מתניה עטופה • הקפיצה שהוציאה אותו מביישנותו והקשיש שניצלו חייו בבדידותו • הכירו סוכריה של מתנדב שמשגר איחולים ומחלק ממתקים

שם: מתניה חכמון (23)

מקום מגורים: כיום באר שבע, עד לא מכבר אופקים.

עיסוק: סטודנט להנדסה רפואית

תפקיד בארגון: כונן, מוקדן, תומך אפליקציה ואחראי איחולים במחוז דרום.

זמן חברות בארגון: קרוב לשנה, אבל הלב מרגיש יותר.

מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
חבר שמתנדב בארגון הציע לי להצטרף. התרשמתי מהפעילות של הארגון והחלטתי להצטרף, אך בשבועות הראשונים לא יצאתי לקריאות מאחר ומטבעי אני טיפוס ביישן. הטבע הזה היה בעוכריי ומנע ממני לצאת לקריאות.
חודש לאחר שהצטרפתי נדלקה לי נורת אזהרה ברכב. התייעצתי בפורום לגבי אופי התקלה ולהפתעתי אחד המתנדבים, ראובן כהן, הציע לי להגיע אליו לבדיקת מחשב מקיפה. הגעתי אליו ותוך כדי בדיקת התקלה שיתפתי אותו בחשש שלי לצאת לקריאות. בתגובה הוא אמר לי משפט שאני זוכר עד היום והוא מלווה אותי בכל הקריאות: “מבקשי הסיוע פונים אלינו כי הם זקוקים לנו. אתה מגיע לעשות להם טוב, פשוט קפוץ למים ותראה שהבושה תיעלם”.
כשהקריאה הבאה הגיעה כבר הייתי מוכן נפשית לקראתה. לקחתי אותה ומאז זה מרגיש לי הכי טבעי בעולם.
את ההשתלבות שלי בארגון אני זוקף ללא ספק לראובן, שהספיק מאז לסייע לי במספר הזדמנויות נוספות.

לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
פתיחת רכב היא הקריאה המאתגרת ביותר עבורי. אבל ההנאה הגדולה ביותר שלי הן הקריאות שמשאירות טעם מתוק, כגון קריאות שיוצאות בשעות לילה מאוחרות או לפני שבת, כשפותח הקריאה מיואש ובטוח שהוא לא ייצא מהסבך אליו הוא נקלע. בנוסף, סיגלתי לעצמי נוהג שלכל קריאה אני מצטייד בסוכריה או ממתק אחר ומכבד את נוסעי הרכב התקוע. המחווה הסמלי הזה הופך כל קריאה לחווייתית עבור נוסעי הרכב, ובעצם לחווייה גם עבורי.

קריאה שאותה לא תשכח:
באחד מימי שישי בגל הראשון של הקורונה יצאה קריאה לרכישת תרופות עבור אדם מבוגר. לאחר שבאופן חריג הקריאה המתינה זמן רב, לקחתי אותה ויצרתי קשר עם הקשיש. בשיחה איתו הבנתי עד כמה הוא בלחץ. הוא אמר שהוא חייב את התרופות האלו לשבת, וכבר התייאש והיה בטוח שהקריאה לא תילקח והוא יישאר ללא התרופות. לקחתי ממנו את המרשמים, נסעתי לבית מרקחת קרוב ויצאתי משם עם עשרה סוגי תרופות שונים שהקשיש היה זקוק להם בדחיפות. עשרה סוגי תרופות שבלעדיהם ייתכן והייתה נשקפת לו סכנת חיים!
את השבת ההיא הכנסתי בתחושת סיפוק מדהימה על כך שזכיתי להציל חיים במעשה הזה.

טיפ לכונן המתחיל:
את הטיפ שהמתנדב שסייע לי בתחילת דרכי בארגון נתן לי, אני מעניק לכלל המתנדבים החדשים: קפצו למים. רק זה יוביל אתכם להפוך למתנדבים פעילים.

מספר הקריאות אליהן יצאת:
חסד לא סופרים.

כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
בזכות ההתנדבות בארגון, התודעה שלי נמצאת כל הזמן באיך לסייע לאחרים בכל דרך, לאו דווקא באירועים של ידידים…

אפשר בעצם לומר שהקרדיט האמיתי מגיע לאשתי שמגבה אותי למרות הקושי והעובדה שההתנדבות באה לא אחת על חשבון מטלות הבית. בזכותה אני יכול לצאת ולתרום מעצמי לאחרים.

אבל האמת שהדבר הכי טוב שקרה לי בזכות ההתנדבות זה הביישנות שכבר לא חלק מחיי.

האם צירפת מתנדב לארגון?
ברור. את אחותי, חברים מהצבא ומישיבת ההסדר. בנוסף, נהג שסייעתי לו שלח לי הודעה לאחר שבוע ובה הוא בישר לי שהחליט להצטרף לארגון. התחושה היא כאילו אני צירפתי אותו.

מהו התחביב שלך?
אם לא ניקח בחשבון את היציאה לקריאות והמענה במוקד, אז חקלאות, טיפול בבעלי חיים וכמובן לימוד תורה.

ה’אני מאמין’ שלי:
תנסה, מקסימום תצליח.