ממיצר למרחב • שש שעות של חילוצים בסערה בלי להיכנע ולילה מאתגר בכנרת של חילוץ משפחה מבוהלת • הכירו את הג’יפאי מהקיבוץ הצפוני, שגוזם עצים ומאותגר מחילוצים מורכבים

▪ שם: תום מאור (29)

▪ מקום מגורים: קיבוץ מיצר

▪ עיסוק: גיזום עצים

▪ תפקיד בארגון: כונן ביחידת הג’יפים במחוז צפון.

▪ זמן חברות בארגון: שנתיים וחצי

 

▪ מה הסיבה שבגללה הצטרפת לארגון?
על הארגון שמעתי לפני מספר שנים, והמספר של המוקד היה שמור אצלי למקרה ואזדקק לכך. לילה חורפי אחד הרכב שלי התחפר בבוץ טובעני בקרבת הבית ולמרות המרחק האווירי האפסי מהבית, הדרך אליו נדמתה לי אינסופית. השטח שהיה כולו בוצי לא נתן לי סיכוי להיחלץ משם. החלטתי לנסות את מזלי, לפנות לידידים ולבקש סיוע. למרות שלא חלמתי שהסיוע יגיע כה מהר, ועוד בשעת לילה מאוחרת. אך להפתעתי בתוך מספר דקות אני מקבל טלפון כשעל הקו כונן בשם אילן מבוא והוא מודיע לי שהוא בדרכו אליי. תנאי השטח הקשו על החילוץ ולמספר רגעים היה חשש גם שהרכב שלו יינזק, אך אילן לא ויתר והמשיך במאמצים, עד להשלמת המשימה.
באותו רגע, כשראיתי בחוש את העוצמה של הארגון, את הסיוע בשעות לא שעות ובתנאים קשים, וכל זה ללא מטרת רווח, החלטתי שאני חייב להיות חלק מהמערך המדהים הזה.

▪ לאלו סוגי קריאות אתה מתחבר במיוחד?
חילוצי שטח. ככל שיהיו מורכבים יותר ובשעות לילה מאוחרות יותר, כך החיבור גדל.

▪ קריאה שאותה לא תשכח:
יצאתי לחילוץ רכב שהתחפר בשטח בוצי. מדובר היה במשפחה עם ילדים קטנים שחיפשו פינה שקטה ליד הכינרת כדי שיוכלו להעביר שם את הלילה. טעות בניווט גרמה להם להיכנס לשטח בוצי ולשקוע שם מבלי יכולת לצאת. החילוץ היה מורכב ביותר ורק בסיוע שני ג’יפים נוספים וכננת ולאחר שעות ארוכות, הצלחנו לחלץ את הרכב.
חילצתי רכבים רבים מבוץ ועפר, אבל דווקא הסיפור הזה השאיר בי חותם מיוחד, לאור הסיטואציה שבה המשפחה הייתה, כשהילדים הקטנים והמבוהלים מרגישים את הלחץ מסביב ומדמיינים את הגרוע מכל.

▪ טיפ לכונן המתחיל:
צאו לכל סוגי הקריאות. מכל קריאה אפשר ללמוד ולרכוש ניסיון.

▪ סיפור לא שגרתי שקרה לך במהלך ההתנדבות:
שוב חילוץ. בתחילת החורף הנוכחי השנה, בשעת ערב מוקדמת, יצאה קריאה על חילוץ רכב במצפה גדות במרחק של 45 קילומטר מביתי. בחוץ מזג אוויר מהסוערים שידענו השנה, מה שלא מנע ממני לצאת לדרך הארוכה, כשיחד איתי יוצאת מאיה אפרים דיל, מפקדת יחידת הג’יפים מחוז צפון. לאחר מספר דקות של נסיעה הרכב החל לפתע לרעוד. למרות הגשמים והערפל הכבד, לא חשבתי לרגע לוותר והמשכתי בנסיעה איטית בשולי הכביש, מה שהאריך את זמן ההגעה למקום, כשמאיה נוסעת לצידי ושומרת על קשר עין רציף.
הנסיעה הייתה מהמאתגרות ביותר שהיו לי, אך רגע חילוץ הרכב התקוע היה שווה כל דקת נסיעה.
התחלתי לחשב איך אני חוזר לבית עם הרכב שלי שכזכור לא תקין במאה אחוז, ותוך כדי מחשבות אני מקבל קריאה נוספת, הפעם ביבניאל של שני ג’יפים צבאיים שהתחפרו בשטח. יצאתי מיד מבלי להתחשב במצב הרכב שלי. שעה וחצי של נסיעה איטית ארכה הדרך, חילוץ יחסית מהיר וחזרה לבית שעה וחצי נוספים. רק כשחזרתי לבית המוסק קלטתי שעברו שש שעות תמימות מהרגע שיצאתי לחילוץ הראשון.

▪ כיצד ההתנדבות במסגרת ארגון ידידים משפיעה על החיים הפרטיים שלך?
קודם כל בזכות הארגון בכלל ויחידת הג’יפים בפרט, למדתי כמה עוצמה יש ב”גאוות יחידה”.
בנוסף, כאחד שחובב במיוחד את השטח ואת הנהיגה בו, נקלעתי לא פעם למצבי מצוקה. כיום, לאחר חילוצי שטח רבים, רכשתי ניסיון איך לנהוג בשטח בצורה מבוקרת ותוך שמירה על נהלי הבטיחות.
וכמובן, ההזדמנות לאתגר את עצמי בחילוצי שטח מורכבים במיוחד, אותה קיבלתי בזכות הארגון.

▪ האם צירפת מתנדב לארגון?
ברור.

▪ מהו התחביב שלך?
טיולי שטח ובעלי חיים.

▪ ה’אני מאמין’ שלי:
תאהב את מה שאתה עושה ותזכור שתמיד יש טוב.