אנשים טובים באמצע הדרך
נסעתי הבוקר עם בתי הקטנה, אסתר, ובאמצע הנסיעה המנוע כבה פתאום, כך שכל מה שיכולתי לעשות היה לכוון את האוטו לשוליים (וטוב שזה קרה בירידה!).
ניסיתי להניע כמה פעמים, אבל בכל פעם הרכב הניע לרגע ואז רעד וכבה.
מצאתי את עצמי עומדת בין עזון לנבי-אליאס, מקום לא סימפטי בעליל, כאשר מד הדלק מורה על רבע מיכל, אבל הרכב מתנהג כאילו המיכל ריק לחלוטין (ככל הנראה המצוף של הדלק התהפך ונתקע, ולכן לא הייתי מודעת למצב המיכל), וכל זה במרחק של כ800 מטר בלבד מתחנת הדלק הקרובה.
התקשרתי למוקד המועצה.
תוך כ-10 דקות נעצר לידי רכב צבאי ובתוכו שני חיילים נחמדים, לידור וחג’ג’. רגע אח”כ התקשר אבי (Aviv Tsalisher) מארגון ידידים – סיוע בדרכים, קיבל ממני את תיאור התקלה, ואמר שהוא מגיע תוך רבע שעה עם דלק.
בינתיים גם המצבר ברכב התרוקן, אז העברנו את אסתר לנוח במזגן של הרכב הצבאי.
אבי הגיע, עם מיכל ובו כ-4 ליטר דלק, אילתר משפך מבקבוק שתיה שהיה בג’יפ הצבאי, ומילא לי את המיכל, ומכיוון שבנסיונות ההנעה רוקנתי את המצבר, גם חיבר לי אותו למצבר נייד בשביל לאפשר הנעה.
ולא. זה לא נגמר כאן. אבי גם ליווה אותי לתחנת הדלק כדי לראות שאחרי תדלוק הרכב מניע, מה שהתברר כנצרך בהחלט, כי במרחק הקצר שנסעתי המצבר לא הספיק להתמלא מספיק, ונזקקתי שוב לשירותי ההצתה.
אז תודה לאבי, ללידור ולחג’ג’ המקסימים.
תודה למוקדנית הנפלאה מ מוקד מואז שומרון.
בזכותכם הבוקר הזה התהפך מסיוט-פוטנציאלי לחוויה חיובית.
אין כמו עם ישראל
בתמונות: אבי, לידור וחג’ג’ מעניקים טיפול לסיריון המסכנה שלי, ואסתר ישנה בג’יפ. חניון צהל כבר עשינו השנה 😁
@רות שפירא
