▪ שם: צבי שולשטיין.
▪ גיל: 40.
▪ מקום מגורים: שכונת קרית שמואל בחיפה.
▪ עיסוק: מנהל חשבונות.
▪ תפקיד בארגון: מתנדב ואחראי ציוד מרחב זבולון. בעבר שימשתי אף כמוקדן במחוז ירושלים ובמחוז צפון.
▪ זמן חברות בארגון: ארבע שנים.
▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
מכריי כבר יודעים שבכל פעם שמישהו נזקק לעזרה, אני הכתובת האידיאלית אליה ניתן לפנות. חבר שנחשף לארגון, ידע שזה מסוג המיזמים אליהם אני כה מתחבר והציע לי להצטרף. כמובן שהרעיון קסם לי ובלי להתמהמה יצרתי קשר והצטרפתי לאימפריית החסד המדהימה הזו.
▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
חד משמעית חילוץ ילדים שננעלו ברכב. אין תחושה שתשווה לאדרנלין שבמהלך פעולת החילוץ והסיפוק שבסיומו, כשאני יודע שהייתי שותף בהצלת חיים של ילד.
בקריאות שבשגרה אני פחות מתחבר לקריאות שמתארכות כתוצאה מכך שהרכב תוחזק באופן לקוי. לא פעם יצאתי לקריאות שארכו זמן רב מהצפוי עקב כך שבעל הרכב הזניח את הטיפול ברכב, מה שגרם לרכיבים תקולים ולעיכוב מיותר במהלך הקריאות. בהזדמנות זו אני קורא לבעלי הרכבים להקפיד על תחזוקה שוטפת לרכב, מה שיקל על הטיפול במהלך תקלה.
▪ קריאה שאותה לא תשכח:
סוגי הקריאות אותן קשה לי לשכוח הן אלו שהצלחתי לסיים אותן בהצלחה רק לאחר עבודה מאומצת ובזכות אמונה עקבית שהדבר אפשרי. קריאה כזו זכורה לי כשיצאתי לפתיחת רכב בידיעה שאני מוגבל בזמן, אך בהנחה שפעולת הפתיחה אמורה לקחת דקות ספורות. הגעתי לרכב הנעול יחד עם המתנדב יאיר סלומון והתחלנו בפעולות הפתיחה, אך משום מה כל הפעולות שעשינו לא צלחו והרכב מאן להיפתח. בעוד אני מנסה דרך נוספת לפתיחת הרכב, אני מביט לרגע במושבים ולשמחתי אני מגלה את מפתחות הרכב מונחים בשלווה על המושב. השחלתי את מוט הפתיחה דרך הדלת הצמודה למושב וניסיתי לשלוף באמצעותו את המפתח, כשחיוך של סיפוק נמתח על פניי, אך אז אירע דבר מה שמחק את החיוך. תזוזה לא נכונה של המוט הרחיקה את המפתח לתוככי הרכב במקום לקרבו אליי. וכאילו לא די בכך, המפתח נפל היישר לתוך פקעת כבלי חשמל שהיו מונחים בקרקעית הרכב ונלכד ביניהם. מספר נסיונות ‘לדוג’ את המפתח עלו בתוהו, מאחר והמוט היה קצר מידי ולא הצליח להגיע למפתח וודאי שלא לחלץ אותו מסבך הכבלים. כשנוכחתי שלא אוכל לסיים את הסיוע בהקדם, נטלתי אתנחתא קלה בכדי לסיים את עיסוקיי אותם עזבתי לטובת הפתיחה.
כשהתפניתי מעיסוקיי שבתי יחד עם יאיר לרכב ואת פנינו קיבל הבעלים, פניו מכורכמות וכולו אומר ייאוש. הוא פנה אליי והביע את רצונו לשבור את חלון הרכב ולסיים בכך את הסיפור כשלדבריו “כנראה שזה הגורל שנגזר עליי”, אך אני היסיתי אותו והגבתי שכנראה אנחנו צריכים להתאמץ עוד יותר ולהאמין שניתן לפתור את התקלה, גם אם נאלץ לפעול זמן רב יותר לצורך כך.
עם האמונה הזו ניגשנו שוב לרכב ולאחר חיבור של מספר מוטות, הצלחנו להגיע למפתח ולשלוף אותו.
כל העיכוב במהלך הקריאה היה שווה ולו כדי להיווכח את גודל כוחה של אמונה.
▪ טיפ לכונן המתחיל:
גם אם הארגון תופס את מרכז חייך, אל תשכח את הדבר החשוב ביותר – משפחתך. כאשר קיבלת קריאה ומשפחתך זקוקה לך באותה העת, העדף את השהיה בחיק משפחתך. עוד יהיו אירועים רבים שבהם תהיה לך ההזדמנות לסייע.
טיפ נוסף: בכדי לצבור ניסיון בסוגי הקריאות השונות בזמן המהיר ביותר, הצטרף למתנדבים וותיקים. השהות לצידם בזמן החילוץ תסייע בידך לזהות את התקלות ולפותרן במגוון דרכים.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
אחרי הקריאה השלישית הפסקתי לספור.
▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
ערב חשוך וגשום אחד יצאתי לסייע לגברת שנקלעה למצוקה לאחר שגלגל הרכב נקרע באמצע נסיעה. הרכב ניצב במיקום חשוך, ובכדי להאיר על סביבת העבודה הפעלתי את נורות הרכב הקדמיים ברכבי. כאשר סיימתי את החלפת הגלגל ובעלת הרכב הפליגה לדרכה, נכנסתי לרכבי וביקשתי להתניע אותו, אך רעש חלוש בישר לי שהמצבר התרוקן בעקבות הפעלת נורות הרכב בזמן החלפת הגלגל. תוך דקה הפכתי ממסייע למבקש סיוע. פתחתי קריאה ולשמחתי המתנדב יהונתן דובלין נחלץ לסייע לי תוך דקות.
תחושת המעבר המהיר ממסייע למבקש סיוע היא בהחלט לא שגרתית.
▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
למדתי לנווט בין המשפחה לבין ההתנדבות. לשמחתי בני משפחתי תומכים בהתנדבות שלי ומודעים לכך שלעתים עליהם להקריב לשם כך. הנחמה שלהם היא שהתמיכה הופכת אותם לשותפים במעשי החסד שאני זוכה לעשות.
▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
מספר מתנדבים וודאי שצירפתי, ואם נוסיף לכך את המתנדבים ששכנעתי להישאר בארגון לאחר שהביעו את רצונם לצאת, נקבל מספר רב בהרבה של מתנדבים פעילים.
▪ מהו התחביב שלך?
התנדבות במד”א כחובש בכיר וכראש צוות באמבולנס.
▪ משפט שמלווה אותך בחיים:
אשתי היא החברה הטובה ביותר שלי. כל השאר ידידים.
