וכך מספר לנו יצחק יונה, סגן מנהל אגף הדוברות בידידים:
מוקדם יותר היום, בשעה 13:30. אני עומד עם רכבי ברמזור בכניסה לעיר פתח־תקווה, תר בעיניי אחר אוביקט מעניין במטרה להעביר את דקת ההמתנה לרמזור ירוק. לפתע אני מזהה על הרכב שמולי מדבקה של ידידים.
איזה כיף לראות את התפתחות הארגון בעיר שלי, אני חושב לעצמי. בכלל, בתקופה האחרונה תנופת ההצטרפות לארגון הוא לשם דבר.
צפירות מכוניות קוטעות את הרהוריי. ירוק. אני ממשיך בנסיעה – עדיין מאחורי ‘הרכב עם המדבקה’.. מגיע לכיכר, ואז אני מבחין בו נעצר בצד. אני מסתכל הצידה ומבחין כי הוא בודק משהו בפלאפון. אני מחליט לעצור גם בצד, ונכנס לקבוצה המבצעית של פ”ת. מישהו הרגע חטף קריאה. אולי זה הוא? אני חושב לעצמי וממשיך בנסיעה.
אני ממשיך בנסיעה. לאחר עשר דקות אני שוב עומד ברמזור אדום, והנה הוא שוב, הפעם במקביל אליי. הוא מנצל את הרמזור בכדי לבדוק האם יש קריאה..
אני מחליט לברר איתו את העניין:
אני צופר בקטנה, הוא פותח את החלון, הוא רואה את המדבקה של רכבי ומיד מבין.. מה קורה? ראית כמה אירועים בדקות האחרונות? הוא שואל בהתלהבות.
כן, אני עונה לו, אשריך! תודה רבה לך על פעילות החסד שאתה עושה.
“אני בדרך חזור מהעבודה ו”תפרתי” כבר 3 אירועים”, הוא מספר בהתלהבות.
רציתי לשאול אותו לשמו אבל הרמזור התחלף לירוק והוא פתח בנסיעה.
לא ויתרתי. התקשרתי לסג”מ סניף פ”ת – הרב שמריה אבא־שאול בנסיון לברר מי הבחור ומה מעשיו.
אז הנה כל הפרטים:
קוראים לו יצחק קפלן . הוא גר בפ”ת. לפרנסתו הוא משמש כשחקן בתיאטרון בים־בם־בום.
הוא מתנדב בארגון תקופה, אבל לאחרונה הוא הצטייד בכלי עבודה חדשים ומאז הוא לא מפספס שום הזדמנות ל”לתפור” אירועים.
יצחק. אנחנו גאים בך!
מי אמר שמשעמם בפתח־תקווה – שיקום!