שם: יאיר בנין
גיל: 24
מקום מגורים: ראש העין
עיסוק: מנהל תפעול צגי מולטימדיה בחברת ADTV
תפקיד בארגון: כונן ומדריך חילוץ ממעליות
זמן חברות בארגון: עוד מעט שנתיים
▪ איך הצטרפת?
בעקבות סיפור אישי. בזמן השירות הצבאי נתקעתי בחור נידח עם פנצ’ר בלי כלים. במשך למעלה משעה הרצתי בראש מי יכול לעזור לי, עד שחבר שלח לי את המספר של ידידים. הייתי סקפטי אבל לא היה לי מה להפסיד. שורה תחתונה, תוך 10 דקות הופיע כונן עם כל הכלים. לשאלתי מה העלות הוא ענה שזה בהתנדבות מלאה אבל אם אני מתעקש לשלם האפשרות היחידה היא להתחבר לארגון. מאז אני כאן.
▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
אני לא בוחל באף קריאה. ברגע שאני יודע שאני יכול לסייע לאדם שנזקק לעזרה אני לא חושב פעמיים ויוצא אליו.
▪ קריאה שאותה לא תשכח:
יש הרבה, אבל אחת נחרטה אצלי עמוק בלב. יצאה קריאה באחת הלילות על אישה מבוגרת שזקוקה לעזרה בהחלפת צמיג בתל אביב. כשראיתי שלא יצאו אליה, יצאתי במיוחד מראש העין לסייע לה. תוך כדי שיחה עם הגברת ציינתי בפניה שהגעתי מראש העין וכשהיא שמעה את זה היא מיד הציעה לי סכום כסף נכבד. הסברתי לה שאני לא מוכן למכור את המצווה בכסף, ובתגובה היא פשוט התחילה לבכות בהתרגשות שיש בינינו אנשים שמה שמניע אותם זה חסד נטו.
▪ טיפ לכונן המתחיל:
במשפט אחד: לא לפחד. כוננים רואים קריאה והם חוששים “לקפוץ למים” ולהסתבך, גם לא לקריאות פשוטות כמו כבלים או פנצ’ר. ברגע שכונן יקבל קצת אומץ ויצא לקריאות בלי לחשוש, הוא יראה שברוב המקרים המים בעצם רדודים… וגם אם הוא נתקל בקושי תמיד יהיה לו מענה בפורום, בפניה למנהלי הסניף או למוקד.
▪ מספר הקריאות אליהן יצאת:
וואו, ממזמן הפסקתי לספור. אני רק יודע ש’קטפתי’ לא פעם את התואר “מתנדב השבוע” במרחב 444.
▪ איך הגעת להדרכה לחילוץ מעליות?
בזמנו עבדתי ב”אלקטרה מעליות”, וכשראיתי שאני יכול לתרום מהידע שלי, מיד הצעתי את עצמי.
▪ מי קהל היעד שמשתתף בהדרכות?
למרות שלכאורה מדובר בתחום הדורש הסמכה, מה שאמור להרתיע את רוב הכוננים שלא באים מהתחום, אני כל פעם נפעם ממספר המשתתפים בהדרכות. עשרות הדרכות כבר העברתי בכל רחבי הארץ, כשבכל הדרכה משתתפים עשרות רבות של כוננים שאולי לא בקיאים בנושא, אבל חדורי רצון להצלת חיים. התנאים ברובם לא תנאים (מה כבר אפשר לצפות מחדר מעליות קטן וחנוק או מחדר מדרגות…), אבל זה לא מונע מהכוננים להשתתף בהדרכות החשובות האלו.
▪ איך אפשר בהדרכה בודדת להכשיר כוננים בתחום כל כך מורכב כחילוץ ממעלית?
אמנם חילוץ ממעלית לא מתבצע על ידי ערכת הפתיחה של הארגון, אבל הוא פשוט לא פחות מפתיחת רכב. מפתח מעלית (שמסופק על ידי הארגון) ופעולה פשוטה בחדר המעליות, זה בגדול כל הסיפור.
כמובן שההדרכה מותאמת לכלל הכוננים – גם כאלה שהחוש טכני אצלם הוא לא הצד החזק, וכוללת סקירה מקדימה והוראות בטיחות.
▪ אתה אומר שהתנאים לא תמיד סימפטיים. זה לא מקשה על ההדרכה?
למרות תנאי השטח הפחות מזמינים, אני מודה על כל יום שניתנת לי האפשרות להכשיר עוד ועוד כוננים למטרה החשובה מאין כמותה של הצלת חיים. ובפרט כשאני רואה את הכוננים שמצטופפים בחדרי המעליות הדחוסים כדי לא לפספס אף מילה בהדרכה, זה נותן לי דרייב להמשיך במלאכת הקודש.
▪ האם ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
ברור. ראשית אתה מרגיש שמעשי החסד הופכים אותך לאדם טוב יותר. שנית, אתה מתרגל לא להסתכל רק על עצמך אלא לחפש בעין אם מישהו בקרבתך זקוק לעזרה. כשאני על הכביש, העיניים כל הזמן פוזלות לצידי הכביש בניסיון לצוד רכב תקול. יצא לי לסייע מספר פעמים ‘בשחור’ בצורה הזו.
▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
צירפתי כבר מספר מתנדבים, חלקם חברים שראו כמה ההתנדבות עושה לי טוב בחיים וחלקם אנשים שנעזרו על ידי ורצו גם הם להצטרף למשפחת החסד המדהימה הזו.
▪ ה’אני מאמין’ שלי:
אם רק תרצה – תוכל. רק אל תפחד.
