקות פתרנו את התקלה, אך הגברת הנסערת הרגישה שהיא לא מסוגלת לנהוג במצב כזה. בעוד אני מנסה לחשוב איך להרגיע אותה, הופתעתי לשמוע את ההצעה של הבן שלי. הוא הציע לגברת שהוא ינהג ברכבה ויסיע אותה לביתה שביוקנעם כשאני אסע מאחור בכדי לוודא שלא צצות תקלות נוספות. וכך מצאנו את עצמנו נוסעים ליוקנעם, שנמצאת בכיוון ההפוך מהמקום אליו תכננו לנסוע.
לאחר הנסיעה, בני שיתף אותי בדבריה של הגברת, שלאורך כל הדרך ניסתה להבין מדוע אנחנו עושים את זה, ובפרט שאנחנו כלל לא אמורים להגיע לאזור, ועוד מסרבים ליטול תשלום על כך. היא התקשתה להפנים שיש כאלו שהחסד עבורם הוא דבר טבעי, שנעשה גם כשזה לא נוח.

החסד מלווה אותי במהלך כל היום, ואני מרבה להביט על ההתנהלות של בני אדם שתמיד קשורה למעשי החסד שהם רואים וחווים סביבם. לדוגמה, בעבודתי עם ילדים כמנהל מקהלות ומורה למוזיקה, אני נחשף לדפוסי התנהגות מעניינים. ילדים שהוריהם עוסקים בפעילויות למען הזולת, גם הם יתנהגו כך עם חבריהם באופן טבעי. זה חלק מהשגרה אצלם. לעומתם, בבתים שהאבא נותן את התחושה שסיוע ללא תשלום זה ניצול, וכל התנהלותו אומרת אנוכיות כשהחיים שלו סובבים ב”תן וקח” בלבד, גם הילדים מאמצים גישה זו ומתנהגים באותו מטבע מול חבריהם.
כשראיתי לנגד עיניי את ההשלכות המיידיות שיש להתנהגות ההורים על הילדים, הבנתי עד כמה ההתנדבות היא לא רק הסיוע עצמו, אלא המתכון הטוב ביותר לחינוך הילדים. במעשי החסד שלנו אנחנו בעצם מקימים את דור העתיד של החסד שיעביר את זה לדור שאחריו וכן הלאה. מדהים לחשוב שדורי דורות של חסד נזקפים לזכות אדם שאימץ את החסד לדרך חיים.

▪ כזמר ומנהל מוזיקלי, קרה פעם שיצאת לקריאות בעיצומו של אירוע?
למרות הרצון שלי לסייע, כמובן שלא אעשה זאת על חשבון אירוע. אבל בזכות התחום בו אני עוסק, יוצא לי לא אחת לסייע בשעות שבהן יש היענות מועטה לקריאות. כמוזיקאי, שעות העבודה שלי הינן לרוב בערבים. אני חוזר מאירועים בשעות לילה מאוחרות, ומידי פעם רואה קריאות שלא נענות. בשעות היום הקריאות נסגרות מהר עקב כך שמתנדבים רבים נעים בכבישים וזמינים לקחת את הקריאות, אך בשעות הלילה המצב שונה. הכבישים כמעט ריקים ואני מרגיש כעין כונן לילה שמוטלת עליו אחריות כבדה לאפשר לבעלי הרכבים לשוב לביתם בשלום.
באחד הערבים, בעודי מתארגן ליציאה מאולם לאחר אירוע, אני שומע המולה רבה מכיוון הכניסה. התברר שהמעלית באולם הסמוך נתקעה כשאנשים נלכדו בתוכה. רצתי למקום ופתחתי אותה באמצעות מפתח ייעודי שנמצא אצלי תמיד.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
לעתים אני יוצא לקריאות בצורה שנראית לא שגרתית לבעלי הרכבים. כפי שאמרתי, בדרך חזור מאירוע אני מקפיד לקחת קריאות שעל הדרך. כשאני מגיע, קשה שלא לקלוט את הבעת הפנים המופתעת של בעל הרכב כשהוא רואה מולו מתנדב עם חליפה ועניבה שמשנס מותניים ומחליף את הגלגל או מעביר כבלים במהירות ובמקצועיות.
במקרים רבים אנשים מזהים אותי כמי שהם גדלו על המוזיקה שלו. זה תמיד מחמם את הלב.
קרה גם פעם שבעל רכב חש צורך להוקיר לי טובה על הסיוע ותוך כדי טיפול ברכב הוא הפעיל את אחד השירים שלי.
אני מקבל גם תגובות בסגנון “לא ידענו שאתה מבין גם בתחום הרכבים”. משום מה ישנם כאלה שמופתעים מכך שמוזיקאי יכול גם לסייע בתחומים שמלכלכים ידיים. מבחנתי הידיים המלוכלכות לאחר סיוע הן לא פחות נקיות מאשר הבגדים המגוהצים איתם אני הולך לאירועים.

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
פעמים רבות לאחר טיפול ברכב, בעל הרכב, שנחשף לפעילות שלנו, מבקש להצטרף לארגון.

▪ התחביב שלי:
לשהות יחד עם המשפחה בבית, לשיר ולנגן יחד עם הילדים ולצאת איתם לטיולים בטבע.