“רכבת לילה בהושענא רבה”
כשהזמר והיוצר האהוב והמוכשר אהוד בנאי מספר סיפור בצורתו המיוחדת, מי לא רוצה להקשיב או לקרוא?
אז זה הסיפור שלו, מילה במילה, על מה שאירע לו במהלך חג הסוכות באמצע הלילה, כפי שסיפר בתוכנית הרדיו השבועית הוותיקה שלו “זה המקום” בימי שישי בגלי צה”ל.
אהוד, כרגיל, הבמה שלך:
“השבוע העברנו ערב מקסים אצל חבר נעורי היקר ארז נוי בראש פינה. היה לילה ממש נעים, ישבנו בחצר ביתו עם גיטרות וכלי הקשה שוחחנו וניגנו אל תוך הלילה. זה לא קרה כבר הרבה שנים והייתה לי תחושה של חזרה בזמן אל הלילות הקסומים ההם בראש פינה בשנות השבעים.
זה היה בליל הושענא רבה, לילה שנהוג לא לישון בו ואני התכוונתי להגיע לתפילת שחרית בבית הכנסת אוהל יוסף ברמת גן. שחרית של הושענא רבה זו תפילה מורכבת וחגיגית במיוחד שמסכמת את המהלך של אלול וראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, והיא כוללת בתוכה שבע הקפות סביב ספר התורה עם ארבעת המינים תוך קריאת ושירת ההושענות. התפילה הייתה אמורה להתחיל בחמש וחצי בבוקר, אז נכנסנו לרכב בסביבות 2:00 בלילה לנסיעה ארוכה למרכז.
מיד בהתחלה של הנסיעה, לא יותר מכמה מטרים, הבנו לפי הרעש המוכר שיש לנו פנצ’ר, יעני תקר. יצאנו וראינו שהגלגל הקדמי, לא בצידו של הנהג אלא בצד השני, נטול אוויר לחלוטין מה שנקרא flat tire. עכשיו אני אגלה לכם, אל תספרו לאף אחד, יש לנו רכב חדש שרכשנו לפני כמה חודשים, היברידי למהדרין, אבל מה, היצרן מסיבות השמורות עימו לא מספק גלגל רזרבי. זה כמו במערכון של הגשש: אין גלגל. היה גלגל? לא, גם לא היה גלגל. אתה פותח את הזה של האין מנוע, כן הבגאז’, יש שם מקום לגלגל אבל יש חלל פנוי ממש כמו שהיה לפני בריאת העולם. חלל פנוי ולא גלגל, יש שם רק איזו ערכת ניפוח כזו שאתה אמור לחבר למצית של המכונית צד אחד וצד שני לוונטיל של הגלגל והיא מנפחת את הגלגל ומזרימה אליו חומר שסותם את הפנצ’ר, זאת אומרת את החור בגלגל באופן זמני.
אוקי, אז קודם כל לא הסתדרנו עם הערכה הזאת. היו שם אנשים עם חוש טכני הרבה יותר מפותח משלי וגם הם כמו שאומרים הרימו ידיים. עלתה גם השאלה, מילא אם היה 2:00 בצהריים נכון אולי לנסוע לאיזה פנצ׳רייה באזור, אם לא בראש פינה, לפחות בחצור, אבל עכשיו איך נוכל להגיע עד המרכז עם הניפוח הזה, לא ברור. בכל פנצ’ריות הלילה באזור לא היה מענה טלפוני.
ואז אשתי אמרה ששמעה על ארגון ידידים שמספקים עזרה בחינם בכל שעה.
מצאתי את המספר והתקשרתי למוקד הצפוני. ענה לי מישהו שנשמע קצת רדום, קצת חלש ולא לגמרי ברור. הוא היה מאוד אדיב ונחמד והוא מלמל משהו שהוא יפתח קריאה ואולי יבוא מישהו עם תולעת. טוב לא הייתי בטוח שאני שומע טוב, גם האוזניים שלי כבר לא מה שהיה, גם 2:00 בלילה והוא נשמע כזה באמת כאילו מדבר איתי מרחוק. אמרתי לו: תולעת? אתה אמרת תולעת? הוא אמר כן, כן, כן, חכה, חכה, אולי למישהו יש תולעת ויסדר לך את זה. אודה על האמת שהייתי ספקן, כלומר סקפטי. הוא ביקש ממני לחכות כמה דקות ואז קרה הנס.
הטלפון צלצל. קול צעיר עירני ונמרץ אמר לי שהם שתי דקות ממני. אחרי כמה דקות הגיעו ארבעה בחורים. שלושה מחצור. אחד מצפת. משלחת מלאכי טובים. הם הסתערו על הגלגל המפונצ’ר תיקנו אותו עם התולעת, שזה זה מין שרוך גומי עבה שמחדירים אותו אל החור, ניפחו את הגלגל ואמרו לי סע לשלום, אין בעיה אתה יכול להגיע לתל אביב מחר בבוקר לך לפנצ’רייה, ואל תתפתה להמשיך לנסוע עם התולעת הזאת, למרות שבינינו אתה יכול להגיע איתה גם לטג’יקיסטן.
טוב. שאלתי אותם מה עם תשלום והם אמרו שאפשר לתרום לארגון באתר האינטרנט. זהו. למחרת נכנסתי לאתר האינטרנט ומצאתי שהארגון הזה של ידידים מספק עזרה ראשונה לא רפואית ללא כל עלות, בדרכים ובבתים, בשלל תחומים כמו הנעת הרכב סיוע בהחלפת גלגל פתיחת רכב שננעל ועוד, ועוד, ועוד.
זה ארגון שפועל בהתנדבות מלאה, מספק עזרה 24 שעות ביממה בכל ימות השבוע למעט שבתות וחגים. יש בארגון הזה מעל 37,000 מתנדבים ומתנדבות שמגיעים מכל קצוות הארץ בכל רחבי הארץ מדן ועד אילת. יש להם ניסיון, ידע, רצון וציוד מקצועי. אנשי הארגון אומרים: החזון שלנו להגיע למצב בו יהיה לפחות מתנדב אחד בכל בניין כך נוכל להגיע למצב בו לא יתקע אף אדם למעלה ממספר דקות בכל מקום ברחבי הארץ. כך נראה את הפנים היפות של ישראל ונהפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר.
כל הכבוד להם! ידידים – ארגון נפלא באמת באמת. מחמם את הלב!”
*************
אהוד היקר, שמחנו לעזור ותודה רבה על השיתוף!
תודה רבה גם למתנדבים היקרים, מוטי אדלר, דביר לוי, יהודה הלל ויניב שמחון, שעזרו לאהוד באמצע הלילה ושבזכותם הצליח להגיע לתפילת ההושענא רבה בבית הכנסת מוקדם בבוקר.
תודה גם לשוקי ציטרוננבאום – מזכיר מחוז צפון וחבר צוות תוכן אתר ידידים, על תמלול הסיפור משמע לכתב.
קרדיט תמונה: שילוח הפקות ניהול וייצוג אומנים.
