▪ שם: אליהו מלכא (33)
▪ מקום מגורים: ירושלים
▪ עיסוק: מחנך ומאמן כדורגל
▪ תפקיד בארגון: כונן
▪ זמן חברות בארגון: שנתיים
▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
אחרי שנעזרתי בארגון הדבר הטבעי ביותר היה להצטרף ולהעביר גם לאחרים את האור שקיבלתי.
▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
פתיחות רכבים נעולים וכבלים.
▪ קריאה שאותה לא תשכח:
קריאה אחת? יש כל כך הרבה קריאות שאני זוכר. לא פעם אני מוצא את עצמי עובר במקומות ונזכר ‘פה היה לי פנצ’ר’ ‘כאן פתחתי רכב נעול’. אבל קריאות של החילוץ ילדים זה דבר שנחרט בראש יותר מכל אירוע אחר. יום אחד, בעיצומו של אימון כדורגל, אני מקבל קריאה על ילד שננעל ברכב מספר רחובות ממני. יצאתי בריצה לכיוון הרכב ומשם בנסיעה מהירה למקום, תוך כדי שאני יוצר קשר עם האמא המבוהלת, מרגיע אותה ומוודא את המיקום המדויק. החילוץ עצמו לקח מספר שניות וכעבור מספר דקות כבר הייתי בחזרה במגרש ממשיך את האימון, כשהמדריך הנוסף שהיה איתי היה בהלם מהמהירות בה התרחש כל האירוע.
קשה לתאר את תחושת הסיפוק שבהצלת החיים של הילד שחולץ.
▪ טיפ לכונן המתחיל:
צאו לכל סוגי הקריאות. בקריאות בהם אין לכם ידע תוכלו תמיד להתייעץ עם מנהלים או מתנדבים וותיקים ומנוסים שישמחו לחלוק איתכם את הידע שלהם.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
מאות קריאות. ממזמן הפסקתי לספור.
▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
יש את האירועים הלא שגרתיים של החלפת גלגל לאמבולנס או תיקון פנצ’ר ברכב כשאתה מגלה שמדובר ברכב של כלה. אבל נקלעתי גם לקריאה סטנדרטית שהפכה ללא שגרתית כשגיליתי שמי שממתין לי ליד הרכב הוא לא אחר מאשר חבר ילדות שלא הייתי איתו בקשר מעל עשור.
▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
החיים שלי סובבים סביב הארגון. לפני כל נסיעה אני משתדל להיכנס לאפליקציה ולבדוק האם יש קריאה פתוחה במסלול שלי.
גם על המשפחה ההתנדבות משפיעה. אחד הבילויים המועדפים על הילדים זה נסיעה עם אבא לקריאה ולעזור לו לעזור לאחרים.
גיליתי בידידים, מלבד אימפריה שהופכת את העולם לטוב יותר, גם שותף אמיתי לחינוך הילדים שלי…
▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
זכיתי לצרף עשרות מתנדבים חדשים
▪ מהו התחביב שלך?
ספורט ובמיוחד אומנויות לחימה.
▪ ה’אני מאמין’ שלי:
נתינה היא כמו נר. תן מעצמך וכלום לא ייגרע ממה שיש לך.
