שם: מנחם בללו
גיל: 29
מקום מגורים: אשקלון
עיסוק: נהג משרד
תפקיד בארגון: מתנדב
זמן חברות בארגון: 10 שנים
מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
חבר שהתנדב בארגון סיפר לי עליו. ואני, שחסד תמיד היה חלק בלתי נפרד ממני, נדלקתי מיד והצטרפתי.
לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד? פתיחת רכבים נעולים. האתגר והאדרנלין שמלווים אירועי פתיחה מספקים ביותר.
קריאה שאותה לא תשכח:
אחרי עשור של התנדבות ומאות קריאות, אפשר לספור אירועים רבים שנצרבים בזכרון. אבחר באחת שנגעה בי במיוחד.
הייתי בדרך לאחד מהמשרדים בהם אני עובד כשקיבלתי קריאה על ילד שננעל ברכב. התברר שהאירוע התרחש ממש מחוץ למשרד אליו נסעתי. הגעתי בתוך כמה דקות, ואני מזהה את האמא כלקוחה קבועה שלנו. הוצאתי מהרכב שלי את הערכה, ובמהירות ומקצועיות שרכשתי עם הזמן פתחתי איתה את הרכב הנעול. בכובעי הנוסף אני משמש ככונן חירום, כך שאחרי החילוץ בדקתי ווידאתי את שלומו של הילד. את המבט חסר האונים לפני הפתיחה והחיוך אסיר התודה בסופה לא אוכל לשכוח.
טיפ לכונן המתחיל:
כאשר אתה יוצא לאירוע קח בחשבון שדברים עלולים לא להסתדר כפי שציפית. אם תיערך לאפשרות שכזו מראש, כשהיא תתרחש היא לא תפתיע אותך.
וחשוב גם לדעת: במקום להיות מתוסכל כשסיימת אירוע ללא הצלחה, תכניס לראש שסאל”ה הוא בעצם סא”ב ענק להקרבה וללב שנתת לזולת. מבט כזה על הקריאות מסייע מאוד להתמודד עם התסכול.
מספר הקריאות אליהן יצאת:
למעלה מ-300 אירועים.
סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
מסתבר שהסיפורים הטובים קורים אצלי בתחום אליו אני הכי מתחבר – פתיחת רכבים נעולים. יצאתי לפתיחת רכב באשקלון. הגעתי למקום שהתברר כמגרש לרכבי ספורט יוקרה. ניגשתי לרכב הנעול והתחלתי בפעולות הפתיחה באמצעות הציוד שייעודי שחולק על ידי הנהלת הארגון. אך כשבעל הרכב ראה את הכלים הוא חשש שהם ישרטו את רכב השרד, ודרש ממני לחדול מפעולות הפתיחה. לשאלתי כיצד הוא מתכונן לפתוח את הרכב, הוא ענה שייאלץ לנסוע לתל אביב כדי להביא מפתח רזרבי. אני, שידעתי שפעולת הפתיחה אמורה להיות חלקה ושהיא לא אמורה להשאיר ברכב כל סימן, רציתי להניאו מרעיון הנסיעה הארוכה, אך לפני שהספקתי להגיב, פנה אליו אחד מעובדי המגרש ואמר לו “סמוך על מתנדבי ידידים הם מקצוענים ביותר”. הטון הבוטח של העובד עשה את שלו ובעל הרכב חזר בו ואפשר לי לסיים את הפתיחה.
כיצד ההתנדבות במסגרת הארגון משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
התחלתי להתנדב עוד לפני החתונה, כך שהבית שלנו הוקם כבר על אדני החסד. את המשיכה שלי לכל מעשה חסד באשר הוא אני מעוניין להעביר לדורות הבאים, ובכל הזדמנות אני מחדיר לילדיי עד כמה החסד הוא בסיס הקיום של האדם.
אבל יחד עם ההירתמות לעשות טוב לזולת, אני לא שוכח לרגע שהחסד הגדול והעיקרי לא נעשה בחוץ אלא בין כתלי הבית, בסיוע לאשה ולילדים. רק כשסדר העדיפויות הוא כך, אפשר ליהנות מכל העולמות.
האם צירפת מתנדב לארגון?
ברור…
מהו התחביב שלך?
לראות את החיוך של האדם לאחר שסייעתי לו.
ה’אני מאמין’ שלי:
מחסד לעולם לא מפסידים.