הכר את המתנדב – הכירו את ישראל בן הרוש

▪ שם: ישראל בן הרוש (35)

▪ מקום מגורים: טבריה

▪ עיסוק: מחנך ועוסוק עם נוער בסיכון.

▪ תפקיד בארגון: כונן, מוקדן ומלפני שבועיים סג”מ מרחב כנרת.

▪ זמן חברות בארגון: קרוב לשנתיים

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
לפני שנתיים ישבתי שבעה על אבי ז”ל. במהלך השבעה אשתי נזקקה לסיוע בהחלפת גלגל. אני לא יכולתי לסייע לה וחברים ששמעו על המצוקה שלה הפנו אותה ל’ידידים’ שבתוך דקות ספורות עזרו לה.
התרגשתי לא רק מעצם הסיוע אלא בעיקר בגלל התזמון המושלם, ובאותו הרגע החלטתי להצטרף לארגון.

▪ מה הביא אותך להצטרף למוקד?
דרך המוקד ניתן להגיע לנתינה שלא קיימת בשטח. המענה האנושי הוא חלק מרכזי בסיוע שכולל ניתוב של הפניה לתחום הסיוע המתאים והרגעת מבקש הסיוע שנמצא במצב של חוסר אונים, ורציתי לתרום גם בפן הזה.
מוקד צפון הוא בעצם משפחה מלוכדת שמנוהלת ביד רמה ובצורה מופתית על ידי משה אלבז, שמצד אחד ייעל את המוקד ופיתח אותו למימדים שהוא נמצא בו כיום, ומצד שני מלווה כל אירוע שיוצא מהמוקד ומכוון ומדריך את המוקדנים באופן אישי ובחן ששמור רק לו.
למרות שהפעילות במוקד דורשת זמן פנוי, דבר שלא קל למצוא במרוץ היום בין הבית לעבודה, אני עושה הכל כדי לפנות זמן גם למתן מענה במוקד ולניהול הקבוצות המבצעיות.

▪ לאחרונה מונית גם לסג”מ מרחב כנרת, ספר קצת על התפקיד החדש:
כפי שאמרתי בתחילת הראיון, את התפקיד קיבלתי לפני שבועיים עם רצון עז ותחושת מחוייבות להמשיך את פועלו המבורך של סג”מ המרחב הקודם וסג”מ מחוז צפון כיום נתי דריי.
הנתונים של מרחב כנרת מדהימים. כשהצטרפתי לארגון לפני שנתיים המרחב כולו עמד על כשישים מתנדבים, וכיום רק סניף טבריה מונה מעל מאה שמונים מתנדבים, והיד עוד נטויה בפתיחת סניפים נוספים והרחבת הסניפים הקיימים. הקריאות הרבות שנחטפות מוכיחות על מסירותם של המתנדבים שיוצאים ביום ובלילה, כשנוח וכשפחות. בסופו של דבר הם החיילים בחזית וההצלחה של המרחב רשומה בעיקר על שמם.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
סיוע פתיחה. לרוב בעל הרכב חסר תקווה ולא מאמין שניתן לפתוח את הרכב מבלי לגרום לו נזק. לראות את המבט המאושר שלו לאחר הפתיחה ממלא בסיפוק מדהים.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
יש כמובן את קריאות החירום של חילוץ ילדים שננעלו ברכב. אלו קריאות מרגשות שקשה לשכוח אותן.
אבל אחת הקריאות שזכורה לי יותר מכל הייתה דווקא אחת שלא יצאתי אליה אלא קיבלתי אותה במוקד. את הטלפון למוקד קיבלתי בשעה ארבע לפנות בוקר. על הקו אשה מבוהלת שהרכב שלה התחפר בבוץ בשטח באזור אותו היא אפילו לא מכירה. מיד פתחתי קריאה בקבוצת הג’יפאים ואמרתי לנהגת שברגע שמתנדב יצא לקראתה הוא יצור איתה קשר. אך היא בתגובה התחננה שאשאר איתה על הקו כי היא פוחדת להישאר במקום כה שומם ובמיוחד בשעה זו. השעה לא שעה הזו והצורך בחיפוש המיקום בו הרכב התחפר, הביאו לכך שרק כשעה וחצי לאחר פתיחת הקריאה היא נלקחה על ידי מתנדב. לאורך כל אותו הזמן נשארתי עם הגברת בטלפון עד להגעת המתנדב. השיחה הארוכה וניסיונות ההרגעה שנעשו במהלכה, ועוד בשעה כזו, דרשו ממני כוחות נפש רבים, ומה שהחזיק אותי הייתה הידיעה שהשיחה הזו היא מעבר לעוד סיוע. הסא”ב האמיתי באירוע הזה היה שבסופו הנהגת ביקשה להצטרף לארגון.

▪ טיפ למתנדב המתחיל:
להיות פעיל ככל האפשר, במיוחד בתקופה הראשונה של “טבילת האש”. לצורך כך חשוב להצטייד בכלים בסיסיים כגון כבלים, ציוד לפנצ’ר ולפתיחת רכבים. היציאה תעצים את הביטחון העצמי ואת המקצועיות של המתנדב. מומלץ גם להצטרף למתנדבים ותיקים לקריאות, מה שיתרום ללא ספק להעשרת הידע של המתנדב המתחיל.
אחד הטיפים היעילים ביותר הוא להגיע נחוש לסיים בסא”ב. ישנן קריאות שאורכות זמן רב מהצפוי ומתבררות כמורכבות. כשהמתנדב מגיע כשהוא נחוש להצליח, הוא יצליח להתגבר על קשיים רבים.

▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
באפליקציית הכוננים, שהושקה במרחב כנרת לפני כחודש, יש תשעים ושש קריאות שלקחתי. את הקריאות הרבות שלקחתי לפני עידן האפליקציה אין סיכוי שאזכור.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
יום אחד אני מקבל טלפון למוקד. האדם שמעבר לקו מזדהה כנהג אוטובוס והבקשה שלו לא שגרתית. הוא באמצע נסיעה עם תלמידות בית ספר בטבריה במסגרת טיול שנתי, והתלמידות מבקשות לשמוע שירים מסוימים. הוא ניסה לחשוב על רעיון איך להוריד מהרשת את השירים האלה ופתאום נזכר שיש ‘ידידים’ בעולם. עניתי לו שאין לנו איך לסייע במקרים כאלה במסגרת הארגון, אבל מכיוון שאני מתגורר בטבריה אשמח לעזור לו באופן אישי. שלחתי אותו לחנות סמוכה לביתי שמוכרת דיסק אונקי, משם הוא עלה לביתי והוריד מהמחשב את השירים.
האירוע היה אמנם בלתי שגרתי, אך גרם לי לסיפוק גדול. החסד לא נמצא תמיד רק מתחת לשמש הקופחת או גשם שוטף. לפעמים הוא נמצא באוטובוס ממוזג כשבזכות השירים שהתנגנו לילדות, חוויית הנסיעה בחזור מהטיול הייתה שקטה, מה שאפשר לנהג לנסוע בשלווה ובריכוז מבלי שיהיה סביבו המולה ורעש.

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
בזכות ההתנדבות בארגון ההווי של הבית מושתת כיום על חסד ונתינה לזולת, עד שאחת האטרקציות המועדפות על הילדים היא להצטרף לאבא לקריאות.
את כל הכוחות לצאת גם בשעות לחוצות אני מקבל מאשתי שתומכת בי ומאפשרת לי לצאת לקריאות, למרות שהדבר יכול להיות לפעמים על חשבון בית.

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
מאמין שעשרות. בימי החורף אני מסתובב עם המעיל. הלוגו הבולט שרקום עליו מעורר סקרנות ואנשים מתעניינים על אופי הארגון ותחומי הסיוע שהוא מציע. אחרי הסבר מתומצת, התגובה בלא מעט מקרים היא רצון להצטרף לארגון.

▪ מהו התחביב שלך?
כדורגל

▪ ה’אני מאמין’ שלי:
חסד הוא אחד משלושת הדברים עליהם העולם עומד.