שם: אושרת בורפקר (34)
מקום מגורים: אשקלון
עיסוק: מנהלת ברשת צמיגים צ’ק אפ סניף אשקלון
תפקיד בארגון: מנהלת הדרכה מחוז דרום
זמן חברות בארגון: קצת יותר משנה
מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
הסיבה להצטרפות התחילה בנס שחוויתי. בהיריון הראשון שלי חל סיבוך והובהלתי לבית החולים. שם הרופאים הציבו בפניי שתי ברירות, או החיים שלי או של הילדה. בלי לחשוב פעמיים בחרתי בילדה. הוכנסתי לניתוח חירום שבו יילדו את התינוקת, וכפי חששם של הרופאים חלה הידרדרות במצבי ונכנסתי לתרדמת. כעבור מספר שעות בדרך נס וכנגד כל התחזיות התעוררתי וחזרתי לחיים. לאחר שהתאוששתי קיבלתי על עצמי להקדיש את חיי לחסד.
לאחר מספר פרויקטים שבהם נתתי מעצמי רבות למטרת חסד, בין השאר בליווי גיורים במסגרת הצבא, פנה אליי הרב ליאור ועקנין, מנהל סניף אשקלון, וביקש שאנדב את המבנה של הסניף אותו אני מנהלת לצורך קיום ערב הדרכה למתנדבים חדשים. הסכמתי בשמחה ובמהלך ההדרכה מצאתי את עצמי משתפת את הנוכחים מהניסיון שלי. באותו ערב הבנתי שאת אותה קבלה שקיבלתי על עצמי בלידה אני רוצה לקיים בידידים.
אז את בעצם נס מהלך.
האמת שזה אחד משמונה ניסים שבלעדיהם לא הייתי נמצאת פה היום. הפעם הראשונה בה קיבלתי את חיי במתנה אירעה כבר בגיל שנה וחצי. חוויתי מוות קליני ובדרך נס התעוררתי.
בגיל חמש שתיתי נוזל אקונומיקה ובדרך נס הקאתי את נשמתי מיד לאחר ששתיתי אותו, מה שהציל אותי מהרעלה בטוחה.
בגיל 18, כבת שירות לאומי, המתנתי יום אחד לאוטובוס, ולהפתעתי כשהוא הגיע לתחנה הוא חלף על פניי מבלי לעצור. בתחילה כעסתי על הנהג מאחר והייתי חייבת להגיע למקום השירות, אך הפיצוץ האדיר שהרעיד את העיר מספר דקות לאחר מכן הבהיר לי שחיי ניתנו לי במתנה. מחבל שהיה באוטובוס פוצץ את עצמו.
חצי שנה לאחר מכן אוטובוס פגע בי כשחציתי את הכביש. רגע לפני שהגלגלים עלו עליי הצלחתי לקום מהכביש ולברוח הצידה.
הנס הבא אירע כשהייתי בת 21. באמצע נהיגה ברכבי אני קולטת שאחד מנוסעי הרכב שלפניי, שלאחר מכן התבררו כמחבלים, מוציא את ידו מהחלון ושופך שמן על הכביש. לפני שהספקתי להגיב החלקתי על השמן ואיבדתי שליטה. הרכב הסתחרר 8 פעמים ואני כבר ראיתי את הסוף וזעקתי “שמע ישראל”. במילה “אחד” הרכב איכשהו נעצר סנטימטר מהתהום הפעורה, וכאילו לא די בכך, משאית ששעטה על הכביש הצליחה להיעצר בחריקת בלמים סמוך אליי מבלי לפגוע בי.
כמובן הלידה הניסית עליה כבר הרחבתי.
וגם כשאני חושבת על הניסים הגלויים, אי אפשר שלא להודות על הנס התמידי בכל יום כשאני מצליחה לפקוח את העינים.
ויש גם את 2 כוסות הנס קפה היומיות שבלעדיהם לא הייתי מצליחה לשרוד את היום העמוס שלי…
לאלו סוגי קריאות את מתחברת במיוחד?
קריאות החירום, ילד נעול ברכב וכדו’, הן הקריאות שמרגשות ומאתגרות יותר מכל.
וכמובן כל קריאה מורכבת שקשורה לתחום העבודה שלי, כגון שינוע צמיגים בשעות לילה. זו התוצאה כשיש חיבור גם למקום העבודה וגם לארגון שבו אני מתנדבת…
אבל מכל קריאה אליה אני יוצאת אני משתדלת להפיק את המירב ולתת את כולי. גם בקריאות בהן אני שותפה כמדריכה טכנית ואשת מקצוע.
קריאה שאותה לא תשכחי:
כמו שכבר ציינתי, לקריאות החירום אני מתחברת במיוחד. אבל כשקריאה כזו פוגשת אותך כמעט באקראי זה עוד יותר מרגש. ישבתי אצל חברה, ובעודנו מדברות אני מקבלת קריאה על שני ילדים שננעלו בחדר. אני מביטה בכתובת וקולטת שמדובר בקומה מעליי.
לא היה לי כלל ידע מוקדם בפתיחת דלתות טרוקות, אבל עליתי לדירה בידיעה שאלוקים לא שלח אותי במקרה למקום.
ניגשתי לדלת הנעולה ומהעבר השני שמעתי את התינוק בן השנה ממרר בבכי. בעודי מנסה להרגיע את האמא הלחוצה, עלה בי רעיון בזק. ביקשתי מהאמא סרגל מתכת, אותו השחלתי והצלחתי להגיע ללשונית השבורה, ובתוספת בעיטה בדלת היא נפתחה לרווחה.
הילדים היו אדומים מהחום, האמא דומעת מאושר ואני עם סיפוק עצום בלב.
טיפ לכונן המתחיל:
כמנהלת הדרכה אני מעודדת כוננים להצטרף לקריאות עם כוננים ותיקים, לחוש את השטח וללמוד באופן מעשי.
כמו כן, יש צוות שלם ומנוסה שעומד מאחורי כל כונן ונכון לסייע בכל דבר, כך שאין מה להתבייש לשאול ולהתייעץ.
מספר הקריאות אליהן יצאת:
באפליקציה הקריאות שרשומות על שמי לא רבות, אבל אני שותפה להצלחתן של קריאות רבות כחברה בצוות הטכני וכמנהלת הדרכה.
סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
את הידע שיש לי ברכבים אני שמחה לחלוק עם מבקשי הסיוע, ובדרך כלל אני מסייעת בתחום הזה. אבל בתקופת הגל הראשון של הקורונה, כשתנועת הרכבים הייתה דלילה, וכתוצאה מכך גם מספר הקריאות פחת, יכולתי לאפשר לעצמי לצאת גם לקריאה שלא מתחום הרכבים. קיבלנו קריאה על אדם מבוגר שיום הולדתו חל באותו יום ועקב הסגר אין באפשרות ילדיו לחגוג לו ולהפיג לו במקצת את הבידוד שנכפה עליו.
בין רגע הקמנו מספר מתנדבים מסניף אשקלון, בניהולו של הרב ליאור, הפקה ענקית מתחת לביתו של חתן יום ההולדת שכללה מוזיקה, בלונים ופרחים, וכאשר הוא שמע את המוזיקה מתחת לבית ופתח את החלון, כולנו דמענו מהתרגשות.
עד היום כשאני נזכרת באותו יום, שהיה גם יום העצמאות, אני מתרגשת מהחסד והסיפוק האדיר שחוויתי.
כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
בעלי היקר חי גם הוא את עשיית החסד כמתנדב ב’איחוד הצלה’, כך שהוא שותף מלא לדרך החסד אותה בחרתי לחיים. וכמי שחי את השטח גם כשוטר במשטרת תנועה ארצית, ומכיר מקרוב את התופעה של נהגים שנתקעים בכבישים, הוא למעשה מהווה חלק בלתי נפרד מהעשיה השוטפת ביום יום.
כמו כן בנותי היקרות שמתגאות בכך ש’אמא משמשת כדוקטור לרכבים’ וממליצות לכולם להיות חלק מהארגון.
אירוע שבו החסד שלך פגש את זה של בעלך?
אחד האירועים המרגשים, ואולי המרגש ביותר, בו זכינו יחד להציל חיים. סיימתי קריאה של סיוע בקומפרסור כשבעלי נמצא לצידי ומסייע, והוא מקבל קריאת חירום על אדם שטבע בחוף דלילה שנמצא במרחק דקה מאיתנו. פתחנו בריצה לכיוון החוף, שם מצאנו את הטובע ברגע שמשו אותו מהמים כשהוא במצב של ערפול הכרה. התחלנו לבצע בו פעולות מצילות חיים ובדרך נס הוא הקיא וחזר להכרה.
האם צירפת מתנדבים לארגון?
צירפתי מתנדבים רבים, החל מלקוחות בסניף ועד לשומרים בסופר.
בכל מקום אליו אני הולכת עם המיתוג של ידידים, זה עושה רעש חיובי וסוחף לחסד עוד אנשים.
הגיוס הכי משמעותי שלי הוא של שרון שחורי, שעשה בארגון דרך מדהימה רצופה בחסד עד לסג”מ סניף אשקלון.
מהו התחביב שלך?
מטפלת בהילינג קבלי יהודי ושרה מקצועי.
ה’אני מאמין’ שלי:
כל יום של עשיה ושל ניסיונות הוא יום בו זכיתי לגלגל את החסד הלאה. תודה לאלוקים על כל יום שכזה!
את ממש נס מהלך ללא ספק. כנראה שגם אליך התכוון דוד המלך ע”ה “אך טוב וחסד ירדפוני כל חיי”. גאווה לארגון ידידים על ידידה שכמותך, כן ירבו. יישר כח.את ממש דוגמא והשראה!