הכר את המתנדב – הכירו את ישראל אוחנה

▪ שם: ישראל אוחנה (34)

▪ מקום מגורים: נתניה

▪ עיסוק: נהג משאית

▪ תפקיד בארגון: כונן ואחראי בית המתנדב בנתניה

▪ זמן חברות בארגון: כמעט שנתיים

 

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
דרך תרומה ועזרה לזולת אני מרגיש שאני ממצה את עצמי. על הארגון שמעתי כשאחותי התקשרה אליי וביקשה שאעזור לה. היא סיפה בלחץ שהרכב שלה כבה באמצע נסיעה בכביש החוף לאחר שנגמר לה הדלק. יצאתי לכיוונה ובדרך מילאתי מיכל בדלק. כשהגעתי אליה ראיתי אופנוע חונה לצד הרכב ולידו אדם לבוש באפוד צהוב זוהר. לרגע חשבתי שמדובר בשוטר, אך כשהתקרבתי זיהיתי שמדובר באחיין שלי. הבטתי שוב באפוד וראיתי שכתוב עליו “ידידים”. לשאלתי מהו אותו ארגון ומדוע הוא לבוש באפוד, הוא ענה שמדובר בארגון שמסייע ומחלץ נהגים שנתקעו בדרכים. הרעיון קסם לי ומיד התעניינתי איך ניתן להצטרף.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
לקריאות חירום אני הכי מתחבר. האדרנלין בשילוב ההרגשה המדהימה של שותפות בהצלת חיים ממכרת. אבל לכל קריאה יש את הסיפור שלה ואת פותח הקריאה שמאחוריה, שהסיוע שהגשתי לו אפשרו לו להמשיך בשגרת היום. איך אפשר לא להתחבר לזה?

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
בתחילת דרכי בארגון, ישבתי עם מספר חברים במסעדה ופתאום אני מקבל הודעה על אירוע נעדר שקיים חשש לחייו. לא חשבתי פעמיים, ולמרות חוסר הנעימות השארתי על השולחן את התשלום על המנה שאותה הזמנתי ויצאתי מיד לחפ”ק שנפתח, כשאני משאיר על השולחן מנה מיותמת וחברים מאוכזבים.
תחושת הסיפוק שנלווית לכל סיוע התעצמה באירוע הזה, דווקא בגלל שכביכול ויתרתי על ארוחה טובה ושעת איכות כדי לסייע לאדם אחר, ובפרט שהיה חשש לחייו.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
תמיד תגיע לאירוע בידיעה שייתכן ופותח הקריאה לא יתנהג כמצופה מאדם שמקבל סיוע. ייתכן שהוא לא יעריך את ההקרבה שלך ואת העובדה שעזבת את עיסוקיך ויצאת במיוחד בשבילו. למרות הכל חשוב להקרין תחושה נעימה. ואם זה קשה, דמיין את עצמך במצב לחוץ כמו שלו.

▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
מאמין שבסביבות 450 קריאות.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
בוקר אחד אני מקבל הודעה בקבוצת החירום על ילדה שננעלה ברכב. כמובן שעזבתי את כל העיסוקים, חשובים ככל שיהיו, ומיהרתי למקום. כשהגעתי ראיתי בתוך הרכב הנעול ילדה וכלב. הוצאתי מרכבי את ערכת הפתיחה ובתוך דקה פתחתי את הרכב. אך למה שקרה לאחר מכן לא התכוננתי. ברגע שפתחתי את הדלת, הכלב המבוהל שהיה בתוך הרכב קפץ עליי ותקף אותי, ורק בסיוע בעל הכלב הצלחתי להשתחרר ממנו.
ברזומה שלי יש חילוצים רבים, אך לעולם לא חלמתי שאי פעם אקבל קבלת פנים שכזו עם “חיבוק” של כלב.

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
לרוב אני משתדל שההתנדבות תהיה בזמני הפנוי, אך גם באותן הפעמים שאני מרגיש צורך לצאת למרות שזה בא על חשבון הבית, אשתי תומכת בי. גם היא מאמינה שלחסד אין זמן קבוע. התמיכה הזו מאפשרת לי להמשיך במעשי החסד שאני כה מתחבר אליהם.

▪ האם צירפת מתנדבים נוספים לארגון?
צירפתי מעל 20 חברים.

▪ מהו בעצם בית המתנדב ואיך הוא משרת את מתנדבי הארגון?
עם התרחבות הסניף והגדלת מספר המתנדבים בסניף, נוצר צורך במבנה שייתן מענה לכל צרכי הסניף, כגון הדרכות למתנדבים חדשים ומקום מפגש שיתקיימו בו פעילויות גיבוש והווי למתנדבים שמתרוצצים מקריאה לקריאה ימים ולילות.
בית המתנדב שכשמו כן הוא – מקום שהוא מעין בית למתנדבים.
שיתפתי את יוסף עמר מנהל מרחב שרון ברצון שלי להקים מקום שכזה והוא פנה לגורמים בעירייה שהקצו לנו מבנה מתאים.
בימים אלו אנו נמצאים בשלבי סיום שיפוץ המבנה, ובתקווה שבקרוב נחנוך את המקום לרווחת מתנדבי הסניף.

▪ מהו התחביב שלך?
נהיגה מבצעית.

▪ ה’אני מאמין’ שלי:
לעולם לא מפסידים מחסד שנעשה מכל הלב.