הכר את המתנדב – הכירו את חננאל שלי

שם: חננאל שלי

גיל: 25

מקום מגורים: חצור הגלילית

עיסוק: ספק ציוד לגני ילדים וציוד משרדי

תפקיד בארגון: כונן מן השורה

זמן חברות בארגון: כשנתיים

איך הצטרפת?

לפני כשנתיים במהלך עבודתי פרקתי סחורה בגן ילדים בצפת. עקב החום הכבד ששרר השארתי את הרכב מונע עם מזגן כדי שאחזור לרכב ממוזג.
סיימתי לפרוק את הסחורה מהרכב, סגרתי את המטען ונכנסתי לגן – במטרה להניח שם את הסחורה.
כשאני חוזר לרכב אני מגלה להפתעתי שהרכב ננעל בעודו מונע כשהסלולרי במטען שברכב.
פעם ראשונה שדבר כזה קורה לי, אני מתחיל להזיע מלחץ – מנסה לסדר את המחשבות. הרכב עמוס בסחורה שאמורה להגיע ללקוחות, הסלולר בתוך הרכב, והכי גרוע – הרכב מונע! ניסיתי איכשהו לפתוח את הרכב אבל בלי ניסיון וכלים מתאימים המאמץ נידון לכישלון מראש.
אחרי מספר ניסיונות נואשים לפתוח את הרכב לבד חזרתי לגן וביקשתי להתקשר למנעולן רכבים בכדי שיפרוץ לי את הרכב.
כשהגננת שמעה את המצוקה שנקלעתי אליה, היא שאלה אותי האם אני מכיר את ארגון ידידים. עניתי שלא וביקשתי ממנה להתקשר אליהם ולברר האם אפשר לשלם על השירות באשראי. לא הבנתי למה היא צחקה בתגובה עד שהסבירה לי שהשירות שלהם בחינם. מה יש להפסיד? ביקשתי ממנה שתתקשר להזעיק סיוע.
5 דקות לקח למתנדב נדב אסולין להגיע אליי ועוד דקה לפתוח את הרכב. מאותו רגע התאהבתי בארגון ובקשתי מנדב להצטרף לארגון.

לאילו קריאות אתה מתחבר במיוחד?

כמובן סיוע פתיחה. אין הרגשה כיפית יותר מלראות אדם שפתחו לו את הרכב, הייתי במקום הזה… זה רגע שעושה לי את היום.

קריאה שלא תשכח:

באחד הלילות לפני כשנה וחצי, בתחילת דרכי בארגון, יצאתי לקריאה של סיוע פנצ’ר הדורש תולעת וקומפרסור בחמת גדר. יצאתי מביתי בחצור בסביבות השעה 23:30, ומכיוון שלא היה ברשותי קומפרסור נסעתי לצפת – המקום הקרוב ביותר בו אוכל להשיג אותו. משם המשכתי לחמת גדר כשאני כבר מחשב כמה זמן ייקח הסיוע ובתוך כמה זמן אחזור לפוך הנעים, אבל מבט אחד לכיוון הצמיג הקרוע הבהיר לי שהמיטה עדיין רחוקה ממני הלילה. תולעת לא תעזור במקרה הזה, חייבים תיקון רציני, ואין גלגל ספייר. ובפרט שהצמיג במידה מיוחדת (bmw x4) והשעה כבר 1 בלילה כך שפנצ’ריות פתוחות קשה יהיה לי למצוא, וודאי לא כאלה שמחזיקים בצמיגים כאלו. מבט אל האמא ושלושת ילדיה העומדים קופאים מקור וגמורים מעייפות אל מול רכבם שסרח, הרחיק ממני צל של מחשבה לעזוב אותם כך. תוך כדי חיפוש בגוגל אני נזכר בפנצ’ריה שאמורה להיות פתוחה בלילה בטובא זנגריה. ביררתי את המספר של בעל הפנצ’ריה, התקשרתי אליו וביררתי – בלי הרבה תקוות – האם יש לו צמיג כזה. הוא עונה בפשטות שיש לו את הצמיג. בלי לחשוב פעמיים יצאתי מיד לכיוון הכפר, מרחק של כשעה נסיעה, ולאחר שעתיים חזרתי עם צמיג תקין. המבט המאושר שהיה על פניהם של בני המשפחה היה שווה בשבילי את כל המאמץ.

טיפ לכונן המתחיל:

לא לפחד לנסות, לומדים עם הזמן.

מספר הקריאות אליהם יצאת?

לא סופר, משער שבאיזור ה50+.

אנקדוטה מעניינת:

התעוררתי לפנות בוקר לצליל הודעה שבה קריאה על רכב נעול בראש פינה. על קריאות של פתיחת רכב אני הרי לא מוותר, קמתי ויצאתי לקריאה בעודי לבוש בפיג’מה של סופרמן…
בירור במקום אצל בעל הרכב העלה שהמפתח נמצא ברכב. אני מתחיל בנסיונות הפתיחה ומכיוון שערכות הפתיחה של הארגון עדיין לא חולקו, לא קל היה לפתוח את הרכב. ניסיתי בכל דרך שהיא ולבסוף אחרי מאמץ רב הרכב נפתח והתלחנו בחיפוש אחר המפתח שנעלם בתוכו. אחרי רבע שעה של חיפושים התייאשנו והחלטנו שהוא ימתין לבוקר, ובאור היום יהיה לו יותר קל למצוא את המפתח. אני פונה לרכב שלי ופתאום אני רואה צרור מפתחות על הכביש. מרים את הצרור, לוחץ על השלט והנה הרכב שאותו פתחתי מגיב לשלט. בעל הרכב מסתכל עליי בהלם, לא מבין מה המפתח של הרכב שלו עושה אצלי ביד.
אחרי מעל שעה של פתיחה וחיפוש מתברר שהמפתח נח לו מטר מהרכב…

כיצד ההתנדבות במסגרת הארגון משפיעה על החיים הפרטיים שלך?

ההתנדבות מספקת מאוד. יוצא לי להגיע להרבה מקומות במסגרת העבודה ואני יוצר קשר עם הרבה אנשים. כשקולטים את המדבקה של ידידים על הרכב או בכניסה לעסק, מיד שואלים מי פה מתנדב בידידים, וכשאני אומר שזה אני מיד מגיעה מילה טובה על הארגון או מקרה שבו הם עצמם נעזרו בארגון. בקיצור מספק.

האם צירפת מתנדב לארגון?

צירפתי כמה בודדים מקווה לצרף עוד מתנדבים באזור שלי

מהו התחביב שלך?

לשיר ולטייל.